תודה...

[amitoosh.]

תודה...

לא יודע, פתאום נכנסתי לקטע של שנות השישים של אושר. רק רציתי להגיד, מאז שהצטרפתי לפורום הזה, אני לא עוזב אותו וכל שנייה מתחבר, תודה פנתר, שרון, שלומצי, אסתי, אחותי תל אביבית, שרוב הזמן כאן, כותבים אחד לשני. ומדי פעם, באים לכאן סי וכל אלה, שגם כיף איתם, תודה לכם על מה שאתם! וצוות תפוז, תודה על זה שהקמתם את הפורום הזה, אתם בטח חושבים שאני משוגע, כנראה התחרפנתי מעמית בן 11 וחצי..

 

[ST]

לדעתי אתה דווקא בכלל לא מחורפן...

אבל מצד שני, אני די מחורפנת (לדעת כמה אנשים חכמים...), אז יכול להיות שמה שלדעתי בסדר, לדעת אחרים הוא מחורפן... דווקא אני ועוד כמה אנשים שאני מכירה (טוב, בעצם זה בד``כ אני, אז אני עוברת לדבר בגוף ראשון...), נורא אוהבת להגיד לאנשים כמה כיף איתם, וכמה טוב שהם מה שהם והכל... אם לי טוב ושמח, למה שלאחרים לא יהיה? ואם אני יכולה לעשות משהו כדי שלהם יהיה טוב ושמח, אז למה לא? זה בערך המוטו שלי... מה דעתכם? (אה, ואני גם אוהבת לשאול אנשים מה דעתם... מן תחביב שכזה ) אסתי. נ``ב: יכול להיות שאני גם מושפעת מהרצאה ששמעתי עכשיו. בטח שמעתם על דסי רבינוביץ` ז``ל, שנפטרה מסרטן בגיל 19 לפני 4 שנים. אז אמא שלה מספרת עליה ועל ההתמודדות שלה, ועל עיגולי השמחה (אני אכתוב את הקטע הזה, אבל זה להודעה אחרת...) אז ההרצאה נתנה לי המון רעיונות, והמון חומר למחשבה...

 

[Panther]

דסי רבינוביץ

פעם הכרתי אותה. אני לא יודע בדיוק מה היה הסיפור שלה בסוף הדרך. אבל סבא שלי, הוא רופא, והוא היה בקייטנה של ילדים חולי סרטן. ועשו להם שם מלא פעילויות, ואז לפעמים הוא לקח אותי לפעילויות. אני לא חולה או משהו אבל סתם גם הביא אותי להנות מהפעילויות. והיא גם הייתה שם הרבה.

 

[שלומצי]

זה מעניין,

אולי תספר לנו עוד קצת על הקייטנה הזו? חולי סרטן הם כמו מיעוט בתוכנו, שמים לב אליהם כי הם יוצאי דופן בעיקר במראה. איך זה להיות ילד בריא בקבוצה של אנשים חולים? פתאום זה מתהפך-הבריא הופך למיעוט.

 

[Panther]

אז ככה

הייתי שם כשהייתי קטן יותר, גן חובה, כיתה א לפעמים בחופש. ואח``כ לעתים רחוקות. לא היה נעים כ``כ להיות בקבוצה הזאת, אולי בגלל שהייתי קטן והיה לי קשה להתמודד עם זה.

 

[sharon91]

לפני כמה ימים

קראתי בפורום תיכוניסטים הודעה אחת.. שההתחלה שלה עסקה בכך- מי הוא האיש החשוב ביותר? מה הוא הזמן החשוב ביותר? מה הוא המעשה החשוב ביותר? (אם אני מתבלבלת במשהו אז סליחה ואתם מוזמנים לתקן אותי...) התשובות הן- האיש החשוב ביותר הוא זה שעומד מולך הזמן החשוב ביותר הוא ההווה המעשה החשוב ביותר (נראה לי שהייתה מילה אחרת במקום מעשה.. אבל אני לא בטוחה..) הוא לגרום אושר לאדם שעומד מולך.. ככה זה היה בערך.. לדעתי זה יפה..

 

[שלומצי]

זה יפה, אבל...

זה לא בהכרח נכון. לא תמיד האדם שעומד מולנו ברגע זה הוא החשוב ביותר באמת. כלומר הלוואי ולכל אחד בחיים שלנו היינו יכולים להקדיש את מלוא המשמעות, אבל זה לא תמיד ככה. קחי לדוגמא את הפרחה ההיא מלפני כמה ימים, גם עליה את יכולה ליישם את הקטע הזה?

 

[sharon91]

האמת שחשבתי על זה..

כאילו, לא לקחתי את הפרחה בתור דוגמא... אבל חשבתי על כל מיני אנשים שאני בכלל לא מחבבת..

 

[שלומצי]

איזה חמוד!

זה נורא יפה בעיני, סתם כך ביום בהיר להגיד תודה, מתכונן לבר מצווה או משהו?...

 

[sharon91]

כל הכבוד על

האנרגיות הטובות שתוקפות אותך.. רק שתדע.. שזה נורא נחמד שסבבה לך להתחבר כל הזמן.. וגם אצלי זה ככה.. אבל אני הולכת להפסיק עם זה.. יענו.. להתחבר פחות.. יש חיים מחוץ למחשב.. אני צריכה להזכיר את זה לעצמי..