תואר ראשון בחו"ל

פאיפקאן

New member
תואר ראשון בחו"ל

שלום לכולם,
אני מתחילה לחשוב על לימודים לתואר ראשון בחו"ל וממעבר זריז על ההודעות כאן בפורום נראה שכולכם (רובכם?) לומדים לתארים מתקדמים.
האם יש סיבה שתואר ראשון בחו"ל פחות נפוץ?
יש לכם איזשהן השגות / הערות לגבי העניין?

אני מדברת בכלליות כי אני רק מתחילה לבחון את האופציות ולכן לא נעולה על אוניברסיטה ספציפית.
אשמח לשמוע את דעתכם.

תודה רבה ולילה נהדר!
 
שתי סיבות גדולות:

1) מימון. לתארים מתקדמים יש הרבה יותר מילגות, בעוד שתואר ראשון בחו"ל הוא בד"כ עסק יקר שהסטודנט צריך לממן מכיסו, ויש מיעוט של סטודנטים ישראלים שכסף כזה נגיש להם. פה ושם יש מילגות לתארים ראשונים, אבל הן הרבה יותר נדירות.
&nbsp
2) נגישות והתמחות: לתארים ראשונים האוניברסיטאות הישראליות טובות מאד ומספיקות כמעט לכל צורך. פה ושם יש נושאי-נישה שלומדים רק במוסדות מסויימים בחו"ל, אבל כעיקרון הרבה יותר קל (וזול!) לסטודנט הישראלי הממוצע לעשות את התואר הראשון שלו בארץ.
לעומת זאת, בתארים מתקדמים כבר יש הרבה יותר התמחות, ויש לא מעט התמחויות שאי-אפשר למצוא בישראל. כמובן שבישראל יש הרבה אפשרויות מחקר ברמה גבוהה מאד, אבל מטבע הדברים לא תמצא מנחה או מעבדה שעוסקים בכל נושא.
&nbsp
 

d a p h n a

New member
בערך מה שאמר השבלול

האוניברסיטאות בארץ מצויינות, והלימודים בארץ די זולים, בודאי בהשוואה לארה"ב או בריטניה, אבל במידה מסויימת גם בהשוואה למדינות אירופאיות שבהן שכר הלימוד אמנם לא קיים או אפסי, אבל כשלוקחים בחשבון את הצורך לעבור למדינה אחרת, להתרחק ממערכות התמיכה וכו', זה יכול לצאת די יקר.
&nbsp
לכן ברמת התואר הראשון, בדרך כלל לא משתלם ללמוד בחו"ל, מה גם שיש הרבה פחות עזרה במימון.
יש אנשים שעושים את זה, מכל מיני סיבות (החוויה, הרצון לגור במקום אחר, הם רוצים ללמוד משהו ספציפי שאי אפשר ללמוד בארץ וכו'), אבל הקשיים והעלות הגבוהה נוטים לעודד אנשים ללמוד בארץ תואר ראשון, ולנסוע לחו"ל לתארים מתקדמים יותר.
&nbsp
&nbsp
 

Philip Jr

New member
ברוכה הבאה לפורום

אני רוצה להוסיף משהו בתור הפסיכולוג שחוקר מערכות יחסים..
&nbsp
גיל הנישואין הממוצע לנשים הוא בסביבות 26 בימינו, ולגברים 28. לא מפתיע שמאד שכיח שאנשים בישראל פוגשים את בני זוגם העתידיים במהלך התואר הראשון, אחרי הצבא והטיולים ברחבי העולם. אני דוגמא לזה, התחלתי את התואר בגיל 24, שם פגשתי את אשתי, והתחתנתי בגיל 28..
&nbsp
למה זה קשור? ובכן, עבור לא מעט אנשים, עוד סיבה נגד ללמוד תואר ראשון בחו"ל היא שתהיי מוקפת בגברים בני 18 (אם אפשר לקרוא להם גברים בגיל הזה).. ואם כמוני וכמו רבים אחרים חשקה נפשך גם בפרטנר ארוך טווח, הרי שתהיי בבעיה.. וגם בלי קשר לזוגיות, לא לכולם מתאים להיות בסביבת אנשים צעירים יותר, ובהרבה מקרים גם פחות בוגרים.
 

d a p h n a

New member
אגב, סתם קוריוז משעשע

אבל העובדה #1 שמפתיעה את הסטודנטים בקורסים שלי היא שגיל הנישואין הממוצע במערב אירופה במאה ה-17 היה בערך 24 לנשים ו-28 לגברים.
&nbsp
&nbsp
 

d a p h n a

New member
במעמדות הכי גבוהים הגיל היה צעיר יותר

לעיתים קרובות סביב גיל 14-16 לנשים (ברגע שהן כבר קיבלו בודאות מחזור סדיר).
במעמדות הנמוכים הוא לרוב היה גבוה יותר.
&nbsp
בגדול, מודל המשפחה שהיה מקובל ברוב מערב אירופה היה של משפחות גרעיניות, כלומר זוג נשוי צעיר היה עוזב את בית הוריו ומקים משק בית עצמאי, ממש כמו בימינו. מאחר וכך, לפני שצעירים יכלו להנשא, הם היו צריכים להרוויח מספיק כסף כדי להקים משק בית כזה, ועל כן למעט בקרב העשירים ביותר שיכלו להרשות לעצמם אחרת, צעירים משני המינים היו יוצאים לעבוד למשך כמה שנים על מנת לחסוך מספיק כסף כדי שבבוא העת יוכלו להתחתן.
 

אור302

New member
דווקא הנחתי שבמעמד הגבוה לפחות הגברים היו מתעכבים יותר.

מה בוער? אבל מה שאת כותבת כמובן נשמע סביר יותר. רב תודות.
 

GeJuFan

New member
היי יש גם את הסטודנטים

לתואר שני, ואם בכלל נפל בחלקך להסתובב במחוזותיהם (לא שאני יודעת כי אין אצלנו כאלו) גם הדוקטורנטים.
ואתה יודע.. יש גם את כל האוכלוסייה הרווקה מעל גיל 25 שגרה בעיר.
 

Philip Jr

New member
זה עובד בעיקר בתאוריה, לא במציאות

המסגרות האלו (תואר מסוים, מחלקה מסוימת, מעבדה מסוימת) הן קצת כמו בועות שקשה לצאת מהן. סטודנטית לתואר ראשון תבלה את מרבית זמנה עם חבריה לתואר, לכיתה ולקבוצות הלמידה. עם כל העומס של השיעורים, המטלות וכדומה קשה לפעמים לפגוש אנשים שבתארים אחרים, מחלקות אחרות.. לדוקטורנטיות אצלי במחלקה למשל יש את אותה הבעיה.. בהנחה שהן לא מעוניינות באף אחד/אחת במחלקה, מה עליהן לעשות? תאורטית זה מוסד ענקי.. יש עוד המון מחלקות, עוד המון רווקים ורווקות בעיר.. רק שהן לא יוצאות מהמעבדה כמעט, או מהמשרד, נפגשות כל יום עם אותם האנשים.. מסתובבות באותו "המחוז".
&nbsp
גם אם מתגברים על הקושי הזה, יש עוד המון קשיים אחרים בנושא הזה של מערכות יחסים שאין אם לומדים לתואר ראשון בארץ.. למשל, גם אם "נפל בחלקך להסתובב במחוזות הדוקטורנטים והמאסטרנטים" בארה"ב, יש עניינים של אתיקה שימנעו מהם להיות איתך במערכת יחסים רומנטית, בטח אם את באותה המחלקה.. ועזבי אפילו את הגיל, מה לגבי הבדלים ברקע, בתרבות, ולאלו שאכפת להם בדת? כל הדברים האלו מקשים הרבה יותר למצוא בן או בת זוג, ולהיות איתם במערכת יחסים ארוכת טווח מוצלחת.
&nbsp
אני חשבתי לפני הרבה מאד שנים לעבור לארה"ב לדוקטורט כרווק, זה היה לפני שפגשתי את אשתי בארץ. עכשיו אני לא מבין איך הייתי עושה את זה, ואני חושב שהרבה רווקים ורווקות באקדמיה במדינה זרה חשים כך.
 

WhiskyPriest

New member
זה לא הגיל זה התרגול

ממה שראיתי, ההפרדה בין תלמידי תואר ראשון לpost-grads לא כל כך חדה באירופה (אסייג את זה למקומות שאני מכיר, בבריטניה ואיטליה).
וגם, מהתרשמותי, צעירים ישראלים שמתחילים את דרכם האקדמית היום נמצאים במצב חדש שלא היה מוכר לי בזמנו.
דרכונים אירופים נפוצים, הסטיגמה שב״ירידה״ התפוגגה והרצון ללמוד תואר ראשון בחו״ל הוא לפעמים בשביל כרטיס כניסה למדינה וחברה חדשה יותר מאשר לגישה לעולם האקדמי.
&nbsp
אולי זה שרובנו תלמידים לתארים מתקדמים מטה מעט את ההנחות שלנו? אולי לימודים בחו״ל זה קצת הטיול אחרי צבא החדש?
 

Philip Jr

New member
גם אם התרגיל

הוא להקפיץ כדורי פינג-פונג לתוך כוסות בירה? כי זה סוג התרגילים שיש לבני ה - 18 בקולג' שלי, והאמן לי שאז הגיל נהיה לא פחות חשוב מהתרגיל.. אם פותחת השרשור באמת בת 22, ולכן תתחיל את הלימודים בגיל 23-24 (היא עוד בתחילת הדרך להבנתי), התרגילים של הסטודנטים פה לא ירשימו אותה יותר מדי.
&nbsp
אני בהחלט מוטה, אבל לא מהבחינה שאני סטודנט לתואר מתקדם.. אם בכלל אני מוטה לכיוון לימודים בארה"ב, מודה.. לא מבין באותה המידה במה שקורה באירופה. אבל, הנתונים נכון להיום להבנתי הם שיש יותר דוקטורנטים ופוסטים מסתובבים בעולם מאשר סטודנטים לתואר ראשון, באופן אבסולוטי ובאופן יחסי. אם זה נכון, אז השאלה היא למה, וזה מה שפותחת השרשור שואלת. לעומת זאת, אם הטרנד הוא כפי שאתה אומר (שיש בעצם עלייה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בחו"ל), אז זו שאלה נפרדת ומעניינת לא פחות.. למה? ובהחלט נשמע לי הגיוני שזה מהסיבות שציינת מעלה.
 

GeJuFan

New member
נסכים שלא להסכים

אני מסכימה שהלימודים לוקחים חלק לא קטן מהזמן, אבל מי שממש רוצה חיי חברה ואהבה מפנה לכך את הזמן. זה נכון בין אם אתה בארץ או בחו״ל. יש אתרים כמו meetup שהם עזרה ענקית בדברים שכאלו.
&nbsp
ובעולם של היום של אתרי היכרויות וסתם אנשים שמפגשים באתרי משחקים ומה לא, הסיכויי למצוא אהבה גם לאלו מאיתנו שיותר קשה להם להיות אקטיבים פיזית בעולם היציאות הוא לא בלתי אפשרי לגמרי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

Philip Jr

New member
רק הרשי לי להבהיר

אני לא טוען שבלתי אפשרי למצוא אהבה בחו"ל, זה יהיה די מגוחך מצידי.. הדיון כאן הוא על האלמנטים שבגללם לא שכיח לצאת ללימודי תואר ראשון בחו"ל, הדברים שמקשים שבגללם אנשים לא הולכים על זה. למשל מימון - כפי שאת ואני יודעים היטב ומניסיון אישי, גם אם אין לרובנו את היכולת לממן את הלימודים, חלקנו מוצאים איך, בעבודה קשה, בויתורים כואבים, בהלוואות ותוך לקיחת סיכונים וכדומה. אז זה לא בלתי אפשרי, אבל זה הרבה יותר קשה.
&nbsp
אני גם לא טוען שהזמן שהלימודים לוקחים זו הבעיה העיקרית.. אני טוען שלכל סיר יש מכסה, אבל יש חנויות עם יותר מכסים, ויש חנויות עם פחות..
&nbsp
אני חוקר מערכות יחסים, ובין השאר גם אתרי הכרויות שהזכרת. האלגוריתמים שלהם מאד דומים, ורובם מתאימים אנשים על בסיס דבר אחד עיקרי - similarity. הגיוני, לכל סיר יש מכסה, אבל הוא צריך להתאים.. ולרובנו יש דרישות בסיסיות של התאמה שלא נוותר עליהם בבן או בת זוג.
&nbsp
לכן, לא מדובר במה אפשרי או לא אפשרי, אלא באיפה ההסתברות יותר גבוהה שתמצאי בן זוג. העובדה היא שלאלו שנוסעות לחו"ל לתואר ראשון זה יהיה יותר קשה, ואם זה משהו שחשוב לפותחת השרשור או שאר הקוראים, כדאי לקחת זאת בחשבון. רובנו פוגשים את בני ובנות הזוג בתקופת הלימודים. בלימודי תואר ראשון בחו"ל זה יותר קשה בגלל פערי הגיל.. הרבה מאיתנו, גם אלו הפחות מסורתיים, מחפשים בת או בן זוג יהודיים. זה יותר קשה בחו"ל, איפה שיהודים הם מיעוט. כולנו מחפשים אנשים שחולקים מאפיינים מסוימים (שמדורגים אחרת לכל אחת ואחד מאיתנו כמובן), אבל זה יותר קשה אם למשל football בשבילי זה משחק שאשכרה משחקים עם הרגל, ולא הדבר הזה שאמריקאים המציאו. דוגמא טיפשית קצת, אבל אני נניח ממש לא רואה את עצמי יוצא עם האמריקאית הטיפוסית, פשוט יש יותר מדי הבדלים וניואנסים תרבותיים שאני לא מוכן לקבל, ואני לא לבד בעניין הזה. בקיצור, הסיכויים פחותים למצוא מכסה מתאים, וזה לא פשוט, אני רואה זאת כל הזמן.
&nbsp
ה - "אופטימיות" שלי ממשיכה גם לשלב הבא.. נניח שפותחת השרשור בכל זאת פוגשת את אותו דוקטורנט אמריקאי מקסים ונפלא! הבעיה היא שמתישהו הוא יסיים את הדוקטורט, ואז יש מצב טוב שהוא יעבור לצד השני של היבשת. לרוב מערכות יחסים long distance לא נגמרות טוב. בישראל לעומת זאת אין ממש לאן ללכת (או לברוח חיחי) שלא במרחק נסיעה סביר. זה גם פרט חשוב למדי, ואני (ואני מניח שאחרים פה) הייתי עד לאיך דברים כאלו מפרקים זוגיות ואף נישואים.
&nbsp
נקודה אחרונה למחשבה: ה - regret הכי גדול של אנשים בממוצע קשור במערכות יחסים. מערכות יחסים שלעולם לא היו, מערכות יחסים שהיו והסתיימו, מערכות יחסים שעלו על שרטון... לא על פיננסים, לא על ילדים, לא על משהו אחר. בעיניי זו דוגמא לחשיבות של מערכות יחסים רומנטיות במרקם של חיינו. לכן, חשוב לקחת דברים כאלו בחשבון, בתקווה שלא יהיו חרטות..
&nbsp
&nbsp
 

BigMatilda

New member
ולעומת זאת יש את שרון, שמצאה את האירי (?) שלה


היא היתה סטודנטית לתואר ראשון ב-MIT, הוא דוקטורנט. ואז הם נסעו לאוסטרליה יחד לפוסט שלו ודוקטורט שלה. לא שמעתי מהם המון זמן אבל הם היו זוג ממש חמוד

&nbsp
כן, יש הבדלי גיל, אבל גם יש השפעה לסוג האוניברסיטה (פארטי-סקול או חנאנה-סקול) ולבן אדם הספציפי.
&nbsp
 

Philip Jr

New member
זה לא לעומת זאת..

שרון beat the odds. לשרון היו odds פחות טובים בארה״ב, ולמרות זאת היא מצאה בן-זוג.. ואני מתאר לעצמי שהיו להם odds *מאד* לא טובים להתקבל לאותה האוניברסיטה באוסטרליה, והם צלחו גם את זה, מאד שמח בשבילה! וכן, הכל תמיד תלוי, אני חושב שכולנו יודעים את זה.. רק שאנקדוטה זה לא דאטה כמו שאומרים..
&nbsp
בממוצע, הפן הרומנטי יותר קשה כסטודנטית לתואר ראשון בחו״ל מאשר בארץ, ואני רואה את זה אפילו במחקרים שלי בתוך הקמפוס וב - online dating. אותה הבעיה עולה בסגנונות שונים. למשל, שאין מספיק בני/בנות זוג פוטנציאליים מאותה מדינה/תרבות/אזור.. שלא מוצאים פרטנרים באותו הגיל בגלל דברים כמו המקרים שאנחנו מדברים עליהם.. וכו כו.. ופה זה עוד ״פארטי סקול״ אגב, ב - ״חננה סקול״ המצב כנראה עוד יותר קשה.
 
כן, ולא!

כן, כי עדיף לנסוע ללמוד בחו"ל עם בן\בת זוג.
לא כי הרבה פעמים דווקא יותר קל להכיר לישראלים בנות זוג בחו"ל מאשר בארץ.
דרישות הסף נמוכות יותר :)
 

פאיפקאן

New member
תודה

נתתם פה זווית הסתכלות מעניינת. לא חשבתי על זה שאהיה מוקפת בבני 18 ובנוסף אתקל בבעיות של הבדלי תרבות מהותיים (גם עם אותם דוקטורנטים נחשקים).
אם הdue date לחתונה הוא גיל 26, אני בהחלט צריכה להזדרז.


תודה על כל התגובות, עזרתם מאוד!
 
למעלה