תודה
את המכתב כתבתי בפורום אחר, אבל רציתי לחלוק אותו גם אתכם, הלא חלק מכם מופיעים בו.. אני תמיד רושם כאן, למי שאני לא יכול להגיע בדרך אחרת, מקווה שאיכשהו הוא כן יקרא את המכתב הזה. אז הנה עוד נסיון- לכבוד:הקדוש ברוך הוא הכתובת:כל מקום כבר כמה זמן שלא דיברנו, אני עוד מתפלל פה ושם(כמו שאתה בטח רואה) אבל לא כל יום. מאז שעברה שנה מפטירתו של אבא, קשה לי קצת לחזור לבית הכנסת. אני מרגיש את היגון בכל מילה. את כל התפילות אני זוכר, נחרטו בכאב בתוכי. אני מרגיש כפוי טובה, כפוי טובה על כך שלא הודתי לך עדיין, ואת זה אני רוצה לשנות היום.. הודיתי לך שלוש פעמים ביום(ויותר), על האוויר שנתת לי, על המראות היפים שסביבי, על הבריאות, על המשפחה, אבל זה לא הכל. לאנשים נתת בחירה חופשית, בצלמך, לטוב ולרע. אני בטוח שאפילו אם היית אנושי, אני בטוח שלא היית מתחרט, כי למרות כל הרע, יש גם כל כך הרבה טוב. אני לא עיוור, ואני יודע כמה שעזרת לי, לא נעלם מעיני. את מה שאנשים עשו ועושים לי,אי אפשר לשנות, וזה בסדר. אבל אני מרגיש את היד הנעלמה, שמרימה אותי בכל פעם שאני נופל. זאת שמחדירה בי תקווה בזמנים של ייאוש. הכי חשוב, בזמנים הכי קשים, שהתקווה כבר אבדה, שלחת לי מלאכים. חלקם הגיעו רק לרגע קט, להקל, לעזור, לחבק, וללכת. וחלקם הגיעו כדי להישאר איתי לכל החיים... אני מודה לך. מקווה שהמלאכית שנשלחה אלי עכשיו, פה כדי להישאר, אבל את זה הזמן יגלה, ולי יש אמון בך... לא פיקפקתי מעולם בהחלתה שהחלטת. גם כשאבי נפטר, לא פניתי אליך בזעם, לא שאלתי למה האדם הנפלא הזה היה צריך ללכת בטרם עת.. אני לא בעל חוכמה אינסופית כמוך, אני אינני יכול לראות את התמונה השלמה כמוך... אני מקווה שיום אחד, תתן לי לשאול אותך את השאלה הזאת מקרוב. לא ביקשתי ממך דבר, ואתה המשכת לתת ולתת. תודה אני מצטער, אבל היום דווקא יש לי בקשה. אתה שרואה הכל,רואה את גם את אחותי. אתה רואה איזו תקופה קשה זו בשבילה. אנא עזור לה כשם שעזרת לי, אם המחיר הוא להפסיק לעזור לי, זה מחיר שאני בשמחה אשלם. אל נא תנטוש אותה בעת קשה זו. אתה רואה כמה חכמה ונבונה היא, את הניצוץ שעוד זוהר בה. אם אני ראוי לעזרה, היא ראויה באלפי מונים ממני. אנא, האל החכם הרחום והחנון, אל תתן לאורה להתעמעם ברך אותה, כפי שבירכת אותי תודה שלך, אדם.
את המכתב כתבתי בפורום אחר, אבל רציתי לחלוק אותו גם אתכם, הלא חלק מכם מופיעים בו.. אני תמיד רושם כאן, למי שאני לא יכול להגיע בדרך אחרת, מקווה שאיכשהו הוא כן יקרא את המכתב הזה. אז הנה עוד נסיון- לכבוד:הקדוש ברוך הוא הכתובת:כל מקום כבר כמה זמן שלא דיברנו, אני עוד מתפלל פה ושם(כמו שאתה בטח רואה) אבל לא כל יום. מאז שעברה שנה מפטירתו של אבא, קשה לי קצת לחזור לבית הכנסת. אני מרגיש את היגון בכל מילה. את כל התפילות אני זוכר, נחרטו בכאב בתוכי. אני מרגיש כפוי טובה, כפוי טובה על כך שלא הודתי לך עדיין, ואת זה אני רוצה לשנות היום.. הודיתי לך שלוש פעמים ביום(ויותר), על האוויר שנתת לי, על המראות היפים שסביבי, על הבריאות, על המשפחה, אבל זה לא הכל. לאנשים נתת בחירה חופשית, בצלמך, לטוב ולרע. אני בטוח שאפילו אם היית אנושי, אני בטוח שלא היית מתחרט, כי למרות כל הרע, יש גם כל כך הרבה טוב. אני לא עיוור, ואני יודע כמה שעזרת לי, לא נעלם מעיני. את מה שאנשים עשו ועושים לי,אי אפשר לשנות, וזה בסדר. אבל אני מרגיש את היד הנעלמה, שמרימה אותי בכל פעם שאני נופל. זאת שמחדירה בי תקווה בזמנים של ייאוש. הכי חשוב, בזמנים הכי קשים, שהתקווה כבר אבדה, שלחת לי מלאכים. חלקם הגיעו רק לרגע קט, להקל, לעזור, לחבק, וללכת. וחלקם הגיעו כדי להישאר איתי לכל החיים... אני מודה לך. מקווה שהמלאכית שנשלחה אלי עכשיו, פה כדי להישאר, אבל את זה הזמן יגלה, ולי יש אמון בך... לא פיקפקתי מעולם בהחלתה שהחלטת. גם כשאבי נפטר, לא פניתי אליך בזעם, לא שאלתי למה האדם הנפלא הזה היה צריך ללכת בטרם עת.. אני לא בעל חוכמה אינסופית כמוך, אני אינני יכול לראות את התמונה השלמה כמוך... אני מקווה שיום אחד, תתן לי לשאול אותך את השאלה הזאת מקרוב. לא ביקשתי ממך דבר, ואתה המשכת לתת ולתת. תודה אני מצטער, אבל היום דווקא יש לי בקשה. אתה שרואה הכל,רואה את גם את אחותי. אתה רואה איזו תקופה קשה זו בשבילה. אנא עזור לה כשם שעזרת לי, אם המחיר הוא להפסיק לעזור לי, זה מחיר שאני בשמחה אשלם. אל נא תנטוש אותה בעת קשה זו. אתה רואה כמה חכמה ונבונה היא, את הניצוץ שעוד זוהר בה. אם אני ראוי לעזרה, היא ראויה באלפי מונים ממני. אנא, האל החכם הרחום והחנון, אל תתן לאורה להתעמעם ברך אותה, כפי שבירכת אותי תודה שלך, אדם.