"תואר ראשון"

[סוף עונה]

"תואר ראשון"

אז העיריה והמועצה המקומית מאפשרים לאנשים בני 35-45 ללמוד לתואר ראשון, עם תנאים נוחים לבעלי משפחות ואנשים שעובדים, כמובן שיש גם מילגות, והכל כדי לקדם ולאפשר לאנשים בחתך הזה להתקדם ולהגיע למשהו שלא הצליחו עד היום. ואני כבר שנים קוראת את המודעות האלה,ומסיבות אישיות לא המשכתי להתעניין ולא עשיתי עם זה כלום. אבל זה כל הזמן חג מעלי, ללמוד לתואר ראשון, ללמוד תחום שהיום אני יותר ויותר משוכנעת שאני רוצה בו, במיוחד שיש לי כבר את הנסיון הפרקטי ומכירה את המערכת. אבל שוב, עוצרת את עצמי, וחושבת: "עכשיו? בגיל 41??? להתחיל ללמוד לתואר ראשון? מה יצא לי מזה? מי יעסיק אותי בגיל 43-44?, הרי מחפשים תמיד אנשים צעירים לעבודה" לא שאני מנסה לשכנע את עצמי שלא ללמוד, אבל חייבת להיות מציאותית. והרי ידוע שישנם גילאים שאין טעם להתחיל לחפש עבודה מכיון שרוב המקומות מחשיבים את הגיל. אז מצד אחד,סוג של חלום, מצד שני החלום מתרסק לנוכח המציאות. גיל בעייתי בענין של תעסוקה. אבל מה זה יתן לי שיהיה לי תואר ראשון, אם אהיה כבר בת 43-44 כשאצטרך לחפש עבודה בתחום, והסיכויים למצוא הם אפסיים ??? מה הייתם עושים, במידה והייתם עומדים במקומי? נושא שבהחלט מעורר מחשבה אצלי.

 

[צחוק בלב]

להיפך

היותך בוגרת, בשלה, בעלת נסיון וגם תעודה תפתח בפנייך יותר ויותר דלתות. ואת....מי יכול לעמוד בפנייך. מומלץ מאוד ללמוד ולהעשיר את עצמך.... לכי על זה ושיהיה בהצלחה

 

[בדולינה בסגול]

../images/Emo25.gifבוקר טוב סופי

לשאלתך..... כשיש את הרצון,את האפשרות, את הכמיהה ללימודים, הולכים על זה בגדול!! לא הייתי לוקחת שיקולים של "אם אמצא עבודה בתחום" כרגע יש לך עבודה. לימודים הם העשרה בפרט אם זה בתחום אותו את אוהבת!! לכי על זה, מי יודע אולי יהיה לך מזל ויחפשו במקום עבודה אחת "מבוגרת" שמתאימה לתפקיד הזה? הזכיר לי כשהייתי בת 38 והגעתי לראיון עבודה, אמר לי המראיין..."אני מחפשת אישה מבוגרת כמוך, שתדע לנהל את הבנות במשרד "

אז ממרומי גילי המופלג כיום, האם אני נחשבת זקנה? קדימה סופי הרתמי למשימה !!! ב ה צ ל ח ה!!!

 

[a n a t i 3 3]

ללכת ללמוד../images/Emo70.gif../images/Emo63.gif

לימודי תואר הם לא רק בשביל פרנסה

הם קודם כל בשביל ההתפתחות השיכלית שלך, רכישת ידע, שינויי אווירה, חברה אחרת ומגוונת.. ועוד. ברור שגם לגבי פרנסה זה יעזור.. תמיד יעדיפו אישה עם תואר על אישה בלי, גם אם היא בת 43!! לכי על זה!!! מענתי שיודעת לתת עיצות לאחרים ולא לעצמה

 

[נקלעת למטרה]

סופי

כשלמדתי משפטים, הייתה איתי בפקולטה אישה בת 50+. אין גיל להעשרה ולימודים, את ממילא עובדת זה לא בא במקום - בעתיד אולי תחליטי לעשות עם זה משהו.

 

[destiny36]

תלמדי בשביל עצמך

אם היה לי שכל בזמן (כמו שאבא שלי אומר

) התארים היו כבר מאחורי. אבל עכשו אין זמן אפילו לבכות על החלב שנשפך, כך שאם היו מציעים לי אחותי הייתי הולכת ללמוד רק בשביל הכיף שלי. אני הייתי חוטפת.

 

[פנטום הצט]

תלכי ללמוד...

אני בגילך (פחות או יותר) ולצערי לא השכלתי לעשות תואר אקדמאי. במקומך הייתי קופץ על המציאה, וכמו שדסטני כתבה - אז באמת אפילו רק בשבילך... בהצלחה !!!

 

[Rinattt]

../images/Emo88.gif

בטח שללמוד, קודם בשביל עצמך...

ובטח שיעסיקו, מעסיקים (חלקם) מעדיפים מישהי שכבר אין לה טיטולים, מעונות וגנים ובקיצור ילדים קטנים... אם זה חג מעלייך אז יאללה לכי על זה

 

[ציפיטפטת]

חסר לך ולא תנסי../images/Emo70.gif

לכי ללמוד - אף פעם לא מאוחר

לא שואלים מה יצא לי מזה.. ואל תחשבי על לחפש עבודה אחרת... תחשבי ... קידום

יהיה לך עסק איתי אם לא תלכי על זה.

 

[שושן פרא]

רוצה להיות מציאותית ? ../images/Emo141.gif

הנה קצת מציאות בשבילך: שוק העבודה שופט אנשים לפי כמה פרמטרים, והגיל אינו הפרמטר היחיד (למרות שהוא בהחלט פרמטר, לצערנו). גם השכלה היא פרמטר, גם מצב משפחתי, גם מצב בריאותי, לפעמים גם מראה חיצוני. חשיבותו של התואר האקדמי אינו דווקא בדברים המעניינים (או לא) שתלמדי, אלא בכך שהוא מעיד על בעליו שהוא מסוגל לקחת על עצמו משימה ולהתמיד בה שלוש-ארבע שנים. משום כך יש מקומות עבודה שדורשים תואר אקדמי, לא חשוב איזה. שימי עצמך בנעליו של מעסיק פוטנציאלי. את מי תעדיפי, את בת ה-44 שהצליחה לסיים תואר, או את בת ה-29 שכל פעם מתחילה ללמוד משהו ונוטשת אחרי כמה חודשים ?

 

[mars4]

מסכים עם כל מילה

ללמוד זה כמו דיאטה. קודם כל עושים את זה בשבילנו. ואחר כך מה שבא מבורך. (בדר"כ זה רק דברים טובים) ובהחלט מסכים . גיל מבוגר יכול להיות יתרון בהרבה מקומות. נכון שהפמניסטיות לא יאהבו את זה אבל לפעמים מעדיפים לקחת לעבודה נשים קצת יותר מבוגרות עם ילדים יותר בוגרים ועם פחות בעיות שלא לדבר על אחריות ונסיון חיים שזה פרמטר מאד חשוב.

 

[vered 37]

../images/Emo20.gifהשמיים הם הגבול ....

סופי לכי על זה ושחקי אותה בגדול... אין גיל לתואר ולכל חלום אחר שרוצים לממש... ויש לי חדשות בשבילך ...לגבימקומות עבודה הרבה מעסיקים הגיעו למסקנה שעדיף להעסיק אישה בגילאים כמו שלך ושלי ..מהסיבה שאנחנו מתמידות ולא הרבה פעמים כמו הצעירות שמחליפות מקומות עבודה ואין להן עדיין מחוייבות משפחה וילדים עדיין. מנסיון. סופי לי יש תואר ראשון ואין ספק שזה פותח הרבה דלתות. מעבר ל"תואר " עצמו יש כאן גם נושא של העשרה כפי שבדולינה ציינה , והתפתחות שלך בפן האישי.. מאחלת לך שתבחרי בכן ללמוד ..את לא תתחרטי.. הכל מסתדר בסוף.

 

[רחלי228]

הלוואי עלי...הולכת על זה בלי לחשוב

פעמיים. הכל יסתדר. מעבר למה שזה יתרום לך מבחינת תעסוקה. תחשבי מה זה יתרום לך מבחינת ידע נרחב, גישה אחרת. והרבה פחות זמן פנוי לחשוב על הדברים שאינם משמחים בחייך. אני הייתי רצה - לא הולכת...

 

[ספיישיל]

סיימתי ב7/05 מכינת 30+ באוניברסיטה

כשהגעתי למשרדיהם באוניברסיטה בהתחלה להרשם אמרתי בחיוך :"הייתה לי הצתה מאוחרת, אז הגעתי". אני בת 37. חשבתי שאהיה הכי מבוגרת שם.אמרו לי:"יש הרבה יותר מבוגרים ממך" החבר'ה היו על הכיפק!!! קצה הגיל הופתעתי לגלות היה: 2 נשים בנות 53. אחת מהן היתה "מלגלגת" בחיוך למורה לאנגלית שהיא מבוגרת ממנה בשנה. היו גם 42 ו47. ככל שמישהו מגיע יותר שלם ומבחירה, תהליך ההסתגלות קל יותר. רוב החבר'ה שם הגיעו ממקומות עבודה למינהם.ממשלתיים וגם לא, שתואר היה אמצעי קידום עבורם במשכורת. ישבו איתי גם 2 שהן גרושות עם 4 ילדים שהערצתי את נחישותן. הן באו על דעת עצמן, שלא הבנתי בדיוק מאיפה הן מסוגלות לגייס כסף, בהכנסה שסיפרו שהן מתקיימות ממנה.עבור את השלב הזה. אחת מהן למדה בכלל עד כיתה ט'-רק..מה שבד"כ לא היה שם.. השלימה קורסים בחומר לימוד ואז הגיעה. אחת מהן דרוזית,רצתה לפרוש אחרי חודש,היא לא היתה מצליחה לסכם מהמרצה בעברית,במהלך המכינה עברה גם תאונה (גם חד הורית)ולא איפשרתי לה.(עוד אחת רוסיה בכלל לא היתה כותבת עברית) אמרתי לה שאת כל הסיכומים שלי היא ראשונה מקבלת ממני מכולם שביקשו, ואמרתי לה:"אם כבר עשית את השלב להגיע עד לפה, כולנו נסיים ביחד"- סיימה בסוף בציונים יפיפיים. תחושת השיתוף והעזרה ההדדית היתה מדהימה. כולם עזרו לכולם. נישארנו חברים עד היום, כשכל אחד פנה לתחום שרצה,גם במקום אחר ואנחנו בקשר. הרבה חבר'ה שלי משם לומדים כבר לתואר במדעי הרוח. אני בחרתי תחום אחר (עשיתי פסיכו עם בני 22 לאחרונה שמאד פירגנו) בתחום שאני רוצה,אלמד ב"ה משנה הבאה. ככה...סופי, שהכל אפשרי!

 

[deena]

ללמוד בשביל ללמוד

בשביל ההרגשה, והידע. כל כך מעט אפשר לעשות עם התואר אח''כ, שזה ממש לא משנה. הלימודים האילו הם להשכלה נטו ולא לשום מטרה אחרת. תהני, אם זה יעשה לך טוב, אבל אל תצפי להישגים בקריירה אח''כ (מלבד דרגות או משהו כזה). תהני!

 

[פשוט ואמיתי1]

../images/Emo45.gif מסכים במאה אחוז

 

[ש י ר ה 42]

לכי על זה !

אולי זו הזדמנות שלא תחזור. במקומך לא הייתי חושבת פעמיים, במיוחד לאור העובדה שאת רוצה את זה. אין גיל ללימודים והעשרה, אפילו אם לא לעסוק בכך בעתיד באופן ישיר, זה נותן המון סיפוק, זה ממלא את הנשמה. אם זה משהו שמעסיק אותך כל כך הרבה, לכי על זה, אני לא חושבת שעניין הגיל או "מה אעשה עם זה בגיל 43" רלוונטי להחלטך אם זה משהו שאת חפצה בו. בכל מקרה תואר, זו תעודה שפותחת דלתות. אני בטוחה שאם תאמיני בעצמך תוכלי גם לעסוק בכך בעתיד. לבשלות של נשים בגילנו, למרות גילנו, יש משקל חיובי בהחלטת מעסיק, יש הערכה ואמון באשה שמחליטה ללמוד בגיל מאוחר (יחסית) וההתמדה וההשגים הם פרמטר לא פחות חשוב מעניין הגיל. שיהיה לך המון בהצלחה.

 

[מיס קוקי]

מה אני הייתי עושה?

קודם כל תמיד טוב ללמוד אם אפשר,מחדד קצת את הראש,מאמן קצת את המוח. ואם את רוצה ליהיות קצת יתר פרקטית אז את יכולה ללכת ללמוד משהו בתחום שאת עוסקת בו כיום ואז יש מצב להתקדם בתוך המערכת או ללכת לילמוד משהו שייתן לך לעבוד כעצמאית.

 

[henush7]

ללמוד

בשביל הנפש.

 

[אקסייטרית]

סופ..

כמו שאמר צחוק בלב. פירמות המעידות על הצלחות קושרים אליהם אנשים בעליי ותק וניסיון. משהו שאין לצעירים. היום הנטיה בשוק, להעסיק את מרבית הגימלאים, את יוצאי הצבא, את הפנסיונרים. משהו שמעיד על רצינות, נכונות ומוכנות. מעבר לכך, יש לך את היתרון שאין לעובדת מתחילה בשלהי ה שלושים, משפחה, תינוק, וכל הכרוך בכך. את עצמאית לחלוטין ופנויה באופן מלא לעבודה. תלמדי, קודם בשביל עצמך לקידם אישי ובטחון, ואז תראי איך שייקבלו אותך בשוק העבודה. בהצלחה.