תודה לכם

[לילי שלי]

תודה לכם

אין לכם מושג עד כמה אתם משמשים כעת חברים שאפשר לבכות להם וגם לא להתחבא שאחורי פאסון שהכל בסדר . כל כך שמחתי שהגבתם לפניותיי ועצותיכם עזרו לי. אז כפי שיעצתם הלכתי לנוירולוג והוא "הטיס" אותי לביה"ח , כנראה שניסיתי לחשוב שאני אחכה והאפילפסיה "תרד בכביסה"... בביה" ח עשו לי סי.טי. כדי לראות שאין הישנות של הגידול שהיה, ולמזלי אני "נקיה" . קבעו לי תור לEEG מאוחר יותר והנוירולוגית שינתה לי את הרכב הטיפול לדפלפט ולמיקטל וכשהגוף יסתגל אז ללמיקטל בלבד . כעת, לאחר ההיסטריה וההבנה ש" זה מה שיש ועם זה ננצח" אני פונה אליכם להתייעצות: האם יתכן שמצב רגשי יוביל להתקף? כיצד ניתן למנוע את ההתקפים? (מלבד הטיפול התרופתי) , האם אפשר לעבוד בעבודה שיש בה לחץ כהוראה? האם יש סכנה במאמץ פיסי? (הכוונה לספורט ) האם יש בעיה בנטילת גלולות למניעת הריון יחד עם התרופות שציינתי? ושאלת השאלות ,שגם לנויירולוגים שפניתי אליהם אין פתרונות, כיצד לאחר שנים של התקפים קלים בלבד החלו התקפים גדולים בזה אחר זה? אני ממש מודה לכם !

 

[דינה רשף]

לילי לילי../images/Emo13.gif

תודה לך על שאת משתפת אותנו ומשתתפת איתנו! לפי מה ששאלו בפורום בעבר יש סוגים של אפילפסיה שעלולים להגיע להתקפים קטנים בינוניים ואחרים כתוצאה ממתח רגשי, איני מכירה את סוג האפילפסיה שלך כך שאיני יודעת אם את בקוביה הזו, האם את יודעת מהו הסוג של האפילפסיה שלך? אני עדיין בתחושה שהרופאים יודעים הרבה פחות מהמטופלים בנושא של אפילפסיה ומה גורם להתקפים ושזה מאוד אינדיבידואלי,תצטרכי להכיר את נקודות התורפה של עצמך כך נראה לי... ניתן למנוע התקף ע"י כך שתזהי את אותן נקודות תורפה ותימנעי מהן. לדעתי ניתן לעבוד בעבודה מלחיצה, גם אני עובדת בעבודה סופר מלחיצה במצבים מאוד לא קלים לפעמים מול כל הגילאים אומנם לא הוראה אבל שאלת וזו תשובתי. התשובה הנפוצה בנוגע לאנשים עם אפילפסיה ועבודות מלחיצות היא "לא מתאימה עבודה מלחיצה" בפירוש מפני החשש להתקף אפילפטי,אני שוב רואה שיש לרופאים ולאוכלוסיה בכלל עוד הרבה ללמוד על האפילפסיה ועל העבודות שאיתן אנו יכולים להתמודד, יחד עם זאת,אם תרגישי שקשה לך את תמיד יכולה לפנות לרופא תעסוקתי בעיר מגוריך לאחר שתקבלי הפנייה מרופא המשפחה. לאחר חצי שנה מההתקף האחרון שלך את יכולה להרשם למכון כושר כמו כולם (לא מזמן כתבה כאן בחורה חמודה שלא נתנו לה להרשם למכון כושר אלא אם חלפה חצי שנה מאז ההתקף האחרון) גם אני לא יודעת מה גרם להתקפים הגדולים שלך, יכול להיות שהטיפול התרופתי שלך היה לא טוב וזה הכל. בהצלחה בטיפול התרופתי החדש, דינה

 

[אבא של אפי]

הי

האם יתכן שמצב רגשי יוביל להתקף? כן, אבל הטיפול התרופתי אמור להעביר אותך את המשוכה הזו. כלומר לאחר השינוי בתרופה את אמורה להיות לא רגישה למצב ריגשי. זה מה שאני מאחל לך. כיצד ניתן למנוע את ההתקפים? (מלבד הטיפול התרופתי) , להשתדל להקפיד על שינה של 7 שעות, להתעורר לא בקפיצה, לא להיות עיף מידי, לחיות בסדר יום קבוע, להשתדל להיות רגועה. האם אפשר לעבוד בעבודה שיש בה לחץ כהוראה? כן, כל אחד ומצבו האישי. האדם צריך לעבוד על עצמו להרגע. האם יש סכנה במאמץ פיסי? (הכוונה לספורט ) לא, כל עוד זה לא ספורטאי מיקצועי. האם יש בעיה בנטילת גלולות למניעת הריון יחד עם התרופות שציינתי? בגדול לא, נעשות בדיקות דם שמוודאות את רמות התרופה בדם, לרוב הכול תקין, ולפעמים נידרשים התאמות. ושאלת השאלות ,שגם לנויירולוגים שפניתי אליהם אין פתרונות, כיצד לאחר שנים של התקפים קלים בלבד החלו התקפים גדולים בזה אחר זה? ככה זה, אם המדע היה מבין הכול מצבנו היה הרבה יותר טוב. האפילפסיה כמו ההתקפים, תמיד מפתיעה. שוב , כולנו מקווים שהתרופה תביא אותנו למצב של חיים רגילים. ולרובנו זה מצליח.בלי עין הרע.

 

[לילי שלי]

לדינה ולאבא של אפי

תודה על תשובותיכם המעודדות , טוב שיש אתכם שם, זה כל כך מחזק ונותן תקווה לעתיד. אשתמש בעצותיכם ואקווה לטוב. שתהיה לכם שנה נהדרת בריאה ומבריאה.שוב ת ו ד ה !

 

[אבא של אפי]

לילי תודה, נותן חיזוק להמשיך

 

[דינה רשף]

../images/Emo24.gif

 

[ruthty]

../images/Emo24.gif