אור הנר לבדו מאיר את פנייך באפלה עינייך נוצצות כפליים ופורצת מתוכך ... הילדה קצות אצבעותי על לחייך מעביר בי רעדה הטפרים השלופים נאספים אט....מתקפלים חומות ההפרדה נופלות כמו מגדל קלפים ברוח יאוש חיוור הופך חיוך ואנו.... שלם אחד...סוף סוף בתום כל התלאות.
נגעת בי, איך שאתה מצליח תמיד להפיל לי את החומות בנגיעה אחת ביד רכה משכך רוחות רעות ואני כבר יכולה להרגיש חום שפתיך על צווארי הבל פה מתקתק נשוף על שער עורפי מזקיר בעורי אלפי פיוניות רעבות אליך נכספת. איך טורפת כמותי, בפיך הופכת נטרפת...