תוכנית DIR או RDI ביתית - שלב הטכלס

[naomami]

RDI

היא שיטה של הנחיית הורים. זה מחייב תכנון, ביצוע ובקרה עצמית של ההורה. אין הגדרה של מספר שעות מחייב ליום, הרעיון הוא פעילויות מתוכננות קצרות ועבודה כללית לאורך היום לפי השיטה. מה שכן, מכיוון שמדובר בהדרכת הורים ופיתוח מודעות עצמית של ההורה, יש צילום בוידאו של העבודה עם הילד וניתוח כתוב ששולחים למנחה. זה דורש זמן, יכולת טכנית מינימלית (המנחה יעזור אם צריך) וסבלנות. היתרון של השיטה, לעומת DIR הוא שהמטרות מוגדרות בצורה ברורה, למנחה יש רישמת מטרות התפתחותיות (שלקוחות מתוך עקרונות התפתחותיים שמצאו אצל ילדים נ"ט). ב DIR יש מספר עקרונות קטן והמנחה צריך להכניס תוכן התפתחותי לפי העקרונות הללו, אחרת מנחה לא מספיק מקצועי ימזמז איתכם את הזמן בעבודה לפי העקרונות מבלי לקדם דברים התפתחותיים חשובים במקביל (ומנחים לא מקצועיים ישארו איתכם בשלב של להצטרף לפעילות של הילד ולהפוך כל דבר למשחק, דבר שנכון לגיל 3 אך לא לילד שהתפקוד שלו מתקרב לתפקוד של ילד בן 6...)

 

[dina199]

סליחה על הציניות אבל האם העובדה

ש'המטרות מוגדרות' זה אומר שהמטרות הן להפוך את הילד לנ"ט ?
(ובכלל לא איכפת לי באיזה שיטה, גישה או תוכנית מגדירים את המטרות

).

 

[Anat Shemer]

אין שום בעיה

עם ציניות (יש לי 3 מתבגרות בבית

) את מוזמנת להמשיך כמה שמתחשק לך...

 

[ד ו ר ו ן ז ו ה ר]

המטרות בRDI

המטרה היא שההורים יבינו מהם שלבי ההתפתחות התקינה וביחד עם המנחה יעבדו על הבעיות המונעות או שמנעו בעבר התפתחות כזו.
אנו (מנחים מוסמכים בגישת RDI) בהחלט מכירים בכך שיש בעיה נוירולוגית אבל אנחנו מאמינים שיש דרכים לעבוד על הבעיות ההתפתחותיות הנובעות מכך דרך הגמשת סיגנון החשיבה אצל הילד, וראשית כל - עבודה עם ההורים כדי שידעו מה הם המכשולים שעשויים לעמוד בדרך ליצירת מערכת הדרכה והתנסות משותפת עם ילדם.

אנחנו מוצאים (והמחקר שצירפתי מאשר זאת) שכשההורה מודרך נכון ומוצא תוך כדי התנסות את הכלים המתאימים לעבודה עם הילד - אפשר בהחלט לשפר מאוד את סגנון ואיכות החיים של הילד ומשפחתו. אנו לא עוסקים בהשוואות בין ילדים בהתפתחות תקינה ובין ילדים אוטיסטים וגם לא מבטיחים 'יציאה מהספקטרום' אבל אנחנו בהחלט עדים להתקדמויות ניכרות בתחומים הנ"ל וגם את זה המחקר מאשר.
יותר מגישה טיפולית RDI היא גישה לחיים המתרגלת את ההורה לזהות הזדמנויות יום-יומיות לעבודה ממוקדת על היעדים ההתפתחותיים שנקבעו בתכנית העבודה. סגנון העבודה הוא כזה שההורים מגישים סרטים מצולמים המשקפים את העבודה הממוקדת הזו וביחד עם המנחה חושבים כיצד לתקן, לשפר, ליעל ולהתקדם בתכנית. הבקרה היא צמודה. מתקיים קשר רצוף עם המנחה והפגישות הן שבועיות.

בהצלחה
דורון זוהר
מנחה RDI מוסמך
050-5237224

 

[יפחוצית מצויה]

זה לא נשמע לי טוב.

איש איש וטעמו, וכמובן שאני רק כותבת את דעתי.

לי אישית זה נשמע גרוע בהרבה מABA אפילו. ABA סתם הזוי בעיניי, אבל זה ממש נשמע לי רע באופן הרבה יותר מהותי (ולצערי דורון זוהר, כל הודעותיך בפורום בעניין השיטה הזו מעוררות בי את התחושה הזו, כך שנראה לי שזו באמת רוח השיטה ולא רק משהו מקרי, או לפחות כפי שאתה מציג אותה).

ממש לא הייתי מכניסה דבר כזה הביתה, ביני לבין הילדה שלי. ביני לבין הילדה שלי אני רוצה קשר אנושי, לא התפתחות תקינה.

ואתם יודעים מה: מה שמוצג כאן לגבי RDI (רק על סמך זה, חשוב להדגיש שאין לי שום ידע נוסף בנושא) לא רק לא מוצא חן בעיניי כיפחוצית וכאמא, אלא גם כעו״סית וכפסיכותרפיסטית. אני מקווה שזה לא מייצג את כלל השיטה, אבל זה לא עושה לי חשק לבדוק יותר לעומק.

 

[dina199]

כשאני קוראת על השיטות,

אני נזכת שבדיעבד כנראה עשיתי הרבה דברים בהתאם להן. אבל רק כי הרגשתי שזה מה שעובד.
סה"כ עשיתי מה שהייתי רוצה שיעשו איתי כשהיית קטנה (וברור שלא עשו

).
באופן כללי זה לנחשש איך הילד מרגיש (בד"כ א מסוך מדי ) וללמד אותו בצורה שהוא יצליח ללמוד .
למשל לבן שלי לא גילה יוזמה לעשות שום דבר חדש לבד , והתבבר שזה היה כך כי הוא לא ידע איך עושים דברים חדשים. אז ברגע שלמידתי אותו בהדרגה (מה שמבחינתי היה חסר לו) הוא למד.

 

[arana1]

כי יש משהו פגום מהותית בהנחת ההתפתחות התקינה

וDIR הוא גרוע מABA כי הוא בדיוק אותה גישה רק מצופה במעטה של התחסדות חלקלקה

למשל
ההודעות והדעות החוזרות ונשנות בדבר חוסר יכולתם של אוטיסטים להתמודד עם דינמיקות מורכבות מבטאות חוסר הקשבה וחוסר פתיחות מטורף לעובדה שחלק מהחריגות האוטיסטית נובעות מהעובדה שהיא הרבה הרבה הרבה יותר דינמית מהממוצע
זאת אומרת
תבנית התנועה והדינמיקה הנורמטיבית מבוססת על כמה קביעות שדווקא אצל האוטיסטים הן הרבה פחות גמישות והרבה פחות נחרצות
ולכן גם צרכי וכיווני ההתפתחות שלהם דורשים הענות לסוג הזה של הגמישות
אלא שבמקום להענות לה אז מקבעים את מה שדינמי אצל האוטיסט וכופים על מה שקבוע אצלו תנועה
זה לא טיפול וזה לא עזרה
זה רק הופך את הפציינטים לנוחים יותר לסביבה(וזו הסיבה העיקרית אם לא היחידה לדרישה לטיפולים אלה)
במחיר של ניתוץ נפשם וסיכוי התפתחותים למשהו מדהים בוודאי לא פחות מהאדם הממוצע

אי אפשר לבסס שיטות טיפול וגישות על אטימות מוחלטת לכל מה שהכי מהותי באדם המטופל
הקביעה הנחרצת שומפיעה שוב ושוב בהודעות של דורון זוהר כאן,כאילו שמה שחסר לאוטיסטים זה יכולת התמודדות עם מורכבות דינמית מבטאת בעצמה חוסר יכולת קשה מאוד להתמודד עם מורכבות דינמית
שחלק מהביטוי הקשה והמזיק של החוסר יכולת הזאת היא כפייה ,במסווה של טיפול,של תפישה דינמית מאוד מאוד מוגבלת ומאוד מאוד מגבילה
תפישה שמרחיקה את האוטיסט מהצרכים והיכולות המהותיים והמקוריים שלו

וזה לא משנה כמה מחקרים יראו שיפור
המחקרים האלה לא שווים כלום
ואני כותב את זה במלוא האחריות

 

[יפחוצית מצויה]

אתה מתכוון ל-RDI נראה לי

זו הגישה שדורון זוהר מציג כאן, לא DIR (למרות שאני במקומם הייתי מחפשת אותיות קצת יותר שונות...)

DIR כבודה במקומה מונח וגם בעיותיה, אבל היא גישה אחרת, ברעיונות ובישום (למרות שבטח יש תחומי חפיפה). היא הרבה יותר שכיחה בארץ. ממה שקראתי ושמעתי נשמע לי שאפשר לקחת אותה לכיוון יותר טוב או פחות טוב.

המעון שהיפחוצונת רשומה אליו שנה הבאה עובד ברוח זו, נראה איך זה יהיה. אני יכולה לומר שלפחות בשיחה ראשונית זה לא נשמע כמו ABA במעטה, זה נשמע שונה מלכתחילה.

בקשר ל-RDI, זה אכן לא נשמע טוב גם לי, כאמור, לפחות כפי שהדברים מוצגים כאן, ונראה שהדברים מדברים בעד עצמם. אבל אולי גם את זה אפשר לקחת לכיוון אחר, לא יודעת.

 

[Anat Shemer]

תראי יפחוצית, אני מן הסתם

לא יכולה להשתתף יותר בדיון הזה כי מדובר כאן על אדם שהוא לא אני, שמציג את ה-RDI בדרך שאני מנועה מלהתייחס אליה מסיבות מובנות. אבל בכל זאת חשבתי להוסיף משהו קטן:
אני בטוחה שאם ההורים שאני מדריכה היו קוראים כאן (בנוסף לענבלית המופלאה) ומגלים שאני (כיועצת RDI ) "מואשמת" בניסיון לנרמל את הילדים שלהם או להתייחס בחוסר הערכה למי ומה שהם, הם היו:
1. שומטים את הלסת שלהם עד לרצפה, ואז -
2. פורצים בצחוק היסטרי...

החוויה המקצועית שאני נדרשת להתמודד איתה על בסיס יום-יומי כמעט היא הפוכה לגמרי ממה שאת ועוד אחרים כאן מתארים בהקשר של "לנרמל את הילד דרך תוכנית RDI". כל-כך הפוכה שאת אפילו לא מדמיינת...

 

[schlomitsmile]

זה היה גם הרושם שלי מהודעותייך כאן

 

[יפחוצית מצויה]

בסדר גמור, אני שמחה לשמוע

כאמור, אני מתייחסת רק למה שנכתב כאן כי זה כל הידע שלי בנושא.
וכן כי מה שנכתב כאן מייצג התערבות שמיושמת בפועל על ידי מטפל אחד לפחות, שהוא נציג רשמי של התכנית, כפי שציינת בעצמך, שכותב כאן שוב ושוב ואף מוסיף פרטי התקשרות לטובת הקהל הרחב (המונה הורים מבולבלים מבוהלים ולחוצים כמו שאת בטח יודעת).
מכיוון שלמזלי לפחות בהקשר זה אני לא מנועה מלהתייחס לשום דבר, חיוויתי את דעתי (בזהירות)...

אני שמחה לשמוע ש-RDI יכול גם להיראות אחרת.

 

[Ronronit1]

המפתח לכל שיטה שהיא הוא המטפל

זה לפחות הניסיון שלי. היה לבן שלי מדריך שעבד איתו על שיווי משקל, הבחור היה סטודנט לכדרות שעבד הרבה עם ילדים בקיבוץ , גם עם ילדי ספקטרום, אבל חסר כל השכלה בנושא. הבחור היה פשוט קוסם. אחרי כל פעם שהוא היה ם הבן שלי , הילד נהיה תקשורתי, שמח ומווסת.
לפני השיטה, בא המטפל.

 

[schlomitsmile]

 

[ענבלית8]

מצער אותי שאתה ואחרים חושבים ככה

אם אצליח להתפנות ולהתנסח אולי אענה מתישהו לנקודות שהעלית כאן. בנתיים רק אחזור על משהו שכתבתי כבר פעם - זאת הדרכה להורים וההורים מעבירים הכל דרך הפילטר שלהם ולא כולנו כל כך זוועתיים, אני חושבת

ואנחנו מקבלים את המידע שלנו מכל מיני מקורות ולפחות לא מנסים לנתץ את נפשו של אף אחד...
האם אתה יודע על RDI גם ממקורות אחרים מעבר להודעות של דורון או מהחלקים הפתוחים באתר שלהם (הרבה העמסת מילים בסגנון אמריקאי שקשה להבין ממנו יותר מדי)?

 

[ganjo]

מה הזוי\גרוע בABA???

 

[TikvaBonneh]

התחום פרוץ מאוד בארץ

כל אחד יכול להחליט שהוא מנחה ABA ללא שום השכלה בתחום וללא הסמכה. זה כאילו שמישהו יחליט לעבוד בתור רופא כי הוא היה הרבה אצל רופאים וראה איך הם עובדים, וזה לא נראה כזה מסובך. באמת הזוי.

 

[חן מהגליל]

סליחה על התמימות אבל האם מטרות

זה לא פשוט הדברים בהם ילד נתקל בקשיים, או שמפריעים לו?
לא עולות לי כרגע דוגמאות ממש טובות, אבל אולי ילד שרוצה להביע את עצמו, אך לא משתמש בשפה?
ילד שאוכל 2 סוגי מזון והדבר מזיק לבריאותו?
ילד שרוצה להתחבר עם בני גילו, אבל לא יודע איך לשחק איתם ואיך לגשת?

כמו שאני רואה את זה (ואני ממש לא עונה בשם ה-RDI או כל שיטה אחרת) אין כל בעיה עם הגדרת מטרות, הרי אם אין לך שאיפה להביא לשינוי כלשהו של מצב לטובה, למה לבנות תוכנית, לקבל הנחיה וכו'?
כמובן שיש את גישת החוסר טיפול, אבל אותה קצת קשה לי לעכל, כשאני נתקלת בקשיים של בתי יום יום...

 

[dina199]

מה כרגע מבחינתך הקושי הכי גדול

הוא הקושי הכי קל לטיפול ?
נראה שאפשר להגדיר אחד מהם כמטרה (אני הייתי לוקחת את הכי קל לטיפול) והייתי מגדירה אותו כמטרה.
אבל באותה מידה אפשר להתרכז בקושי הכי גדול ולהדיר אותו בתור מטרה.
לדעתי בלתי אפשרי להגדיר את כל הדברים ביחד כמטרות לטיפול מיידי.
למשל אם ילד לא מביע את עצמו בשפה , צריך למצוא דרך שיביע את עצמו . אבל זו מטרה גדולה (אפילו ענקית

) , צריך לפרק את זה לכמה דברים יותר קטנים.
מלמות האוכ בכלל הייתי משאירה למקום אחרון. יש מספיק דברים לפני זה. לא תמיד שני מאכלים בלבד זה מזיק לבריאות (צריך לעשות בדירות דם), לא תמיד זה רק שני מאכלים (צריך לרשום כל דבר שהילד אוכל במשך היום) , ואם יש חוסרים יש ויטמינים ותוספים. כמה שנלחמים יותר על אוכל כך הילד נעשה יותר עקשן בנושא - כי האוכל זה המקום היחיד בו לילד יש שליטה מול ההורה.
ילד א"ס שרוצה להתחבר לבני גילו ולא יודע לשחק - שוב נושא ענק. גם אותו צריך לפרק למטרות קטנות.
כבר כתבתי כמה פעמים ואכתוב שוב: לא"סים אין לוחות זמנים להתפתחות ולמידה וכל דבר לוקח את הזמן שלו. אבל אחרי שא"ס לומד משהו , זה לתמיד.

 

[אריה127]

אנו שילבנו dir עם aba

גם לנו הפריע חוסר המטרות ב dir.

אח"כ ראיתי שיש הפניה באחד הספרים של גרינשפאן לתוכנית מטרות. לא הצלחנו להשיג אותה. בגדול הבנו שמדובר משהו הדומה למטרות ב aba....

בכל אופן, הגישה שלנו הייתה לקחת את המטרות שיש ב aba ולשלב עם הגישה הטיפולית בdir: כלומר להיות מכוונן לילד, המון אפקט, להתחשב בויסות חושי.... וכמובן בהמון שמחה.

מה שכן, היה לנו קשה למצוא תרפיסטיות שהבינו מה אנו רוצים מהן.

לגבי הנחיית dir - אנו הונחנו ע"י סיגל מויאל שהיא מנחה ממש מעולה. (ההנחיה הייתה בגן של הבן בירושלים). היא הצליחה לקחת את הdir ולהפוך אותו למשהו מובנה ומסודר.

לדוגמא: הייתה תקיעות במשחק סימבולי שהבן לא הצליח להתקדם בו היא נתנה לנו הנחיה שהמשחק הסיבולי יהיה אוטו-סימבולי.
כך עשינו, והייתה ממש פריצת דרך.