תובנות קטנות
בקבוצת מדיטציה בה אני משתתפת אנו גם עושים "תרגילים" . התרגיל היה מדיטציה של נתינה וקבלה. התחלקנו לזוגות וכול אחד בתורו קיבל ו/או נתן. בזוג הראשון בו הייתי החוויה היתה נהדרת, כול אחד בתורו קיבל ונתן באהבה גדולה. אחר"כ החלפנו זוגות ובזוג השני הקושי היה עצום. אני הרגשתי שמאוד קשה לו לתת ולקבל. כשהיה תורי לתת והוא לא קיבל זה ממש הפריע לי. "אני רוצה לתת... מה העניין שלו שיקבל...." אך הוא בשלו, עיניו זזות לכול כיוון וכול גופו בחוסר מנוחה . "טוב אולי אני ישדר רוך ואז הוא יסכים לקבל" והוא בשלו. "לא צריך, אני לא יתן כלום" הוא בשלו. ואז.. "אני יתן רוצה יקבל, לא ירצה לא נורא..." והוא.... זה העניין, בשלב הזה כבר לא היה חשוב לאן הנתינה שלי הגיעה. אני רוצה לתת, נתינה ממני אל....מי שירצה לקחת. כך למדתי שיש סוג נוסף של נתינה.
בקבוצת מדיטציה בה אני משתתפת אנו גם עושים "תרגילים" . התרגיל היה מדיטציה של נתינה וקבלה. התחלקנו לזוגות וכול אחד בתורו קיבל ו/או נתן. בזוג הראשון בו הייתי החוויה היתה נהדרת, כול אחד בתורו קיבל ונתן באהבה גדולה. אחר"כ החלפנו זוגות ובזוג השני הקושי היה עצום. אני הרגשתי שמאוד קשה לו לתת ולקבל. כשהיה תורי לתת והוא לא קיבל זה ממש הפריע לי. "אני רוצה לתת... מה העניין שלו שיקבל...." אך הוא בשלו, עיניו זזות לכול כיוון וכול גופו בחוסר מנוחה . "טוב אולי אני ישדר רוך ואז הוא יסכים לקבל" והוא בשלו. "לא צריך, אני לא יתן כלום" הוא בשלו. ואז.. "אני יתן רוצה יקבל, לא ירצה לא נורא..." והוא.... זה העניין, בשלב הזה כבר לא היה חשוב לאן הנתינה שלי הגיעה. אני רוצה לתת, נתינה ממני אל....מי שירצה לקחת. כך למדתי שיש סוג נוסף של נתינה.