תום עידן הפמיניזם???

[ליידיD]

תום עידן הפמיניזם???

אני חדשה בפורום, וקראתי קצת את מה שכתוב פה. בזמן האחרון יש לי הרבה ספקות לגבי הפמיניזם היום. הרבה שנים החשבתי את עצמי כפמיניסטית, אני אשה עצמאית משכילה וכו´. הייתי נשואה באושר עד לפני כשנה ויש לי ילדים בגיל ההתבגרות. אני חושבת שבגלל הפמיניזם ובגלל האמונות שלי שילמתי בחיי המשפחה שלי. בעלי, החליט לעזוב את הבית למרות שאין לו (למירב ידיעתי) אשה אחרת. לפי דעתי הפמיניזם שלי הרתיע אותו ואולי אף איים על גבריותו. הוא טיפוס די מצואיסטי. בעקבות מה שקרה לי בחיי אני מתחילה לחשוב שאולי הפמיניזם לא הביא לנו הנשים את האושר הנכסף. אינני חושבת שאני יותר מאושרת מאישה אחרת שמשמשת כעקרת בית מטפלת בילדיה ובבעלה וחיה בפשטות לצד בעלה. יש לה אושר בטחון ושמחה (ואני לא מדברת על גברים מכים וכאה... כי אלו מקרים קיצוניים שאים רלוונטים לענין , לדעתי). מה דעתכן.ם על כך והאם יש הצדקה לכך שהנשים צריכות להיות פמיניסטיות? אולי אנחנו צריכות "לעשות חושבים" ולהתמתן קצת?? אשמח לקבל תגובות שנה טובה וחג שמח

 

[Boojie]

את נוגעת באותה טעות תפיסתית

שאנחנו חוזרים אליה שוב ושוב. "פמיניזם" משמעו החופש לבחור. הווה אומר, החופש לבחור אם את רוצה להיות עקרת בית שמשקיעה את חייה בטיפוח הבית וגידול הילדים (שזו בחירה לגיטימית לחלוטין) או שאת רוצה לממש את עצמך בדרך אחרת. אדם שרוצה לטפח את ביתו ונאלץ לצאת לעסוק בעבודה משעממת אומלל בדיוק כמו אדם שרוצה לצאת לעולם ולעבוד ולהתפתח, ונדרש להישאר כל היום תקוע בביתו. לך טוב להיות עקרת בית? מטרת הפמיניזם היא שתוכלי לסדר את חייך כמה שיותר טוב סביב האפשרות הזו. כולל לדאוג לזכויות שלך בעתיד. למישהי אחרת טוב להיות אשת קריירה? מטרת הפמיניזם לאפשר לה לממש את עצמה בדרך שלה. אחרי הכל, מה שטוב לך, לא בהכרח טוב למישהי אחרת, נכון? הדבר שהפמיניזם נלחם נגדו הוא הסגירה של כל הנשים באותה הנישה, בלי התחשבות בעובדה שיש כאלו שזה מתאים להן יותר וכאלו שזה מתאים להן פחות. הפמיניזם הוא החתירה לחופש לבחור לפי מה שמתאים לך, ולא לפי תיוג כלשהו שהכניסו אותך לתוכו. לא החתירה לכך שכולם יהיו בדיוק אותו דבר. הבעייה בימינו היא שונה - לא משנה כמה את פמיניסטית, קשה מאד לפרנס משפחה ממשכורת יחידה. כך שאפילו אם היית רוצה להיות עקרת בית במשרה מלאה, אלא אם כן את נשואה לאדם שמרוויח משכורת ממש טובה, תהיה לך בעייה לחיות כך. אבל זה לא קשור לפמיניזם.

 

[ליידיD]

זה לא כל כך פשוט כפי אתה מתאר

זה לא שחור לבן. זה לא שיש אפשרות של אשה שהיא עקרת בית ואישה שהיא קרייריסטית. הפמיניזם משפיע באופן עקיף. הנשים תופסות מעמד וכוח בשנים האחרונות. זה משפיע על העבודה שלהן, על ההתייחסות שלהן לעצמן וגם לבן זוגן. לדעתי הגברים אינם מצליחים להתמודד עם הפמיניזם והסבר גורם להם לסגת לאחור, כי למה להילחם?? גם גבר שטוען שהוא ליברלי ופמיניסט מתקשה להתמודד עם אישר שמשתכרת יותר ממנו, ואשר עקב עבודתה הוא נאלץ לעשות את העבודות המסורתיות שלה בבית, למשל להשאר בבית כשילד חולה או לערוך את הקניות . ואל תגידו לי שיש גברים שאוהבים את זה ועושים זאת.... מה שאני חושבת זה שהנשים הלכו רחוק מדי והתקדמו מהר מדי והגברים נשארו מאחור וזה גרם לכך שהאיזון העדין שהיה בין גבר ואישה ברקמת היחסים ביניהם נפגמה ונהרסה. ...

 

[אורלי_ל]

קודם כל

בוג´י היא בחורה. דבר שני, אני מאמינה שלמרות שהיום גברים רבים (אפילו לא כאלה שמגדירים עצמם מאצואים) מתקשים לקבל שאישה תרוויח יותר מהם, או שאישה תעקוף אותם בכביש למשל. אבל היתה תקופה שנשים שיצאו לעבוד נחשבו זונות, ויכלו רק לחלום לנהוג. במגמה הזו עוד יגיע היום שבו גבר שאשתו מרוויחה יותר ממנו יקבל את זה כמשהו סביר בהחלט, גם השוויון בעבודות הבית יהיה משהו מקובל ומובן ולא "אשתו עושה ממנו סמרטוט". זה עניין של זמן ושל הסתגלות.

 

[Boojie]

כל שינוי חברתי מוביל לאנומיה.

ובמאה האחרונה היו הרבה שינויים חברתיים, בלי עין הרע. אז קשה לאנשים להתמודד עם שינוי. אז מה? נוותר על השינוי? לגברים לא נוח עכשיו עם השינויים במעמד שלהם והצורך להסתגל? לנשים לא היה נוח במשך הרבה שנים עם המעמד הנחות, חוסר ההשפעה הישירה על חיי המדינה, הקהילה והמשפחה, חוסר הזכות להחזיק רכוש, חוסר הזכויות הסוציאליות, חוסר הזכות לצאת מהבית, להשכיל, לעבוד ולהתפתח. אז עכשיו לגברים קשה, כי אנחנו מתחילות לעשות את מה שתמיד רצינו ולא התאפשר לנו? נו, רחמי העזים עליהם. מסכנים. אבל הם יעמדו בזה, מה לעשות. כי זה מה יש. אני - אישית - לא מוכנה יותר לשבת בבית על התחת ולתת לחיים לעבור מולי כי אולי אני אפגע בזה ברגשותיו הרכים של איזשהו גבר. אני לא חושבת שאני מכירה ולו גבר אחד שהיה מוכן לשבת בבית לתת לחיים לעבור מולו כי זה יפגע ברגשותיה הרכים של איזושהי אשה, אז למה לעזאזל שאני אעשה את זה? ובן הזוג שלי, בלי עין הרע, מסתדר עם זה יופי. לא חושבת שהוא היה רוצה את זה אחרת. אז אולי פשוט צריך לחפש את בן הזוג הנכון. זה שההערכה העצמית שלו לא נמצאת בזה שיש לו אשה במטבח אלא בזה שהוא "שווה" אשה מוצלחת ומצליחה.

 

[four seasons]

איך הגעת למסכנה שלגברים לא נוח

עם השינויים שעוברים על האישה, לי זה נוח, ואני לא מכיר גברים שלא יוצאים נסכרים מכך ולמה בכלל צריך לערב גברים בדיון הזה, שיחרור האישה או קידום מעמד האישה הוא סוגיה של האישה עם עצמה, ברגע שיש חוק או לגיטמיות לשיוויון, הישום הוא אישי

 

[aaa123]

זאת מסקנה הגיונית

גברים בדרך כלל לא אוהבים את עבודות הבית ,והמצב הוא שברוב המקרים נשים שחיות עם גברים מבצעות את רוב עבודות הבית. מצב של שינוי שגברים נדרשים לעסוק יחסית יותר בעבודות הבית הוא מצב לא נוח לרוב הגברים. אינני אומר שנשים אוהבות את עבודות הבית אבל בהנחה שמוחלט מיד על שויון יש הבדל באי הנוחות של 2 הצדדים כמו שיש הבדל בין אי הנוחות של עני שרגיל לעוני ועשיר שהתרושש.

 

[four seasons]

ואיזה סטיסטיקה מצדיקה

מסכנה זו, אני גר בדירה שכורה ועושה לבדי את כל עבודות הבית, ניקיון, כביסה, בישול, אני עובד וסטודנט לתואר ראשון ואני מכיר מצבים דומים אצל מכרים ובסביבתי, לנשים קל יותר? לרוב הנשים כן אלו שגדלו בסביבה מנטלית שזה תפקידה, גבר שגדל לסביבה שוויונית יהיה טבעי עבורו עבודות הבית. לגבי השיוויון המוחלט זוג שהאישה פמינסטית והגבר פמינסט יעברו אותם קשיים, זוג שהאישה משכילה והגבר אינו משכיל לגבר יהו יותר קשיים. אישה שבאה מבית שיוויוני בקשר עם גבר שלא לאישה יהיה קשה.

 

[aaa123]

אתה לא מקרה מייצג של רוב הגברים

לדעתי רוב הגברים לא רגילים לעשות את עבודות הבית נקיון כביסה,בישול אם כי אני מודה שאינני יודע סטטיסטיקה בנושא. להערכתי אתה וסביבתך פשוט לא מייצגים את רוב החברה כיום.

 

[דרגורן]

אבל רוב הגברים כן יודעים לעשות את

"עבודות הבית"

הרי בצבא בטירונות שוטפים כלים, מנקים את החדר/אוהל עושים כביסה וכו´ מה קרה? אפשר בצבא, אי אפשר בבית?

 

[four seasons]

לדעתי זה פחות רלוונטי

מכמה סיבות, קודם כל בעבר עבודות הבית היוו משרה מלאה בעוד שהיום הזמן המוקדש לכך הוא זניח ובדרך כלל כשמדובר בזוג העבודה מתחלקת. דבר נוסף שמבקרים צריך להסתכל על שני צדדי המפתח למשל בעבר גבר שהיה מרגיש נוח עם עבודות הבית לא היה יכול להתחלף עם האישה ואם היה עושה זאת היה מושא ללהג של הסביבה ושל בת זוגו, כנל האישה לא יכלה לצאת לעבודה במקומו. בסך הכל זה קשור למנטליות, רוב הנשים מרגישות נוח עם עבודות הבית? אלה שגדלו על מנטליות כזו כן, גבר משכיל או גבר פמינסט ירגיש יותר נוח, יש נשים שילעגו לגבר שמוכן לשיתוף מירב הגברים פתוחים לשינויים ואישה שעומדת על דעתה תהיה ידה על העליונה הדור הבא עבורו זו לא תהיה סוגיה בכלל

 

[Boojie]

כי זו היתה תגובה להודעה הקודמת.

אנא, כשאתה קורא הודעות שלי, תשתדל לעשות את זה בקונטקסט של מה שהן מגיבות עליו, בסדר? תודה.

 

[מאדאם באטרפליי]

היי ארבע העונות היקר, לא סיפרת לי-

שאתה מסתובב גם פה.... איזה חמוד אתה, אני גאה בך שנכנסת לפורום של נשים שלום לכן נשים יקרות ואהובות קראתי על הפורום שלכן עכשיו בכתבה פליט שקם את עצמך והחלטתי בעקבות זה להיכנס לפני כן אפילו לא ידעתי או לא שמתי לב שהפורום קיים ביואל לי היה פורום נפלא ביואל של אמנות, עם מנהל מדהים והתקבצנו שם חבורה קבועה ומעניינת של עד 10 אנשים קבועים עם המיזוג עם וואלה, הכל נהרס כמעט, עברנו קבוצה של קבועים לאורט ועכשיו התפרק לנו הפורום של אורט בגלל סיבות שלא כאן המקום לפרטן. בקיצור, אני נפגעתי קשה מהמיזוג למרות שפורום קבוע אחר שלי, מוסיקה קלאסית התעשת והמשיך לתפקד עם רוב משתתפיו בוואלה. על כל פנים קראתי שהיו פה 70 משתתפות ביום טוב. יו, זה מדהים. אני מאחלת לכם המשך הצלחה, כל הכבוד, והלואי שאמצא את הזמן להיכנס גם לפה...כנאמר מרבה פורומים מרבה דאגה...

 

[טל קר]

מזל שאת אישה עצמאית ומשכילה,

כי יש לך כלים לשרוד אחרי שבעלך עזב אותך, יש לך חשבון בנק, עבודה, אמצעים להתפרנס ולהמשיך הלאה. בכל אופן, אני מחזיקה בהרבה דעות, והיו בחורים שאני עזבתי אותם והיו בחורים שעזבו אותי, ובשום שלב לא ציפיתי שהם ישנו את דעתם, או שאני אשנה את דעתי. לא רק בנושאים פמיניסטים. אפילו לא במה דעתי על צבע כחול. איני יודעת איך התבטא הפמיניזם שלך כלפי בעלך, אבל אני ממש לא הייתי מאושרת לחיות עם מישהו שחושב שהוא נעלה על פני, והייתי מתפלצת להיות עקרת בית ולהרגיש שיעודי הוא לטפל בבית ובילדים. אולי יש נשים שלהן זה מתאים יותר, אבל לי ממש לא. בשנות החמישים *הומצא* מיתוס עקרת הבית המאושרת על מנת להחזיר את הנשים הביתה אחרי שמילאו את תפקידי הגברים שיצאו למלחמה וזה מצא חן בעיניהן מאוד. אני חושבת שלגברים ולנשים צריך להיות שוויון ערך וזכויות, ואיני רואה שום צורך להתמתן. וזה גם נשמע לי מעין תרוץ, הרי היית שנים פמיניסטית, למה שיעזוב דווקא עכשיו? וחוץ מזה, מי שחושב שאת יותר מדי שווה בשבילו, כנראה גם צודק. גברים עזבו נשים ונשים עזבו גברים מאז ומעולם. האושר הנכסף הוא מושג חמקמק. אבל בזכות הפמיניזם יש לך עצמאות, יש לך השכלה, יש לך אפשרות להחזיק את עצמך ולהמשיך הלאה לזוגיות חדשה אם תרצי.

 

[ישראלית]

גברים מכים הם כן רלוונטים לעניין.

אומנם אני מסכימה שזה קשור גם באלימות הכללית בחברה, אבל אלימות שמופנית כלפי אישה בהחלט באה מתוך תפיסה אדנותית כלפיה, או גם מתוך אותו חוסר רצון לקבל את השאיפה של נשים לשוויון ולבחירה חופשית, בעיה שעליה עמדת בעצמך. כלומר, אולי בהרבה מקרים זו תגובה על הפמיניזם. אלה אמנם מקרים קיצוניים. אבל זה הצד הקיצוני של מה שאת עצמך הזכרת: האישה רוצה לבחור לעצמה את דרך חייה, לגבר זה לא מתאים: "למה מה?! אני אקבע בשבילך מי תהיי. ולא בא לי לשטוף כלים, אז אני קורא לזה עבודה של נשים, כדי שנשים יעשו את זה בשבילי. את רוצה שוויון הזדמנויות? אני חזק ממך פיזית אז אני לוקח לעצמי את הזכות למנוע את זה ממך בכוח". האם לדעתך הפתרון הוא להתקפל ולמנוע מעצמך אפשרויות בחירה בחיים? לדעתי לא. אגב, אני עברתי תקופה שהייתי עקרת בית שלא מרצוני, בגלל אבטלה ממושכת. בן-זוגי בתקופה ההיא פירנס אותי במידה סבירה והיה טוב ונדיב כלפי. ואף על פי כן זו היתה אחת התקופות האומללות בחיי, אולי האומללה ביותר. פשוט לא יכולתי לסבול את זה, ורציתי מאוד מאוד לעבוד. אני אסירת תודה לפמיניזם שבזכותו זה היה מצב זמני בלבד ולא נגזר עלי לחיות את כל חיי במצב הזה, שאולי מתאים לחלק מהאנשים או הנשים האחרים, אבל למבנה הנפשי שלי הוא מאוד לא התאים. שנה טובה.

 

[הפייה]

אבטלה, שיוויון ופמיניזם

קודם כל אני רוצה להתחיל בלהגיד שאני מאוד אוהבת לקרוא את ההודעות בפורום הזה, ומאוד מעריכה את הדעות המוצגות כאן, אני חושבת שזה מאוד חשוב ליצור פורומים כאלה שיעלו את נושא הנשים ושיוויון הזכויות לסדר היום הציבורי וזו אחת הדרכים לעשות כך. כאשה נשואה ומובטלת אני כעת מרגישה מה זה להיות חסרת עצמאות כלכלית וזה משגע אותי לחלוטין. עד לפני כשלושה חודשים עבדתי בחברת הייטק והיה לי תפקיד די בכיר עם משכורת גבוהה, כיום אני מובטלת עם משכורת עלובה מלשכת העבודה וגם המשכורת הזו עומדת להגמר, ואין שום משרה בפתח. אמנם בעלי מעולם לא דחק בי למצוא עבודה כדי שגם אני אכניס כסף לקופה המשותפת ומעולם לא טען ש"אם את כבר בבית אז תעשי את את כל העבודות כאן", אבל בכל זאת אני מרגישה לא יעילה, לא תורמת, מעין עלוקה במערכת היחסים שלנו, ואני מדברת על אבטלה של רק שלושה חודשים ולא על אבטלה במשך שנים. התחושה הזו של להיות תלויה במישהו היא קשה מנשוא ואני הייתי רגילה לחשבון בנק פרטי משלי ולהכנסה גבוהה כמו של בן זוגי. עכשיו כשאין עבודה אני מרגישה הרבה יותר תלויה בו ומאוד חסרת בטחון, ופתאום מצאתי את עצמי חושבת מה יקרה אם עכשיו הוא יחליט לעזוב אותי, מה אני אעשה?? למרות שלמחשבה הזו אין כל שחר במציאות שלנו, התברכתי בבעל אוהב, תומך, אפילו מעריץ. אני טוענת שכל אישה ולא משנה מצבה המשפחתי, צריכה לצאת לעבוד, אפילו אם לא מדובר בקריירה, אפילו אם זו חצי משרה, רק כדי לא להרגיש את התלות הזו וחוסר העצמאות. לצערנו היום רוב הגברים מרוויחים יותר מהנשים, גם כאשר מדובר באותה משרה בדיוק, אבל אסור לעובדה מצערת זו להשאיר אותנו הנשים בבית לשמור על הילדים ולטפח את הבית, גם זה חשוב מאוד אין לי ספק, אבל למען הבטחון הכלכלי והעצמי שלנו חייבים לדאוג למקורות פרנסה שאינם תלוייים בלעדית בבעל. אשמח לשמוע את דעתכן...

 

[עוד צפורה גנן]

האם את חושבת שיש הבדל בין

ההרגשה שלך כאשה שמוטלת כרגע, לבין גבר שמובטל כרגע? האם היוא לא מרגיש נטל, עלוקה, מה יהיה אם אשתי תרצה לעזוב אותי בדיוק הרגע, ממה אחיה, אין לי כסף בחשבון וכו´? לא הייתי עושה הבדלים בין גבר לאשה בנושא זה, אלא בין אדם שמוכן להיות תלוי באחר, לאדם שלא מוכן לכך. מי שמוכן לקבל שחלק ממערכת יחסים היא תלות, רגשית, כספית, נפשית, וכו´, יהיה מוכן לקבל אם ברגע מסוים הוא יותר תלותי בשותף שלו בדבר כלשהו. מי שקשה לו לקבל את זה, אז הוא ירגיש הרבה פחות מועיל בסיטואציה שבה הוא תלוי בזולת.

 

[ישראלית]

מסכימה - ויש בזה עוד יותר...

במצב הנוכחי של אבטלה גבוהה בארץ, משפחות רבות נתקלות במצב שבו הגבר הוא זה שלא עובד תקופה ממושכת. ואני מאמינה שזה לא כיף לגבר בכלל. ומעבר לעניין התלות בבן הזוג, באופן כללי המצב של אבטלה ממושכת גורר לעתים קרובות תחושה מאוד קשה ומדכאה אצל אדם, גבר או אישה, שרגיל להיות עסוק ומפרנס את עצמו. נוסיף לזה את תחושת הדחייה וההשפלה מכך שמקומות עבודה אינם מקבלים אותך - ונקבל אדם שעלול לשאול את עצמו ´בשביל מה אני קם בבוקר בכלל?´ וזה עלול לקרות גם אצל מישהו שחי לבד, בלי בן-זוג.

 

[tookmy]

כעיקרון נכון, אף אחד לא נהנה להיות

מובטל. לעומת זאת סטטיסטית נשים הן הראשונות להיות מפוטרות, הראשונות להיות מופלות בקבלת עבודה, כך שממליא סיכוייהן להגיע למצב הזה גבוהים יותר... שלא לדבר על התפיסה החברתית שאומרת ש"לא נורא אם היא תשב קצת בבית".

 

[augustus]

בגלל הבעל שלך נגמר הפמיניזם???

נו טוב, לא ניתפס לסמנטיקה, אני מניחה שהתכוונת לעצמך בלבד. בכל אופן, אינני מחבבת בד"כ נשים שמתבטאות נגד פמיניזם, מבחינתי הם כמו שחורים שתומכים בעבדות, יהודים שתומכים בנאציזם ופלסטינאים שתומכים בכיבוש, אבל אותך אפשר להבין, כוון שברגע המשבר כולנו נוטים לחשוב בצורה אמוציונלית. אני מניחה שכל מי שפרידה מבן/בת זוג נכפתה עליו או עליה זרק/ה פה ושם הצהרות שבמצב סביר לא היה/הייתה עומד/ת מאחוריהן. אז אולי קחי את הזמן שלך ותחשבי אם זה באמת מה שאת רוצה - להיות עקרת בית שמנקה ומטפלת בילדים. לי זה נראה מחיר גבוה מדי בשביל אישה סבירה כדי "להחזיק בגבר", אבל אם בכל זאת תחליטי שזה מה שאת רוצה - שיהיה בהצלחה, דרך אגב בירחוני נשים יש מלא עצות שימושיות בשביל נשים לא פמיניסטיות במיוחד שמבקשות "לתפוס לעצמן" גבר ו"להחזיק" בו.