תודה על התגובות

galittt

New member
תודה על התגובות

ניסיתי לדבר כמה פעמים וזה לא ממש עזר, גם על זה שהוא לא מחמיא , אז למחרת זה עזר ובזה זה הסתיים, מחר למשל יש לו חתונה של מישהו בעבודה והוא הולך לבד כי הוא טוען שכולם באים לבד ולא נעים שהוא רק יבוא עם בת זוג ואותי זה מרגיז אני ישר מרגישה שהוא מעדיף ללכת בלעדי. אני גם לא רוצה להיות חונקת אבל מכיוון שאני כבר לא סומכת אז קשה לי לא להיות. איך מתגברים על כזה דבר האם אני צריכה להתחיל לשחק משחקים ? בעבר גם לפני שנישאנו נפרדנו הרבה פעמים בגללו ורק כשלא רציתי אותו בסוף הוא היה כל כך שונה ממה שהוא תמיד אבל אני לא יודעת אם זה משקף היום. נמאס לי כל הזמן לקנא ולחשוד בא לי שהוא ירגיש כמו שאני מרגישה כי הוא כל כך לא מבין.
 
היי גלית!

רציתי להוסיף אנקדותה משלי לענינך! אנחנו זוג לאחר משבר "ענק" לאחרונה החלטנו לחזור ולנסות לשקם את הנישואים אחד הנושאים שהועלו היה נושא היציאות והבילויים בנפרד המסקנה של שנינו הייתה ש:"אין חיה כזאת" אלה במקרים יוצאי דופן בלבד(מחלה,או כל אילוץ שלא תלוי בנו) אם יציאה לבד היא כמו סדין אדום בעניי השור לבן הזוג השני הצד השני חייב לכבד את שותפו/תו!!! עכשיו יהיו כאלה שיקפצו ויגידו:שלפעמים צריך ספייס וכל אחד את פינתו ולפעמים להיות לבד ישנם דרכים אחרות למלא את הספייס של ה"לבד" לעולם אין לדעת לאיזה גודל כדור השלג יתפח כאשר אנחנו יוצאים לבלות לבד! בבילוים תמיד ישנו את המתח המיני בין גברים לנשים ולעולם לא תדע לאן זה יוביל מה עוד שבד"כ מעורב בזה אלכוהול וכאלה למה לפתוח צוהר לדברים שאנחנו לא רוצים שיקרו? לעניינך!!! הוא טוען שכולם באים לבד? FUK THEM אני בלי זוגתי לא זז אני גאה בה ובחרתי בה כמייצגת אותי בארועים ובבילוים. אבל זו דרך מחשבתי היום(עד לפני תקופה לא ארוכה חשבתי אחרת) הכל עניין של כבוד הדדי כפי שכתבתי בשרשור אחר היום לא הייתי עושה שום דבר שמאיים על זוגתי! אני מאחל לך ימים יפים יותר וזוגיות פוריה מבינה ואוהבת הזאב
 

מאולף

New member
זאב בודד, אהלן.

מסכים וכואב איתך בכל מילה. תגיד, לדעתך זה קשור למשבר סביב גיל ה 40? אני שומע על המון מקרים שקורים סביב גיל זה ולאו דוקא אצל גברים (נשים, אתן מוזמנות להגיב). קראתי באיזה מאמר שבגיל זה בד"כ, הילדים כבר גדולים ולא כל כך זקוקים לנו, אנחנו (משני המינים) די מבוססים ומרגישים שאוטוטו מחליפים קידומת וחיבים להספיק את כל מה שרצינו ו "לא העזנו לעשות", אז מעיזים. לצערי אני מצוי בעיצומו של משבר בזוגיות
ואני לא יודע לשייך בעצמי את המצבים. האם תוכל לספר על אופן הטיפול שעברת?
 
היי מאולף

משבר גיל הארבעים להבנתי ולהגדרתי: כל החיים אנחנו ברדיפה אחריי הפרנסה וקשיי היום יום המשבר מגיע כשאנחנו עוצרים לרגע ומתחילים לשאול את השאלות הקיומיות מי אנחנו מה אנחנו ולמה אנחנו פה ואז אנחנו רוצים להאט את הקצב ולחזור לריגושים ולתחושות של פעם ואז מתחילות ההתחבטויות (אנחנו בדרך הנכונה או לא?) והדרך לשלמות לרוגע ולאושר ארוכה ומלאה מכשולים (שאגב אנחנו מציבים לעצמינו) לגביי הנשים אני חושב שזה דומה הן גם עסוקות בקשיי היום יום ואז מגיע המשבר הזה שדוחף אותן ל"הגשמה עצמית" בדרך איבדנו המון ולבנות מחדש קשה וזוהי גדולה של האדם לקחת את המשבר ללמוד ממנו ולבנות מחדש! לא לוותר למרות כל הקשיים שמתגלעים בדרך לא לשכוח חסד נעורים! אנחנו חייבים האחד לשני המון! לגביי הטיפול שעברתי............... ובכן לא עברתי שום טיפול מקצועי אני מודה אוליי זה ישמע פלצני אבל........ התחברתי לרוחניות שבי וחיפשתי אך ורק את מה שלא תקין אצלי התחלתי בעצמי ורק אחרי שהכרתי במינוסים שלי ועבדתי עליהם הלכתי לתקן את ה"עולם"(העולם שלי) אני עדיין באמצע הליך ארוך וכואב אבל אני מרגיש לפחות שאני על הדרך הנכונה ישנם עדיין תהיות ושאלות שונות ומשונות אבל איך אומרים???? עברנו את פרעה נעבור גם את זה! מה שצריך לקרות יקרה ונקבל כל דבר באהבה לך מאולף אני יכול להציע קח הכל בקלות אל תילחם הכל יסתדר תעשה רק את הטוב לך ולסביבתך(זה יחזור אלייך ברבות הימים) בהצלחה!!!!!!!! הזאב
 

מאולף

New member
ראשית, ../images/Emo24.gif

תודה על העצות הטובות, כל מילה חקוקה בסלע. חבל שאנו לומדים רק לאחר מעשה ולא משכילים לראות קודם. אני משתתף בכאבך אך מקנא בך על הכוח שמצאת ושמח בשבילך שאתה מרגיש טוב יותר. שוב תודה, ויישר כוח.
 
למעלה