תובנות...

שילה1

New member
טיפטיפונת-עוד מילה קטנה על זוגיות....

אם זו לא מתאגרת,לא מושכת את שני הצדדים למעלה-הרי שלעניות דעתי,היא אינה מכילה אחד המרכיבים המהותיים בזוגיות. אלא שלא תמיד הדברים עובדים לשני הצדדים באותו זמן ובאותו קצב. קחי זאת בחשבון.לכל אחד מאיתנו הקצב והזמן שלו לעשיית דברים. בהחלט יתכן שעם פתרון הבעייה "ההיא",הוא יפרוץ קדימה גם מבחינה אישית. וכאן-רק זמן,וסבלנות,אם את באמת חושבת שזה האיש של חייך.
 

seeyou

New member
"תובנות" של בת 24

יש לך כתיבה יפה רציתי להוסיף לתובנות שלך מהתובנות שלי וגם של אחרים מוזר שרק אחרי שקראת את סיפורה של הפיה האדומה חשת מועקה, אולי גם את יכולה להיות במקומה עוד 10 שנים. את חיית עד עכשיו בעולם החלומות-אגדות? לא יצא לך לדבר עם ההורים שלך שכנות חברות לא קראת סיפרות על מציאות של החיים? אם את אישה כמו יתר הנשים(פחות או יותר) אז יש להניח שגם את תעברי אותם השלבים בחיים כמו כולנו. גם אם יש התאמה בהתחלה יש סבירות גבוה שהיא תשתנה בציר הזמן לכול אחד יש קצב היתפתחות אישי אומרים שהגבר מתחתן עם אישה ורוצה שהיא תשאר כפי שהוא הכיר אותה-אבל היא משתנה(למחרת החופה) והאישה מתחתנת עם גבר בגלל הפוטנציאל שבו ומשתדלת לשנותו לפי הצרכים שלה - אבל הוא לא ישתנה. ....." אולי גם אנחנו גם נתרחק, סקס כמעט שלא יהיה...."
זה בטוח שמה שיש לכם היום ישתנה עם הזמן בכול התחומים תבררי את זה עם עוד כמה אלפים של נשים נשואות עם או בלי ילדים לדעתי צריכים לחיות ולהינות ממה שיש-לחיות בחווה את העתיד אי אפשר לתכנן-יש הפתעות בחיים יוסי
 
../images/Emo23.gif תעצרי איפה שאת!!!!!!

ולא אני ממש לא רומזת לך אל תישארי איתו. הוא נשמע לי בחור נפלא,אוהב ותומך וזה יקירתי מה שאתה צריכה. אבל, קחי מהסיפור שלי את העומק. כלומר אל חכי שהוא זה שיגשים לך את החיים ואת העתיד. יש לנו נטיה כי ככה לימדו אותנו שהחיים מתנהלים להם עד שמגיע האביר על הסוס הלבן (במקרה שלי על אופנוע שחור) וגואל אותנו מכל הצרות שלנו, מחיי השיעמום שלנו ומגרש את כל השדים שחבויים בארון. וזאת יקירתי הטעות שלי. כי מה קורה? אחרי אותן שנים בהם הגוף משחרר אנדרופינים ומעוור את עינינו, פתאום אנחנו מגלים שאותו האיש/אישה שבחרנו הוא בשר ודם. הוא לא מושלם, גם הוא הגיע בלי פתק החלפה וגם לו יש כל מיני שדים בארון. ואז אחרי שהערפל מתפוגג אנחנו מאוכזבים כי הוא לא אותו האיש שנישאנו לו. אבל הוא בהחלט אותו האיש ואותה פנטזיה שבנינו לנו מתנפצת. היום לפני הכל הייתי מציעה לאותם אנשים שעומדים לפני נישואים למתן את הציפיות ולהגדיר אותם אחד מול השני. האושר שלך לא צריך להיות תלוי בו הוא צריך להיות שם לפני החיבור ביניכם. הוא לא אחראי בשום דרך על האושר שלך ולא הוגן לצפות לזה ממנו. מה שסיפרו לנו לא נכון, החיים מורכבים הרבה יותר ובסופו של יום מה שאנחנו מנסים לעשות זה לקחת שני עולמות ולהפוך אותם לאחד במקום לקחת שני עולמות, לשמור עליהם ולנסות לחיות זה לצד זה. אולי ואולי ואולי....... אנחנו לא יכולים לעשות כלום עם אותם דברים שאין לנו שליטה עליהם אבל על אותם דברים שיש לנו שליטה עליהם יהיה זה פשע להתעלם מהם. מה זה האחד בשבילך? את באמת חושבת שלכל אחד יש מישהו מיוחד ויחד שמתאים לו? צר לי לנפץ לך את הבועה אבל אהבה זה לא יותר מטיימינג. יכול להיות שהייתם נפגשים בזמן אחר ולא היה קורה כלום. צריך שניים פנויים באותו זמן וזה אומר שתמיד אפשר למצוא עוד אהבה ועובדה שזה קורה בפועל. חישבי קודם מה את רוצה מהחיים שלך כרגע (כי מחר הכל יכול להשתנות, את יודעת). הבעיה שלי היא לא שאנחנו שונים. הבעיה שלי היא רמת המודעות לצרכים אחד של השני. תחשבי על זה כמו על מרתון, שניכם מתחילים באותה נקודה אבל עם השנים הקצב משתנה ותפאום את יכולה למצוא עצמך לפני הקו הסיום ואז כשאת מסתכלת אחורה את רואה את בן זוגך מתאמץ לסיים את הסיבוב השני (וגם ההיפך כמובן) ואז נוצרים אותם פערים שקשה מאוד לגשר עליהם. פה יש חשיבות עליונה לרמת התקשורת ביניכם,לחברות ולכבוד ההדדי. כל עוד תתפתחי בקצב שלך ותכבדי את הקצב שלו תשמרו על הרמוניה. הבעיה היא לא בני הזוג שלנו. הבעיה נמצאת בנו ובמה שאנחנו מביאים לקשר. אל תצפי ממנו שיתאים עצמך אליך כי מהר מאוד הוא יחזור להיות אותו סמרטוט מיותר. תגדירי לך את התובנות שלך ושתפי אותו. אז בואי נתחלף לרגע, אני עכשיו חוזרת עשר שנים אחורה. ואם יכולתי באמת לחזור מה שהייתי עושה זה בונה לי את העולם שלי, מתחברת לרצונות שלי ויחד עם מישהו בונה את החיים שלנו יחד.ויכול להיות שעם הנסיון של היום הייתי מבינה שאנחנו לא מתאימים אבל את יודעת התעודת הזהות שלי כתוב שבעוד יומיים אני בת 37 ולא יעזור כלום. את נשמעת לי בחורה מדהימה שיש לה יכולת מדהימה לאהוב, תשמרי על זה וגם על האיש שלצידך. אם תחליטי שהוא לא האיש אז אין על מה להצטער וממשיכים הלאה. אבל אם הוא כן האיש תעשי הכל כדי לקבל אותו כמו הוא ולא להפוך אותו (בראש שלך) לתואם שלך כי זה לא מה שאת צריכה. משעמם לחיות עם מישהו שהוא בדיוק כמוך. המון בהצלחה הפיה האדומה
 

טיפטיפ52

New member
חיכיתי לך. ../images/Emo99.gif

טוב שבאת. שמחתי לקרוא את תגובתך, וזה סוג של סגירת מעגל. כתבתי לעצמי כמה דברים ואז קראתי את ההודעה שלך והרגשתי איזשהו חיבור יותר נכון סימן, הרגשתי שאני חייבת לשאול מישהו. אמרת משהו על כך שכשנישאת לבעלך חשבת שהשוני ביניכם משלים כי היית צעירה וחשבת שזה נכון ומגניב, כשהיום בדיעבד את מבינה שטעית. וזה בעיקר גרם לי לחשוב. נכון שהמצב שלנו שונה ואני מקווה שיום אחד אני אדע לקרוא נכון את הצרכים של בן זוגי. אמרת דברים נכונים והצלחתי לקבל פרספקטיבה מאוזנת מדברייך. כתבתי כאן הרבה דברים עליו עד כי יש מי שמרגיש שהוא מכיר אותו, פגעתי בו בתחילת הקשר אבל פיציתי על כך אחר כך באהבה כל כך גדולה וחזקה, אני רוצה בשבילו את כל הטוב שיש בעולם, אני רוצה שימצה את החיים וימצא להם משמעות שיהיה גאה בעצמו ויאהב את עצמו כמו שאני אוהבת אותו. לפעמים הביקורת שלי אליו לא מועילה לו אלא מפתחת משקעים. אני צריכה לשים לב לכך. תודה על עצותייך אני אנסה לשמור עליו, ולקבל אותו כמו שהוא, מבלי לזרק עליו את כל הציפיות שלי מעצמי. הייתי רוצה ברשותך שתרחיבי יותר מה היית עושה אם היינו מתחלפות, היום בדעיבד עם כל ניסיון החיים שלך? לו ניתנה לך האפשרות לחזור אחורה 10 שנים האם היית נישאת לאותו גבר? למה התכוונת שאמרת שהיית בונה את עולמך ומתחברת לרצונותייך ובמקביל בונה עם מישהו אחר עולם משותף? איך היית עושה את ההפרדה ואיך היית משלבת בין הציפיות והרצונות שלפעמים שונים לחלוטין?
תודה.
 
../images/Emo99.gif../images/Emo99.gif../images/Emo99.gifאז באתי.....

טוב בייבי תקשיבי. בואי נצא מנקודת הנחה שכל אחד מאיתנו מגיע עם משקעים מהילדות והעבר לתוך הקשר. אבל רק בודדים מאיתנו ויכול להיות בגלל הגיל הצעיר מטפלים בעצמנו באמת לפני כניסה לקשר ומיסוד שלו. ואת יודעת מה? אני באמת מאמינה גדולה בזה שיש דברים שאי אפשר לזרז, יש נושאים שרק עם נסיון מסויים והבנות מסויימות אפשר לטפל בהם. את שואלת אותי האם עם הנסיון של היום הייתי נישאת לו? שאלה קשה. מצד אחד הייתי אומרת שלא כי אנחנו מאוד שונים וזה היה ברור ממהתחלה. אני זוכרת שכמה ימים לפני החתונה שאלתי אותו למה הוא מתחתן איתי והוא ענה בגלל העוצמות שלך,המורכבות שלך והאנרגיות המטורפות שלך. וכשהוא שאל אותי למה אני מתחתנת איתו עניתי לו שבגלל הפשטות,האיפוק והרוגע שיש בו. את מבינה? כל אחד מאיתנו נמשך למה שהוא לא ואז רגע אחרי החתונה מנסים לשנות אחד את השני. ומצד שני הייתי אומרת שכן, הייתי עושה את שוב ראשית בגלל הנסיכים שלי......ולזה אני קוראת אהבה!!!!! ושנית, הרי כל דבר שאנחנו עושים מביא אותנו לנקודת מסויימת. אז בלי הפרק הזה לא הייתי היום מי שאני. אי אפשר למחוק מהעבר את מה שלא נראה לנו. העניין מבחינתי היום להתעסק בעבר פחות ולהסתכל קדימה. את יודעת מה? הבעיה היא לא בכמה אנחנו שונים או לא. הבעיה היא בויתור אמיתי (וזה קשה) של האגו וקבלת האחר כמו שהוא. ללא ביקורת, ללא צורך לשנות אותו ובטח לא להפוך אותו להיות אנחנו. אז, אם יש זוג שונה ככל שיהיה אבל יש רמת מודעות גבוהה לקבלת האני וחופש לבחור זה זוג שיהיה פרגמטי וישתנה יחד. בעניין שלי, היום אני מבינה שהעמסתי עליו יותר ממה שהוא יכל להכיל. בן הזוג שלך אמור להיות חבר,שותף למסע. אני ציפיתי ממנו להיות הכל: בן זוג,מאהב,חברה ובכלל זה שיגאל אותי מכל השדים שצברתי. וזאת הטעות הכי גדולה כי הרבה מאוד שנים הייתי עסודה בלתקן את הילדה שבי. ושלא תביני לא נכון, אני מניחה שלמרות שאנחנו לא מכירות אבל מהכתובים את יכולה לחוש באיזו אישה אני. אני מאוד טוטאלית בהכל. תמכתי בו ברגעים קשים,אהבתי אותו עד כדי כך שנתתי לו ללכת כדי שהוא יחליט אם הוא רוצה לחזור. הנתינה שלי כאדם היא אינסופית ואלה חלק מהערכים שאני מחנכת את ילדיי לפיהם, להיות נדיבים ברגשות,בחמלה באהבה. והוא מצידו מהרגע הראשון החליט לא להוביל את הקשר הזה. אין לו מושג קלוש בזוגיות וכל מה שמעניין אותו זה השקט הנפשי שלו. הוא לא מתמודד עם דברים ומנסה לפתור אותם, הוא פשוט מחביא אותם. קשר שבו רק אחד מהצדדים משקיע הוא קשר שמראש נועד לכישלון. נכון, יש לי עוצמות ואנרגיות מטורפות אבל לא מספיק בשביל להחזיק את כל הקשר ואני גם לא רוצה את זה. לא יודעת להגיד לך איך עושים את ההפרדה, זה גם מאוד תלוי באיש לך. אבל את אמורה לדעת מה עושה לך טוב כרגע (חוץ מהקשר) ויכול להיות שבהמשך זה ישתנה. אבל, את חייבת לשמור על העולם שלך ולהמשיך ולצמוח בתוך הזוגיות כי לרוב יש לנו נטיה לנמנם משיעמום והצמיחה האישית שלנו נעצרת ואז כשמתעוררים מאשימים את כל העולם ואחותו. תשכחי מציפיות, תמצאי אותן רק במיטה. מה זה ציפיות? מה שאת רוצה שהוא יהיה? עזבי את זה. תני לו להיות מה שהוא רוצה ובקצב שלו.גם ככה אם תקדימי את המאוחר את תהיי אשמה. כתבת למעלה שאת אוהבת אותו, שאת רוצה בשבילו את הכי טוב ושימצה את החיים. זה שלו. תני לו להוביל את החיים שלו. אם יהיו לו חיים מספקים עם בת זוג שהיא חברת נפש אמיתית שלא מפריעה לו לממש את מה שהוא רוצה הוא יגיע לזה. הקשר הוא הפלטפורמה. חישבי מה את רוצה מהחיים שלך, איזה קשר נכון לך ומאיפה את יכולה לצמוח. אל תתעסקי בלשנות אותו כדי שיתאים לתפאורה שבנית. ואם את שואלת אותי, אני היום הייתי ממליצה לכל זוג לעבור איזו חוויה זוגית יחד בטיפול כל אחד ומה שנראה לו. כדי שיחד לפני שמאוחר מידי תציצו פנימה לתוככם ואז אחרי עשר שנים יחד כשיתחיל עוד איזה תהליך של התבגרות שלכם (ביחד או לחוד) לא תתעוררו בוקר אחד ותשאלו את עצמכם מי האיש הזה לידכם. יופי שאת שואלת, את כותבת נפלא וחושבת נפלא ואני חשה שגם את וגם בן זוגך זכיתם. וזה לא אומר שתתחתנו מחר, אבל חווית האהבה היא נהדרת. תהני ממנה בלי לדרוש בעלות עליה. כי איך אני אנסח את זה טוב? השרשראות והמנעולים הורגים אותה לאט ובטוח.. כבדי אותו ואת הזכות שלו להיות מי שהוא. אחרי הכל הוא לא באמת שלך, נפגשתם לצורך חוויה משותפת אז תהנו מהדרך. והכי חשוב, סימכי על עצמך.
 

טיפטיפ52

New member
מלכה! ../images/Emo47.gif

תודה על התגובה המדהימה. אני מאחלת לך ולי ולכל המבולבלים והמיואשים, הרבה הבנה וסבלנות, פתיחות ואמונה שבסוף הכל יהיה טוב. בעצם כבר עכשיו טוב.
תודה לכל המשיבים, בהחלט נתתם לי חומר למחשבה ועזרתם יותר מכפי שתוכלו לדמיין.
 

lilalila

New member
הי טיפטיפ

בשונה מהרבה מהתגובות שקיבלת כאן, לי דווקא נשמע אחרת. אני לא בטוחה שבקשר הזה מצאת את הטיפטיפון שלך. אני אסביר: את צעירה........וכבר את בקשר שיש בו בעיות במיניות, ובעיות נוספות. לי זה נראה שיש הרבה פשרה בקשר הזה בשבילך, ואני לא חושבת שבגיל כה צעיר כדאי להתפשר כל כך. נשמע לי שאת אוהבת אותו, אבל שאין בקשר שלכם אש. עכשיו, נכון שלעזוב קשר בטוח ומבוסס וללכת לחפש מישהו אחר שגם ידליק אותך באמת ותעריצי אותו, וגם יהיו בו מספיק אלמנטים מכילים ותקשורתיים, כמו בבן זוגך הנוכחי, נכון שזה סיכון. זה סיכון, וזה מפחיד, ולא בטוח שתימצאי. מצד שני, גיל 24 זה גיל מעולה לקחת סיכונים, ואני חוששת שאם לא תיקחי אותם עכשיו, את תצטערי אחר כך. לפעמים לקחת את הסיכון הנכון בזמן הנכון זה אקט הרבה יותר מחושב, מאשר להישאר במצב בטוח של חוסר התאמה או חוסר שביעות רצון. הכיצד? כי המחיר שאת עשויה לשלם אחר-כך על הישארותך במצב הזה ואי הגשמת החלומות הרומנטיים שלך יכול להיות מאד גבוה. מה, באמת את מתכוונת שאת תישארי עם הבחור הזה שלא חורך לך את הסדינים, ותעשי איתו ילדים, ותיהי מזה מאושרת? כמה זמן תחזיקי מעמד ככה? ולאן ילכו הלבטים שכבר עכשיו מטרידים אותך? יתאדו? אני הייתי בקשר כזה, עם בחור שלא אהב כל כך מין ואף הצהיר על כך. גם הוא היה החברה הכי טובה שלי ואדם נעלה ומקסים. היה מאד כואב להיפרד ממנו, כמעט בלתי אפשרי, אבל בסוף זה הסתייע. ולמרות שכיום אני חווה פרידה כואבת מזה שפגשתי אחריו, אני לא מצטערת על הצעד הזה, כי לא הייתי מוותרת על לפגוש את החדש, וגם על המיניות ביננו שלא חוויתי כדוגמתה מעולם. זה כואב, אבל לא הייתי מוותרת על זה, כי מימשתי את המיניות שלי וחוויתי את עצמי ברמות מאד עוצמתיות. מה אני אגיד לך, החיים לא פשוטים.... בכל מקרה, מפאת גילך הצעיר, אני לא חושבת שיהיה נורא כל כך אם תיפרדי ממנו ותלכי למצוא מישהו שמדליק אותך יותר. רק תבחרי טוב, שיהיה גם בנאדם.
 
למעלה