תודו שזה הכי כיף.....
לקום בקושי מהמיטה אחרי נדודי שינה בגילי המופלג....
יום א' בבוקר....היום השנוא עליי.....
החצי השני לא הולך לעבודה אחרי סופ"ש של שפעת....
אבל הוא בכל זאת לוקח את ה
לגן ומאפשר לי להתארגן באיזי שלי.....
אני יוצאת אל הפקקים הנוראיים מכל....אפילו לצאת מהשכונה שלי כבר אי אפשר?!?!?!!??!
....
לחשוב בדרך על העבודה שעומדת מולי היום ולהתעצבן מחדש....
הנהגים והתנועה ממשיכים להרגיז....
מתחיל להיות חם אבל לא בא לי עדיין מזגן מקפיא.... אבל - פתאום.... ככה בלי לתכנן מראש..... מקבלת טלפון
...מספר חסוי כמובן (זה ככה תמיד אצלי בעבודה)..... לחשוב שזה החצי השני שלי שרוצה להודיע לי משהו.... ולהיות מופתעת
כששומעת את קולה של המזכירה..... לחשוב באלפית השנייה שהיא שואלת לשלומי מה היא כבר רוצה לומר לי
..... ולשמוע אותה אומרת לי : בלו אייZ מצטערת להודיע לך - אבל הפגישה שלך מבוטלת יש
יש
אל תצטערי מותק
אני עושה מיד אחורה פנה...ואגב גם מקבלת על זה תשלום
(כי לא אני אשמה בביטול) וחוזרת לחצי השני ב
.... תיכף נצא למסע קניות בגדים לרגל הברית של אחייני השבוע... כן נולד לי בשישי האחרון
אחיין נוסף
תודו שהכי כיף להתחיל כך ת'שבוע שנראה כלא מסתיים עדיין....
