תואר שני מדמ"ח

[Angular]

תואר שני מדמ"ח

שלום. קצת עליי... מתכנת בעל נסיון של 6 שנים. לומד לתואר ראשון במדמח (באקדמית תא) שנה ג. באוקטובר אני עתיד להשתחרר מצה"ל ואני מתכנן להמשיך בלימודי תואר שני. אני מתלבט בין את"א, העברית ובן גוריון (כמובן אני אצטרך להתקבל.. זה לא מובן מאליו). יש כאן מישהו שהוא בוגר תואר שני שיכול לתת לי חוות דעת? מה כדאי לי לקחת בחשבון? נ.ב אני יודע שזה מוזר שאני רוצה להמשיך קצת באקדמיה ולא לרוץ להייטק כמו כל החברים שלי מהיחידה, ובכל זאת זה משהו שתמיד רציתי ואני מקווה שלא יפגע לי בקריירה יותר מידי בעתיד...

 

[טרול המתכנן]

חוות דעת על מה? מה משנה שם המוסד?

 

[GuestOfHonor]

כן, יש לי המלצה בשבילך

אהלן. הרקע שלי דומה לשלך - שירתתי כמפתח בצבא, עשיתי תואר ראשון (רובו אחרי השירות) ואז המשכתי לתואר שני.

לך לתואר שני במדעי המחשב רק אם:
א. יש תחום שאתה רוצה לעסוק בו והדרך להשתלב בו היא תואר שני בתחום הזה ממש. לדוגמא - למידת מכונה ואז להיות Data Scientist, או עיבוד תמונה.

ב. אתה רוצה קריירה באקדמיה - דוקטורט, פוסט-דוק, ואז אולי אולי אולי יום אחד להיות דוד פרופסור.

ג. אתה מבין *בדיוק* מה הולך לקרות בתואר השני, ואתה רוצה שנתיים כאלה במקום שנתיים של לעבוד או לטייל או לעשות מה שבראש שלך.

מהשאלה שלך על התלבטות על מוסד לימודים, נשמע לי ש(ג) לא תופס, כי מה שחשוב באמת זה מי המנחה שלך לתזה ומה תחום המחקר שלך, ולא איפה אתה לומד. האם (א) או (ב) תופסים?


בכל מקרה, זה לא יפגע לך בקריירה בעתיד, אבל שנתיים זה המון זמן, ולא הייתי ממהר לזרוק אותם רק בשביל טייטל של "עשה תואר שני במדמ"ח".

 

[GuestOfHonor]

* אותן

 

[Angular]

תשובות

קודם כל תודה על התשובה. האמת, שאני עדיין לא סגור על תחום המחקר בו ארצה לעסוק, אני מניח שבשנה הראשונה לאחר לקיחת קורסים מתקדמים אדע יותר. אני גם לא מכוון כרגע לקריירה אקדמית אלא להשתלבות בתעשיה. אני רוצה ללמוד משתי סיבות: 1. אני מאוד נהנה מלימודי התואר הראשון. 2. כיוון שאני לומד תוך כדי שירות (עבודה במשרה מלאה++) אין לי את ה"חוויה" של להיות סטודנט, ואני דיי מקנא בחברים שלי שלומדים רגיל ולא עשו את הבחירה שלי (לשרת בקבע). וגם חסכתי קצת כסף ואין לי יותר מידי מחויביות (אישה/ילדים) ככה שזאת כנראה ההזדמנות האחרונה שלי.. 3. אני אישית מאמין שלימודים זה השקעה ולא בזבוז. וכן, אין לי יותר מידי מושג מה הולך בתואר שני כיוון שאצלנו במכללה אין יותר מידי מחקר..

 

[choo]

במקרה כזה - לך למוסד האקדמי שהכי נוח לך

&nbsp
מאחר ואינך בונה על התואר השני למטרות ספציפיות - רצוי שתעשה אותו בתנאים שהכי מתאימים לך. אם אתה מעוניין לגור במעונות כדי לקבל את "החוויה המלאה" - תרצה מוסד רחוק שבו סביר שתקבל מעונות. אם אתה מתכוון ממילא לשכור דירה - חפש מקום מתאים.
&nbsp
אם אתה מעוניין גם לעבוד חלקית במקביל ללימודים - לך למוסד שבקרבות יש סיכוי רב יותר שתמצא מקום עבודה.
&nbsp
אפשרות נוספת - לך למוסד שיש בו גיוון הכי גדול של חוקרים ותחומי מחקר. זה עשוי להגדיל את הסיכוי שלך למצוא מנחה בתחום שיראה לך מתאים בסופו של דבר (לא בהכרח - ייתכן שדווקא המנחים בתחומים שיעניינו אותך יהיו "בקיבולת מלאה" ולא יוכלו/ירצו לקחת מונחה נוסף).
&nbsp
נקודה אחת שרצוי שתיקח בחשבון - הרבה אנשים מגיעים לתואר שני עם ציפיות גדולות לפתור בעיות מאוד מרכזיות בתחום, או לתרום תרומה מהותית. בפועל - מרבית התזות מתרכזות בנושא נקודתי (לעיתים קרובות גם איזוטרי) ונשכחות מלב.
&nbsp
רצוי לראות את התואר השני בתור משהו מעשי יותר - שילוב של חוויה, עם השקעת זמן בפיתוח יכולות מחקריות, שעשויות לשרת אותך בעתיד בזמנים שונים (יש תחומי תוכנה שבהם יצא לך לבצע "סקר ספרות" כדי למצוא פתרונות לבעיות לא יום-יומיות, ואולי תצטרך גם לבצע מחקר יישומי ולהתאים רעיונות שתמצא במאמרים שונים למקרה הספציפי שאותו אתה מנסה לפתור).

 

[GuestOfHonor]

כמה דברים לקחת בחשבון

1. תואר ראשון ושני מאוד שונים במהות. בראשון, הפוקוס הוא על קורסים, והחווייה הלימודית היא סביב לעשות אותם - קצת כמו בבית ספר. בתואר השני יש קורסים, אבל הפוקוס הוא על המחקר. הסביבה החברתית שלך היא סטודנטי מחקר, בעיקר מהמעבדה שלך. כתלות במעבדה, חלקם לא "פול טיים" מה שמצמצם עוד יותר את הסביבה החברתית.

אני לא אומר שאין מצב לחיים סטודנטיאלים, אבל כמי שלמד "פול טיים" גם תואר ראשון וגם שני אני יכול לספר שחברתית זאת חוויה אחרת לחלוטין.

יש כאלה שנהנים מלעשות קורסים ולא מלחקור, ויש כאלה שההפך (בתואר השני הם יותר נפוצים

).

לימודים מתקדמים, כשהם לא מכוונים, בהחלט יכולים להיות בזבוז.

קודם כל, נגיד שאתה ממר"מניק משוחרר שיכול להרוויח עכשיו 20000 ש"ח בחודש ברוטו, המחיר של שנתיים ללא עבודה הוא 20K כפול 24 חודש = מלאנתאלאפים כסף.

מעבר לזה, יכול להיות שתתעורר עוד כמה שנים ותגלה שבעצם היית מעדיף בזמן הזה ללמוד תואר שני במנהל עסקים, או תואר שני במדמ"ח אבל להתמחות במשהו מגניב אחר, או בכלל לעשות שנה בדרום אמריקה (חווייה חברתית שלא נופלת מלהיות סטודנט

). ואז, בגלל שעשית שנתיים תואר שני, תהסס לעשות את הדבר הנוסף הזה שבא לך עליו.

כל מה שאני אומר זה: כנס לתואר שני בעיניים פקוחות, מאוד. זה מה שאני עשיתי, והייתי *מאוד* מתבאס על התואר השני שלי אם לא הייתי נכנס אליו מפוכח ומודע.

 

[TotalCommnader]

מה הכוונה תדע בדיוק מה יקרה בתואר השני?

 

[שנפשנפי]

אמנם לא מדמ"ח ואולי זה שונה

אבל סיימתי תואר ראשון (הנדסת חשמל, מסלולים תקשורת ועיבוד אותות) כשיש לי מעט ידע על המון נושאים, להרגשתי.
המשכתי לתואר שני פשוט כי הבנתי שאם לא, אמצא את עצמי בתפקידים משעממים.
לא הרגשתי שיש לי ידע מספיק מעמיק באף נושא ספציפי (אולי חוץ ממה שעשיתי בפרויקט הסיום, שהיה לי מאוד כיף לעבוד עליו) כדי למצוא תפקיד מעניין באמת.
המחקר שלי מאוד מאוד מעניין, ונראה לי שבזכות הידע שצברתי יש לי יותר סיכוי למצוא משרה מעניינת ומשמעותית, לצערי בניגוד להרבה מחברי מהתואר הראשון שמרגישים שהם לא באמת עושים משהו משמעותי...
(כלומר, ברגע שאתגבר על חרדת הראיונות שלי)
אם אתה מרגיש ככה בסוף תואר ראשון במדמ"ח, אולי כן שווה להעמיק את הידע והתנסות במחקר בתחום ספציפי שמעניין אותך.

מה לקחת בחשבון?
ובכן, בתואר ראשון אפשר להקטין ראש.
לרוב יש שחזורים לשיעורי בית, לרוב אפשר להעזר בחברים בהכנת עבודות, ולמבחנים פשוט לומדים מה שצריך וזהו. אפשר לסיים תואר בממוצע מאוד גבוה עם התנהלות של ראש קטן במשך כל התואר.
בתואר שני זה קצת שונה. צריך להתאמץ, לחקור, להבין שאין רפרנסים מעכשיו.
אישית הרגשתי קצת שוק בהתחלה, כמו בתחילת תואר ראשון.
אבל בסה"כ, זה כיף.
לדעתי תתחיל, ואם תראה שלא מתאים לך תמיד אפשר לשנות כיוון.

 

[Angular]

תודה על כל התשובות!