בקצה השני של המזלג
תכנית ביתית יכולה לכלול חינוך ביתי מלא או תכנית חלקית. המהות היא יצירת סביבת עבודה אופטימלית לפי הצרכים והיעדים של הילד והמשפחה. תכנית כזו יכולה להיות מנוהלת ע"י מנחה או ע"י ההורים, בעזרתו של מנחה. כמובן שהאפשרות הראשונה עדיפה שכן, לטעמי לפחות - המטרה הראשונה היא לחבר את הילד למשפחה, וכדי לעשות כן - על ההורים להיות מוכנים לתפקד לא רק כספקי הסעות ומימון תכניות, אלא בעיקר כמטפלים הראשיים של ילדם. בתיאום עם מנחה התכנית - יש לקבוע קדימויות. אפשר להעזר במטפלים ובעצם בכל מי שרק אפשר - סבא וסבתא, חברים, משפחה מורחבת, שכנים, אנשי מקצוע כמו עו"ס, פסיכולוגים ומטפלים פרא-רפואיים לפי הצורך, אבל על ההורים לנהל, לתאם ובעיקר - למצוא זמן לטפל בעצמם, אפילו 10 דקות ביום. תיאום הציפיות והעבודה המשותפת עם מנחה התכנית הם מרכיב ראשי בפרויקט הזה. כדאי להכין את תכנית הטיפול בקפדנות. לקבוע מועדים להערכות חוזרות ולהתכונן כהלכה לישיבות הצוות התקופתיות. במידה והולכים על תכנית של חינוך ביתי מלא יש להיערך בהתאם - להכין את התכנים, הפעילויות, העזרים, לבנות לו"ז של יום שלם, הכל כמובן לפי צרכי הילד והמשפחה ואיך לא - היכולת הכלכלית. זה עסק לא זול כלל. במידה והולכים על תכנית ביתית חלקית, נאמר רק בעות אחה"צ, הרי שבנוסף ללו"ז ולכל שאר המרכיבים הנ"ל - יש לדאוג גם להדרכה ותיאום עם המסגרת בה שוהה הילד בבוקר. מקווה שעזרתי בהצלחה דורון
