פעם הוא באמת היה כמו שאתה מתאר
אבל אני חושב שאחרי ההפסד לבוסטון הוא נהיה הרבה יותר צנוע וזה מה שהביא לו את האליפות האחרונה השנה הוא התנהג כמו מופת לווינריות, מופת להתנהלות מול התקשורת ולצניעות יחסית למעמד שלו. שחקן מתנשא זה סטפון מרבורי, אלן אייברסון, גרי פייטון, טים הרדוואי, טרייסי מקגריידי, פול פירס וכו'.. (גם הם לא היו מתנשאים כל הקריירה, אבל באיזה שהוא שלב שזה יתפרץ- זה פגע בהם) איך שאני רואה את זה, ברגע שבנאדם מתחיל להיות מתנשא הוא מפסיק להשתפר כי הוא חושב כבר שהוא הכי טוב, לדעתי מייקל ג'ורדן כמעט תמיד נשאר צנוע, וצנוע זה אומר לדעת שאתה טוב, אבל לדעת שהיריבים שלך מעולים, קובי וג'ורדן כל הזמן מדברים על כמה שהם מעריכים שחקנים אחרים ונותנים קרדיט לשחקנים אחרים... וידוי קטן- קובי זה השחקן שאני הכי מעריץ, ופעם לא התלהבתי ממנו בכלל. בתקופה של ג'ורדן הערצתי את ג'ורדן אבל הייתי ילד בן 12 אז זה היה הרבה בגלל ההייפ של הסביבה, אל קובי אני באמת מרגיש הערכה כנה, ואני רואה הרבה ראיונות איתו וכמובן משחקים ואיך שאני רואה את זה הבנאדם משחק כדורסל אחר, הוא כמו סמוראי שיש לו גם יכולות לחימה וגם יכולות ריכוז יוצאות דופן מאחרים, הפוקוס שלו זה דבר מדהים, אחרי סדרות הפלייאוף מול יוסטון ואורלנדו אני מחזיק ממנו מופת לווינריות, הבנאדם פשוט נכנס לזון שאי אפשר לעצור אותו, תביא חמישים מגנים, הוא ירוץ ויקלע פיידאוואי מהשלשה או שהוא ימשוך את כולם אליו וימסור לגאסול או אריזה. החוסר אנוכיות שהייתה לו השנה, הוא העמיד את האליפות מעל כל סדר העדיפויות שלו, וזה דבר שרוב הסופרסטארים מתקשים לעשות, או מצליחים פעם בקריירה..
