תודעה ומודעות
שלום עיקר העשיה בעולם המעשה , היא חיבור בין המודעות לתודעה , כיצד המעשה עצמו מקשר מחבר את המודעות לתודעה ? מספר נתונים תחילה: תודעה מוחלטת נטו , אינה היבט של מרחב או זמן או כל היבט היוצא מהן , והתודעה המוחלטת כוללת הכל בתוכה , מעיין היבט הוליסטי לכל האפשרי , לעומתה המודעות היא היבט תחום , רסיס בתוך התודעה , השולל באופן ספציפי את אחדותו והתכללתו בתודעה , ואף מאוחד עימה בהיבט ספציפי גם כן . יחס זה בין מודעות לתודעה מוכר בשם שורש , משם יונקת המודעות , את היבטי קיומה , היבט קיום רסיס המודעות ושלילתו הייחודית , בתוך התודעה , מוכר בשם אין סוף , בו על ידי השלילה (אין), נוצרים דפוסים כיצד מכלול התודעה סובב את המודעות הייחודית , כלומר עבור כל היבט מודעות יש המשכה של קיומה שמלפני השלילה , היוצר את ייחודה , המגדיר את מהותה , בין אם זו אבן , עץ או כל יישות קיומית אחרת המכונה כלי של מודעות , לכל מודעות ייחודית צורת התפרסות הנמשכת ממקורה בתוך התודעה - משורשה היוצר את תבניותיה , מודעות טהורה זו ידוע בריבוי שמות , נשמה , צי , אור , פנימיות וכו` כאשר השמות מתארים אפיונים שונים - היבטים של מצבי צבירה שונים , בין השורש למודעות היחסית של הישויות בכלים , אבן עץ אדם וכו` כאשר התודעה עצמה נמשכת ופועלת בתוך שדה המודעות שבלי , אזי יש שלטון של התודעה על היבטי המודעות הנגזרים משלילתה , קרי אופן הקיום של יישות בין היא כלי של : אבן אדם וכו` ומכאן נובע עניין הריפוי הקשור למעשה , המעשה הוא במקורו היבט של חיבור בין היבטים הסובבים את כלי המודעות (מציאותינו) ,לבין התודעה הנמשכת בכלי , (הנשמה הצי הפנימיות וכו`) , מבנה התודעה הנמשכת לתוך כלי ידועה בשם מרכבה , והיא נחלקת לשני היבטים , האחד פנימי כלומר צורת הקישור של מודעות לתודעה , והאחר חיצוני כהיבט מציאותה של המודעות ויחסה כבחירותיה במציאות , ניתן לומר שהחלק הפנימי מגדיר את אופן החישה כלפי חוץ , קרי רמת החושים , והחיצוני את עולם ההגדרות המילוליות , ניתן לומר שיש סולם בין רמות החושים הפנימיים לבין היחס לחיצוני קרי המציאות המוגדרת ונתפשת , כאשר נשמרת במודעות תפישת התודעה במקורה כמושכת יוצרת ושולטת על המציאות ,אזי הכלי נמצא במצב המשמר את ייחודו הנברא וישנה בריאות , כאשר המודעות בכלי , גוזרת את קיומה מתוך המציאות אז היא נמצאת במצב של חולי , שיטות רבות של ריפוי מקשרות תוך כדי עשיה בין התודעה למודעות , ולכל שיטה סופרלטיבים תת הכרתיים או בסיסים של סמלים מלאי משמעות לא מודעת , שתועלתם היא מקרית בחיבור לתודעה עצמה והמשכת הבריאות , והיא תלוייה ברמת החיבור של המרפא לתודעה ולמידת חיבור השיטה לתודעה , לעיתים המרפא בלא יודעין מחזק היבטים של חולי , קרי מחזק את התפישה המנותקת מהתודעה , לדוגמא : כאשר שיטת ריפוי מתייחסת אל כלי המודעות כנגזרת נפרדת מהתודעה ומתייחסת רק להיבטי הכלי - גוף , ולמערכת המודעות הנמצאת בגוף קרי הצי או אנרגיה , ומתייחסת אל שניהם כיחידה עצמאית הוליסטית , אזי רמת הריפוי בעשיה , נמצאת בחסך , והיא תלויה ברמתו האישית של המרפא , עד היכן הוא מחובר לתודעה , אם הוא נמצא בשלב בסולם החושים שבו רואים הילות צבעים , אין הוא יכול לרפא רק לאבחן ולהקל על סימפטומים , כי מה שהוא רואה הוא את הנתקים בין התודעה למודעות כצבעים , ומעשיו הם ריכוך או ניסיונות חיבור חדשים בין תודעה לכלי המודעות קרי הגוף , בכל אופן הריפוי נעשה על ידי התודעה , וכל שיטה של ריפוי שאינה ממשיכה ומחזקת את חיבור הכלי לשורשו , יוצרת עוד היבטים של חולי , ואינה מייצבת את חיבור בין התודעה לכלי ומושכת עוד בריאות , הטענה המרכזית היא כאשר הינך עוסק בריפוי , שהינו מנותק מהתודעה אתה מוסיף חולי על חולי , הריפוי עצמו הוא המשכה של התודעה משורשה באופן יציב כפנימיות היורדת לכלי המודעות המתקיים , וכך הנברא (הכלי-גוף )בריא , היחס בין , נברא בריא , תלוי ביחסיות של התהוות בין התודעה הנמשכת עד למודעות , תפקיד העשיה היא חיבור וקישור של היבטי מודעות התואמים את ייחודה הנמשך משורשה , וראיה חיצונית ונפרדת , בגדול היא שלילית ומנתקת , ואז צריך המטפל לשאול את עצמו , האם חיבור טראסנטאלי , או סימלי , בצבעים ועזרים שונים , האם הוא תואם את מצבו החיבורי של המטופל , אם אין אתה יודע את התשובה , או התשובה עדיין נמצאת בפורמט של צבעים הילות סמלים אנרגיות ואתה חושב שיש לך ישוייות העוזרות לך בשעת טיפול או מעביר אנריגיות קוסמיות , אנא התרחק מכל טיפול בחולים , אתה רק עוסק בעבודת אלילים ללא ידע , ורב הנזק על התועלת , אם אתה באחדות אם התודעה - הבורא : מואר , צדיק , או ניחן בחוש שבסולם החושים נמצא מעבר לנ``ל , אזי הריפוי הוא אפשרי , במידה ולא אתה יוצר נזק למטופל , שיכול להראות כמרפא את גופו , אך יגרום בסך הכל חולי ונתק בין המודעות לתודעה , ויגרום לתאונה או מוות או צרה אחרת על המטופל . כי הנזק הוא לנשמתו וחיבורה לכלי . לשאלות ומידע נוסף כתבו לי . דוד היחיד
שלום עיקר העשיה בעולם המעשה , היא חיבור בין המודעות לתודעה , כיצד המעשה עצמו מקשר מחבר את המודעות לתודעה ? מספר נתונים תחילה: תודעה מוחלטת נטו , אינה היבט של מרחב או זמן או כל היבט היוצא מהן , והתודעה המוחלטת כוללת הכל בתוכה , מעיין היבט הוליסטי לכל האפשרי , לעומתה המודעות היא היבט תחום , רסיס בתוך התודעה , השולל באופן ספציפי את אחדותו והתכללתו בתודעה , ואף מאוחד עימה בהיבט ספציפי גם כן . יחס זה בין מודעות לתודעה מוכר בשם שורש , משם יונקת המודעות , את היבטי קיומה , היבט קיום רסיס המודעות ושלילתו הייחודית , בתוך התודעה , מוכר בשם אין סוף , בו על ידי השלילה (אין), נוצרים דפוסים כיצד מכלול התודעה סובב את המודעות הייחודית , כלומר עבור כל היבט מודעות יש המשכה של קיומה שמלפני השלילה , היוצר את ייחודה , המגדיר את מהותה , בין אם זו אבן , עץ או כל יישות קיומית אחרת המכונה כלי של מודעות , לכל מודעות ייחודית צורת התפרסות הנמשכת ממקורה בתוך התודעה - משורשה היוצר את תבניותיה , מודעות טהורה זו ידוע בריבוי שמות , נשמה , צי , אור , פנימיות וכו` כאשר השמות מתארים אפיונים שונים - היבטים של מצבי צבירה שונים , בין השורש למודעות היחסית של הישויות בכלים , אבן עץ אדם וכו` כאשר התודעה עצמה נמשכת ופועלת בתוך שדה המודעות שבלי , אזי יש שלטון של התודעה על היבטי המודעות הנגזרים משלילתה , קרי אופן הקיום של יישות בין היא כלי של : אבן אדם וכו` ומכאן נובע עניין הריפוי הקשור למעשה , המעשה הוא במקורו היבט של חיבור בין היבטים הסובבים את כלי המודעות (מציאותינו) ,לבין התודעה הנמשכת בכלי , (הנשמה הצי הפנימיות וכו`) , מבנה התודעה הנמשכת לתוך כלי ידועה בשם מרכבה , והיא נחלקת לשני היבטים , האחד פנימי כלומר צורת הקישור של מודעות לתודעה , והאחר חיצוני כהיבט מציאותה של המודעות ויחסה כבחירותיה במציאות , ניתן לומר שהחלק הפנימי מגדיר את אופן החישה כלפי חוץ , קרי רמת החושים , והחיצוני את עולם ההגדרות המילוליות , ניתן לומר שיש סולם בין רמות החושים הפנימיים לבין היחס לחיצוני קרי המציאות המוגדרת ונתפשת , כאשר נשמרת במודעות תפישת התודעה במקורה כמושכת יוצרת ושולטת על המציאות ,אזי הכלי נמצא במצב המשמר את ייחודו הנברא וישנה בריאות , כאשר המודעות בכלי , גוזרת את קיומה מתוך המציאות אז היא נמצאת במצב של חולי , שיטות רבות של ריפוי מקשרות תוך כדי עשיה בין התודעה למודעות , ולכל שיטה סופרלטיבים תת הכרתיים או בסיסים של סמלים מלאי משמעות לא מודעת , שתועלתם היא מקרית בחיבור לתודעה עצמה והמשכת הבריאות , והיא תלוייה ברמת החיבור של המרפא לתודעה ולמידת חיבור השיטה לתודעה , לעיתים המרפא בלא יודעין מחזק היבטים של חולי , קרי מחזק את התפישה המנותקת מהתודעה , לדוגמא : כאשר שיטת ריפוי מתייחסת אל כלי המודעות כנגזרת נפרדת מהתודעה ומתייחסת רק להיבטי הכלי - גוף , ולמערכת המודעות הנמצאת בגוף קרי הצי או אנרגיה , ומתייחסת אל שניהם כיחידה עצמאית הוליסטית , אזי רמת הריפוי בעשיה , נמצאת בחסך , והיא תלויה ברמתו האישית של המרפא , עד היכן הוא מחובר לתודעה , אם הוא נמצא בשלב בסולם החושים שבו רואים הילות צבעים , אין הוא יכול לרפא רק לאבחן ולהקל על סימפטומים , כי מה שהוא רואה הוא את הנתקים בין התודעה למודעות כצבעים , ומעשיו הם ריכוך או ניסיונות חיבור חדשים בין תודעה לכלי המודעות קרי הגוף , בכל אופן הריפוי נעשה על ידי התודעה , וכל שיטה של ריפוי שאינה ממשיכה ומחזקת את חיבור הכלי לשורשו , יוצרת עוד היבטים של חולי , ואינה מייצבת את חיבור בין התודעה לכלי ומושכת עוד בריאות , הטענה המרכזית היא כאשר הינך עוסק בריפוי , שהינו מנותק מהתודעה אתה מוסיף חולי על חולי , הריפוי עצמו הוא המשכה של התודעה משורשה באופן יציב כפנימיות היורדת לכלי המודעות המתקיים , וכך הנברא (הכלי-גוף )בריא , היחס בין , נברא בריא , תלוי ביחסיות של התהוות בין התודעה הנמשכת עד למודעות , תפקיד העשיה היא חיבור וקישור של היבטי מודעות התואמים את ייחודה הנמשך משורשה , וראיה חיצונית ונפרדת , בגדול היא שלילית ומנתקת , ואז צריך המטפל לשאול את עצמו , האם חיבור טראסנטאלי , או סימלי , בצבעים ועזרים שונים , האם הוא תואם את מצבו החיבורי של המטופל , אם אין אתה יודע את התשובה , או התשובה עדיין נמצאת בפורמט של צבעים הילות סמלים אנרגיות ואתה חושב שיש לך ישוייות העוזרות לך בשעת טיפול או מעביר אנריגיות קוסמיות , אנא התרחק מכל טיפול בחולים , אתה רק עוסק בעבודת אלילים ללא ידע , ורב הנזק על התועלת , אם אתה באחדות אם התודעה - הבורא : מואר , צדיק , או ניחן בחוש שבסולם החושים נמצא מעבר לנ``ל , אזי הריפוי הוא אפשרי , במידה ולא אתה יוצר נזק למטופל , שיכול להראות כמרפא את גופו , אך יגרום בסך הכל חולי ונתק בין המודעות לתודעה , ויגרום לתאונה או מוות או צרה אחרת על המטופל . כי הנזק הוא לנשמתו וחיבורה לכלי . לשאלות ומידע נוסף כתבו לי . דוד היחיד