סופי יקרה,
כאן כותבת לך בילבי הסטודנטית שנה א' לתאר א'. אבל קודם אני כותבת כאישה אל אישה! יא מיפגרת מתי פעם עצרת את החיים ושאלת מה אני עושה בשביל עצמי! בילבי החליטה ללכת ללמוד כי היא רצתה את קודם כל בשביל עצמה! היא גם מאמינה שלימודים זה ידע וידע זה כוח! היא נהנהת כל רגע ומחכה לפעם בשבוע כמו אויר לנשימה...למה? כי המרצים 10, החומר מעניין והסטודנטים ואלה יש בני גילאה ויש צעירים יותר אבל יש לכולם דבר אחד במשותף הם באו ללמוד קודם כל כי הם רוצים את זה! כן, זה לא קל....זה אפילו לפעמים קשה....זה מאתגר....זה מרגש....זה נותן זווית חדשה להסתכל על דברים! לא, אני לא מצטערת שלא התחלתי יותר מוקדם, היום אני בשלה בדיוק לעבור את התהליך! סופי, תחשבי מה יצא לך ראשית ברמה הנפשית, מה הלימודים יתנו לך....לגבי קידום...הכל מן אלללה. בילבי שבסוף החודש מסיימת סמסטר א' ....