תודה לך ניר
זמן להיפרד מאגדה אמיתית.
אז למרות כל הביקורות וה"אוי דוידוביץ'"ים, עדיין מדובר לטעמי בשוער ענק שמספיק להיזכר במשחקים שלו מול ולנסיה או נבחרת ספרד כדי להבין עד כמה הוא היה גדול.
אין ספק שהקריירה שלו פוספסה במעט בשל הפציעות הרבות והלא נתפסות שהוא עבר. מבחינתי, עצם העובדה שהוא פורש רק בגיל 37 מלמדת על האופי ועל ההתמדה של ניר.
לי באופן אישי, קשה לזכור ולדמיין את מכבי חיפה בלי ניר דוידוביץ'. האיש שנמצא פה מאותו משחק נגד בית"ר ב-4.11.95 (תאריך שנחקק בזיכרוננו בשל אירוע אחר) ומאז הוא זה הקבוצה והקבוצה זה הוא, לטוב ולרע. ניר משתלב בכ"כ הרבה רגעים בלתי נשכחים שלי כאוהד הקבוצה שיחקקו בזיכרוני לעד.
תודה לך ניר!
ואסיים באנקדוטה קטנה: זה מצחיק שבמועדון הוסיפו את הסלוגן "האיש שכל חייו לבש ירוק" למרות שאם חושבים על זה, ניר בעצם מעולם לא לבש ירוק.
זמן להיפרד מאגדה אמיתית.
אז למרות כל הביקורות וה"אוי דוידוביץ'"ים, עדיין מדובר לטעמי בשוער ענק שמספיק להיזכר במשחקים שלו מול ולנסיה או נבחרת ספרד כדי להבין עד כמה הוא היה גדול.
אין ספק שהקריירה שלו פוספסה במעט בשל הפציעות הרבות והלא נתפסות שהוא עבר. מבחינתי, עצם העובדה שהוא פורש רק בגיל 37 מלמדת על האופי ועל ההתמדה של ניר.
לי באופן אישי, קשה לזכור ולדמיין את מכבי חיפה בלי ניר דוידוביץ'. האיש שנמצא פה מאותו משחק נגד בית"ר ב-4.11.95 (תאריך שנחקק בזיכרוננו בשל אירוע אחר) ומאז הוא זה הקבוצה והקבוצה זה הוא, לטוב ולרע. ניר משתלב בכ"כ הרבה רגעים בלתי נשכחים שלי כאוהד הקבוצה שיחקקו בזיכרוני לעד.
תודה לך ניר!
ואסיים באנקדוטה קטנה: זה מצחיק שבמועדון הוסיפו את הסלוגן "האיש שכל חייו לבש ירוק" למרות שאם חושבים על זה, ניר בעצם מעולם לא לבש ירוק.