תודה לכם

תודה לכם

תודה לכל המשיבים על שיתוף הפעולה ועל זה שעניתם על השאלה שלי. השאלה נשאלה מתוך זה שכאח שלי נהרג זו היתה התחושה ושכל החיים שלי התנהלו תחת התחושה הזאת ובתור נערה צעירה ויתרו לי על הכל כי קרה לי אסון כזה ורק היום אני מבינה שלא ככה אני צריכה לחיות. וההתחסות לזה בתור אסון היא מוטעית כן אח שלי נהרג אבל אני חייה וצריכה לעשות את בכל העוצמה ולא לוותר על שום דבר. אבל הסיבה האמיתית ששאלתי אתכם את הייתה שתהיה לכם נקודת הסתכלות על איך כל הענין הזה מתבטא בחיים שלכם עבורכם. שלכם באהבה תמיד פופקורן
 

BooBee

New member
אין חכם כבעל נסיון

פופקורן יקרה שלנו, זה תמיד "קל" הרבה יותר להסתכל אחורה ולהבין דברים בצורה שונה. לפני עשרים שנה, כאשר את ומשפחתך שכלתם את אחיך, "לוותר" לך על כל דבר היה נראה הדבר הנכון לעשות. אין מה להתחרט על דברים שקרו, אלא להשכיל לא ללכת באותה דרך שגויה בעתיד. בכל רגע אנחנו משתנים. היום אני לא כמו שהייתי אתמול, או כמו שהייתי לפני שלוש או חמש או שמונה שנים. גם מחר אני לא אהיה כמו היום, כי כל יום אני לומדת משהו חדש ומשתדלת לשפר את דרכיי והבנתי. אני חושבת גם שלגם לוותר לפעמים זה לא אומר להפסיד. לפעמים לוותר זה אומר לנצח. לפעמים להרפות ממשהו עושה אותך יותר חזקה. לפעמים לוותר על סבל, הופך אותך למאושרת. אוחחח, איזה מילים יפות לאחת וחצי בלילה
נשיקות, רויטל.
 
למעלה