תוהה

[סתם מישהי26]

תוהה

עד כמה חשובה היציאה מהארון האם זהו "צעד קבלה" או "כרטיס כניסה" לעולם הלסבי האם לארון יש מחיר מלבד המחיר שמי שנמצאת בו משלמת על עצם היותה מנהלת חיים ב"שקר"\ הסתרה בקרב האנשים הקרובים אליה? אני בארון אחרי קשר עם אישה שמחוץ לארון ודיי חדשה בקטע ואני תוהה עד כמה יש סייכוי למי שנמצאת בארון להצליח בקשר זוגי עם אישה שמחוץ לארון, עד כמה אתן חושבות שליציאה מהארון ישנה משמעות מלבד ההקלה שמי שנמצא בו יכול להרגיש לאחר היציאה.. האם הבעת חוסר אמון קיצוני מהבת זוג המוצהרת לגיטימי בגלל המושג שנקרא "ארון" והאם הקרבה שמתבטאת בניתוק מחברים\ות סטרייטים היא נכונה או שאתן חושבות שבעיית האמון היא בעיה בלבד של מי שבוחר לא להאמיין והארון אינו קשור לבעיית האמון הבסיסי בתוך הקשר ..?! דיי חדשה דיי מבולבלת ...

 

[הקסם שבפשטות]

לדעתי-

בתור אחת שלא היתה מסוגלת להיות בארון... יותר מדי קטן ומחניק לי... אני חושבת שאת מפספסת את העיקר.. יציאה מהארון היא כרטיס כניסה לעצמך.. ואך ורק לעצמך.. מכירה בנות עמוק בתוך הארון שיוצאות לבלות במועדוני גייז ומנהלות מערכות יחסים.. אז מה?? הן משקרות... וזו אך ורק דעתי- אני לא אהיה במערכת יחסים עם משהי בארון. לא קשור לאמון. אני חושבת שבכדי ליצור מערכת יחסים אדם חייב להיות, דבר ראשון, שלם עם עצמו. ואדם שבתוך הארון לא שלם עם עצמו. ואולי הבעת חוסר האמון היא מתוך פחד שיום אחד "תתחרטי" ותחזרי לצד השני... והמסקנה- לא צריך להיות בארון יותר מדי זמן... והיציאה הרבה פחות מאיימת ממה שאנו מדמיינות... אז ... האויר בחוץ הרבה יותר מתוק שבוע נפלא ומלא קסם

 

[מיטל225]

אשמח גם להביע דעה...

אז כן , אני מסכימה עם קסם שהארון קטן ומחניק, הוא אפילו מאובק, קשה לנשום שם

יצאה מהארון הוא בהחלט כרטיס כניסה לעצמך כי בעיניי זה איפשהו מקום של להגיד לכולם, זו אני .. אני לא מתביישת במי שאני , כי אין לי במה להתבייש ולהפך אני מאוד אוהבת וגאה בעצמי ובדרך שלי. אבל.... אני לא חושבת שאדם שנמצא בארון לא שלם עם עצמו. אני בארון בפני המשפחה כבר 12 שנים בערך, קצת פחות, קצת יותר- לא משנה... ואני מאוד מאוד שלמה עם עצמי- אין דבר שאני יותר שלמה לגביו! אני אוהבת את מי שאני ויותר מזה , גם אם הייתה אפשרות בחירה, הייתי בוחרת להיות אני! הפחד הגדול לספר , הוא לא פן אני אשנה את דעתי יום אחד, ולצד השני לא יכולה לחזור כי מעולם לא הייתי בו. הפחד נובע ממקום שגדלת בו, שאת גדלה במקום שמרני כל כך. ויודעת שהמילים שלך, יכולות להרוס את הקשר עם ההורים שאת כל כך אוהבת, שאת יודעת שאת יכולה לפגוע באדם שאת כל כך אוהבת- זה קשה! ואני יודעת שזה שלהם, והם ילדים גדולים וצריכים להתמודד לבד.. אני יודעת את זה... אבל הפחד הזה , לפגוע בהם משפיע עלי ויוצר עקבות, החשש הולך וגדל עם השנים. אני יודעת שזו טעות ענקית, אבל עשיתי אותה, והיום לא נותר לי אלה לצאת ממנה בכוחות עצמי. וזה מה שאני עושה, נלחמת בשדים שלי, שהם רק שלי- בתוך הראש. אבל אני יודעת שאני אצליח לעשות את זה. חשוב לי שתביני, אין קשר ללהיות שלמה עם עצמך או לא.. כי אני הכי שלמה עם עצמי.. הכל הוא דעה שלי בלבד, מקווה שלא פגעתי באף אחת- אם כן איתכן הסליחה. ואגב אני מחכה ליום שאוכל לשאוף את האויר המתוק שבחוץ, למלא בו את ראותיי ולהרגיש את השלווה ממלאה את ליבי. שבוע מקסים לכולכן, תודה על המקום שנותן לנו ביטוי לכל המחשבות , החששות והשמחות שלנו

 

[טורטיתת]

קסם !

אני כותבת לך מתוך המגירה שבארון שנעול טוב טוב ואני לא ממש מקבלת את אשר כתבת: " אני לא אהיה במערכת יחסים עם משהי בארון. לא קשור לאמון" זה מתחרז יפה, אבל הייתי מצפה מבת זוג שהיא שלמה עם עצמה, ששברה ארונות פרצה מגירות ויצא לעולם ומניפה דגלים בגאוה, כן להיות שם בשבילי, להבין אותי יותר, לתמוך לסייע לחזק, במיוחד אחרי שבעצם עברה את התהליך כבר קודם ויודעת כמה קשה היא הדרך...אין ספק שיהיו תיסכולים רבים, משברים, אי-הבנות וכו'.. בכל הקשר ולכן בה הקשר לקשור לתמוך לחזק מכאן צומחת אהבה. אדם שבתוך ארון לא שלם עצמו? זה לא נכון ולא מחייב. אדם שלא שלם עם עצמו מחפש מבקש להבין לדעת את עצמו, גם השלם לפעמיים הוא לא שלם - תמיד שואפים לטוב יותר. היושבות בארונות חוששות לפתוח דלתות, כי לרוב החברה הסביבה ובמיוחד המשפחה לא תמיד פתוחה מקבלת מחבקת.

" אדם בתוך עצמו הוא גר בתוך עצמו הוא גר...."

 

[הקסם שבפשטות]

דבר ראשון- צודקת

כוונתי היתה שיהיה לי מאוד קשה, במקום בו אני נמצאת היום, להיות עם משהי שחיה חיים כפולים במובן מסוים.. שלא אוכל לנהל איתה מערכת יחסים מלאה כי היא מסתירה את אותה מערכת יחסים.. כי היא במובן מסוים, מסתירה אותי. אז כן. אני אתמוך אם היא תחליט שהיא רוצה לנסות ולצאת מאותו ארון מחניק.. אני אהיה שם בשבילה.. אבל בתור משהי שמחפשת בת זוג לחיים. מבקשת להקים בית.. לבנות משפחה... לא יודעת אם זה מסתדר עם "להיות בארון".. אבל שוב.. כמו שלמדתי במהלך השנים.. הכל תלוי בהרבה דברים.. ואם אמצא את אשת חלומותיי והיא תהיה בארון, לא אסתובב ואלך.. ואם משהי שלמה עם עצמה לחלוטין- אין לה סיבה להיות בארון. אז כן, אנחנו כל הזמן לומדים על עצמנו ואת עצמנו... וזה דבר מבורך שאשמח לעזור בו ולהיות חלק ממנו, עבור בת זוג, עבור חברה, ועבור כל אדם שאוכל לעזור לו.. כיום פשוט נמצאת באמת בנקודה שבה אני לא רוצה להכניס את הלב למקום שיש בו סיכוי רב שאפגע.. סליחה אם דבריי פגעו במשהי.. זה פשוט המקום בו אני נמצאת ברגע זה...

 

[טורטיתת]

../images/Emo24.gif

את רחוקה מלפגוע, אוהבת את הקסם שבפשטות.... את בטח יודעת הלב לא שואל, לא מבקש רשות הוא עצמאי בשטח. אין ספק שקשר של מחוץ משולב עם ארון בעייתי, מתסכל אם יש אהבה, סבלנות וסובלנות הן מילות המפתח.

 

[פאמקי]

ארון...

כאשה שמחוץ לארון, חושבת שהיציאה מהארון מאוד חשובה. אך... אי אפשר להכריח מישהי לעשות את זה. אם היא לא מחליטה שזה מה שהיא רוצה, על אף הקשיים שיעמדו בדרך, ומצפה שדברים ישתנו מעצמם, זה לא יקרה לעולם. וכן, כן... אני מאמינה שזה עניין של החלטה. החלטה ללכת באומץ, לקראת הלא נודע והמפחיד, ולהעזר בכל מי שניתן. בדרך הזו, מאמינה שזה יקרה. לכל אחת בקצב שלה. כן כרטיס... לא כרטיס... (לעולם הלסבי)... ה"עולם הלסבי" הוא המציאות. לכולנו ועל אחת כמה וכמה לנשים שנמצאות בארון. הן לא נהנות לשקר, להסתיר את אהבתן לאשה, להאשים את עצמן, לקבל ביקורת מכל עבר... מאמינה, שמבחינתן, אילו ניתנה להן היכולת לבחור, הן לא היו בוחרות להיכנס לעולם הזה. יש את המחיר שהסביבה משלמת. המשפחה- שלא ניתנת לה ההזדמנות לבחור האם לקבל את הילד/ה או לא, השקרים מולם, הריחוק, השאלות... בת הזוג (במידה ויש)- במידה מסויימת, נכנסת לארון בעצמה, לא יכולה "לאהוב בחופשיות" לבטא את אהבתה, חוסר היכולת לשתף חברתית (אירועים, חברים וכו'), ולעיתים אף ויתור על מימוש הזוגיות (מגורים יחד, ילדים וכו') מה שלעיתים, מחבל בסיכויים להצלחת הקשר. אך, בניגוד למשפחה, בת הזוג עושה זאת מבחירה וכמו שהיא בוחרת להיות, היא יכולה לבחור שלא להיות... וה"ארוניסטית" אינה בוחרת להיות לסבית בארון, היא פועלת מתוך פחד משתק. אך היא בהחלט בוחרת אם "לעבוד" לקראת ההשלמה והיציאה, כמו שהיא בוחרת לא "לעבוד". ואני מאמינה שגם בת זוג שנמצאת בשביל זוגתה, שמבינה אותה, שתומכת ומסייעת לה, תתייאש בשלב כלשהו, כשתראה שאין רצון וניסיון לצאת מהמקום הזה. ושאלת השלמות- אני חושבת שהיא הרבה יותר מורכבת. יש בנו רבדים רבים. ושלמות ברובד אחד, אינו גורם לנו לשלמות ברובד אחר ולהיפך.

 

[מנסה להעיז]

בלאגן בארון

אני לא ממליצה לאף אחת לראות את ארון הבגדים שלי, 5 דקות אחרי שאני מסדרת הוא כבר נראה כמו אחרי מלחמה, אז לרוב אני לא מסדרת. מה שבטוח אין בו באמת מקום בשבילי

גם אני חדשה בעצם רק בחודש האחרון הודאתי בני לבין עצמי שכנראה יש כאן משהו, אני נמשכת לנשים, חושבת עליהן, רוצה אותן בדרך שונה מבנות אחרות (סטרייטיות).(איך אני יודעת? שאלתי חברות....

) עוד לא התנסתי ויכול להיות שכאשר אתנסה אגלה שטעיתי (ואין לי בעיה עם זה, אם לא אנסה לעולם לא אדע, נכון?) אבל בנתיים דיי ברור לי שברגע שאהיה סגורה על עצמי אפתח את הדלתות ואצא אל עולם חדש, ומרגש. והסובבים אותי? במעגלים הרחוקים יהיו כאלה שירימו גבה ולא יבינו "איך יכול להיות" אבל במעגלים הקרובים והחשובים באמת אני יודעת, שלמזלי, יקבלו אותי כמו שאני, לא ישפטו, לא יציקו ולא יפגעו. לי זה מאוד חשוב. מבחינתי לא אהיה שלמה עם עצמי ולא אוכל לממש את עצמי אם אסתיר את זהותי מקרוביי ואהוביי. אני לא שופטת את מי שבארון, אני לא יודעת מה זה להיות בו. אני בהחלט מקבלת שיש כאלה שבשבילן לצאת מהארון יכול להיות הרבה יותר מסובך ואולי אף בלתי אפשרי. אני מקווה בשבילהן שתמצאנה את הדרך להגשים את עצמן ולמצוא בדרכן שלהן את השלם שלהן ושלפחות להן בארון יש מקום נוח עוטף ומגונן.

 

[סתם מישהי26]

תודה לכן על התגובות

קסם תחדדי

ההשלמה באה מבפנים ולא קשורה לארון,הארון זה יותר הסביבה בה אנו מנהלות את חיינו בשקר\הסתרה ונכון שלא נעים ונוח כ"כ לחיות כך אך זה לא מה שיישנה לטובה או לרעה את מה שאני ירגיש עם מי שאני בוחרת להיות. חג שמח

 

[הקסם שבפשטות]

אאמממ-

פאמקי צדקה בדבריה ששלמות מורכבת מהרבה רבדים.. אז נמקד את זה לשלמות עם הנטייה המינית.. ואני לא מסכימה איתך. אני חושבת שהמעשה הקשה הזה של יציאה מהארון משפיע הרבה גם עמוק בפנים. הוא קשור להרבה דברים. וכן, אם מנהלים חיים בשקר עם הסביבה, מכל סיבה שלא תהיה, השלמות נפגעת.. זו דעתי בכל אופן.. יכול להיות שהיא קשה ולא גמישה.. אך דובקת בא מתוך ניסיון... ואולי זה לא ישנה את הרגשתך האישית.. אבל זה מאוד ישפיע על הקשר שיהיה בניכן...

 

[אלפא המכשפה]

תשובה לתוהה...../images/Emo140.gif

אני חיה הרבה שנים מחוץ לארון אז יכולה לחלוק מנסיוני. יצאתי מהארון בגיל 28 בערך אחרי שהייתי סגורה על עצמי כבר מגיל 14. בגיל 14 התאהבתי במורה לפיסיקה שלי ואת שיעורי הפיזיקה הייתי מעבירה בתכנונים אינטנסיביים איך אני עוברת לגור איתה ואיך לעזאזל אני עוזרת לה לפרנס את שני ילדיה (לעובדה שהיא היתה נשואה ולא ידעה דבר וחצי דבר על הקראש שלי לא היתה משמעות מיוחדת מבחינתי...

). לדעתי, אין קשר בין להיות סגורה על עצמך לבין לצאת מהארון. כל אחת ונסיבות חייה, אופיה, סביבתה וכו'. יש לי ילדונת בת 3 שלפני בערך חצי שנה נגמלה מחיתולים. חשבתי לעצמי שהגמילה שלה זה בדיוק כמו יציאה מהארון.. אני יצאתי בשלב שבו היה לי מסורבל, לא נוח, מיותר, ילדותי מידי וברוך השם-רטוב מידי!

 

[סתם מישהי26]

../images/Emo6.gif אלפא את משו את..

נכון זה בדיוק מה שאני אומרת ההשלמה באה מבפנים ולא קשורה לארון "כרטיס כניסה לעצמי" אם טוב לי אז יש לי אני חושבת שהקושי למי שנמצאת בארון היא עצם ההתמודדות לפני ההסתרה ומה שההסתרה לא תורמת כלל. אמרת דבר נכון כל אחת ונסיבות חייה אופיה סביבתה וכו' < ציטתי אותך

וכמו שטורטית כתבה גם אני מצפה ממי שחוותה את המקום הזה והיא בת זוג שלי להיות שם בשבילי, לגלות הבנה לתרום את החלק שלה ב"תשבץ" שהיא כבר פתרה..

את התהיות שלי העלתי בפנייכם בניסיון לבדוק את הכנות של הצד השני אצל מי שלא נמצאת בארון ושולחת בך חיצים כואבים של חשדות בתוך מערכת היחסים שאת נמצאת בה וכל זה נעשה ונאמר לך בקול רם "בגלל שאת בארון". רציתי לדעת האם זה כזה ברור מאליו כחלק ממחיר שאת משלמת או אמורה לשלם כשאת מנהלת קשר עם אשה ואת בארון או שזה אנדיבידואלי .. חג שמח