תודה..
תודה לכל מי שעזר לי בעזרה שלי..אני עדיין בדיכאון אבל בעניין החברות הכל אחלה..ושתי הבנות שע\אמרתי לכם ניתקתי איתם את הקשר והיום הם הבינו שאני לא רוצה להיות איתם בקשר נרא לי כי באיסקיו אני לא רושמת אותם כבר אז נרא לי שהם הבינו כי הם לא רושמת אותי..ואני לא מדברת ולא כלום וכיף לי והשלוש בנות כיף לי איתם אני מדברת איתם והכול.. בענין של הדיכאון אני מריגשה עדיין לבד מגיעלה דחוה שקרנית והכול..אני לא יכולה להתסכל במראה מרוב שאני רואה גועל אני לא שמנה..אבל יש לי משבות כאלו..אף אחד לא מתייחס אלי.. אני שונאת את עצמי אבל אוהבת את הפנימויות שלי..אני שונאת את החיצוניות למה אי אפשר להיות רק הפינמי בלי החצוני אני מרגישה מגיעלה ואף אחד לא רוצה אותי בגלל מי שאני...בא לי למות בא לי לשון ולא לקום ואף אחד לא ירגיש בחסורני... אני לי תמיכה חוץ ממכם..אין לי חברין אמיתים חוץ ממכם ומשלוש בנות שאין לי כול כך מושג מה שלומם..אז מה כבר יכול להיות טוב בי אם אם לי כלום?? יש לי מחשבה שאם אני ימות ירגשיו בחסרוני או לא? אבל אני לא מוצאת תשובה..כי יש לי תשובות מבולבולת כל הזמן..ואני כבר עייפה.. והכול נהרס לי..כי לפני כמה זמן היה לי הכול ופתאום אין..זה כמו בנייה..רק שונה הכול היה נפלא המשפחה שלי נבנתה יפה כולם חחיו יפה יה לי חברים והכוח היה טוב.. פתאום אמא שלי מנסה לשים קץ לחחיה 3 פעם..אבא שלי אין לי מושג מה קורה איתו אבל אי אפשר לשוחח איתו אחותי הגדולה ואניר בנו היא פשוט אנכוית ואגוסטית שחושבת רק על עצמה.. ואחותי השנייה בדיכאון של עצמה.. והבניינה שיצרו נהרסה פתאום... מה אפשר כבר לעשות?
תודה לכל מי שעזר לי בעזרה שלי..אני עדיין בדיכאון אבל בעניין החברות הכל אחלה..ושתי הבנות שע\אמרתי לכם ניתקתי איתם את הקשר והיום הם הבינו שאני לא רוצה להיות איתם בקשר נרא לי כי באיסקיו אני לא רושמת אותם כבר אז נרא לי שהם הבינו כי הם לא רושמת אותי..ואני לא מדברת ולא כלום וכיף לי והשלוש בנות כיף לי איתם אני מדברת איתם והכול.. בענין של הדיכאון אני מריגשה עדיין לבד מגיעלה דחוה שקרנית והכול..אני לא יכולה להתסכל במראה מרוב שאני רואה גועל אני לא שמנה..אבל יש לי משבות כאלו..אף אחד לא מתייחס אלי.. אני שונאת את עצמי אבל אוהבת את הפנימויות שלי..אני שונאת את החיצוניות למה אי אפשר להיות רק הפינמי בלי החצוני אני מרגישה מגיעלה ואף אחד לא רוצה אותי בגלל מי שאני...בא לי למות בא לי לשון ולא לקום ואף אחד לא ירגיש בחסורני... אני לי תמיכה חוץ ממכם..אין לי חברין אמיתים חוץ ממכם ומשלוש בנות שאין לי כול כך מושג מה שלומם..אז מה כבר יכול להיות טוב בי אם אם לי כלום?? יש לי מחשבה שאם אני ימות ירגשיו בחסרוני או לא? אבל אני לא מוצאת תשובה..כי יש לי תשובות מבולבולת כל הזמן..ואני כבר עייפה.. והכול נהרס לי..כי לפני כמה זמן היה לי הכול ופתאום אין..זה כמו בנייה..רק שונה הכול היה נפלא המשפחה שלי נבנתה יפה כולם חחיו יפה יה לי חברים והכוח היה טוב.. פתאום אמא שלי מנסה לשים קץ לחחיה 3 פעם..אבא שלי אין לי מושג מה קורה איתו אבל אי אפשר לשוחח איתו אחותי הגדולה ואניר בנו היא פשוט אנכוית ואגוסטית שחושבת רק על עצמה.. ואחותי השנייה בדיכאון של עצמה.. והבניינה שיצרו נהרסה פתאום... מה אפשר כבר לעשות?