תהייה
מעניין אותי לדעת מהי דעתכם על מה שאני מכנה "תעשיית קורסי הפסיכומטרי". המחירים של הקורסים האלה הרי מגיעים לשחקים אדירים. על זה אין ויכוח ולמרות שאין לי כל זלזול למדריכי פסיכומטרי (אני מאמין שעושים את עבודתם נאמנה וגם עובדים קשה מאד), אני באיזשהו מקום רואה באופן כללי את "התעשייה" כאחיזת עיניים אחת גדולה, העושקת מבני נוער צעירים את מיטב חסכונותיהם לתאילנד. שמעתי אינספור פעמים את המשפט הבא: "אני צריך מסגרת. לא יכול ללמוד בלי מסגרת. הם מלמדים אותך שם איך לעשות את כל הטריקים - ובלי זה אני לא אצליח" בהקשר הזה, לי יש וידוי- אני שונא ללמוד כל דבר שלא מעניין אותי. מסגרת\לא מסגרת אני מאמין שתפוקת הלמידה שלי היא יחס ישר למוכנות שלי שבסופו של דבר תשאר זהה. אני גם בטוח שאני לא מיוחד. עדיין לא עשיתי את הבחינה, כך שאין לי ציון, ואני יודע שדי מוקדם מבחינתי לדבר... אבל לא משנה כמה אני אקבל בפסיכומטרי, ואפילו אם זה יהיה ציון ממש ממש טוב (ובטח אם זה יהיה ציון רע) אני מבטיח שאני אשמח בעיקר על משהו אחד - שכמה אלפיות עדיין נותרו אצלי בכיס. אז מה שאני שואל פה זה אם אני היחיד שההגיון שלו אומר דבר כזה: קודם תעשה לבד, תלמד מספרים, ומקסימום תוציא ציון שיפסיד לך 380 ש"ח (וזה בהנחה שאתה יודע מה אתה רוצה ללמוד בכלל) אם תיווכח שנחוץ שיפור משמעותי מאד מאד תעשה קורס למועד הבא הבא. אם תוציא ציון שיספיק לך למה שאתה מעוניין ללמוד, טפח לעצמך על השכם שלוש פעמים - פעם אחת על שסיימת עם הבחינה השטנית הזו ועוד פעמיים על כל הכסף שחסכת (או אם תרצו- לא ביזבזת) משום מה נראה לי שההגיון של הרוב אומר הפוך- קודם תעשה קורס (כי תכל'ס כולם עושים ומחדירים לך למוח שזה הכרחי). ואח"כ אם צריך לשפר - תלמד לבד. מה דעתכם?
מעניין אותי לדעת מהי דעתכם על מה שאני מכנה "תעשיית קורסי הפסיכומטרי". המחירים של הקורסים האלה הרי מגיעים לשחקים אדירים. על זה אין ויכוח ולמרות שאין לי כל זלזול למדריכי פסיכומטרי (אני מאמין שעושים את עבודתם נאמנה וגם עובדים קשה מאד), אני באיזשהו מקום רואה באופן כללי את "התעשייה" כאחיזת עיניים אחת גדולה, העושקת מבני נוער צעירים את מיטב חסכונותיהם לתאילנד. שמעתי אינספור פעמים את המשפט הבא: "אני צריך מסגרת. לא יכול ללמוד בלי מסגרת. הם מלמדים אותך שם איך לעשות את כל הטריקים - ובלי זה אני לא אצליח" בהקשר הזה, לי יש וידוי- אני שונא ללמוד כל דבר שלא מעניין אותי. מסגרת\לא מסגרת אני מאמין שתפוקת הלמידה שלי היא יחס ישר למוכנות שלי שבסופו של דבר תשאר זהה. אני גם בטוח שאני לא מיוחד. עדיין לא עשיתי את הבחינה, כך שאין לי ציון, ואני יודע שדי מוקדם מבחינתי לדבר... אבל לא משנה כמה אני אקבל בפסיכומטרי, ואפילו אם זה יהיה ציון ממש ממש טוב (ובטח אם זה יהיה ציון רע) אני מבטיח שאני אשמח בעיקר על משהו אחד - שכמה אלפיות עדיין נותרו אצלי בכיס. אז מה שאני שואל פה זה אם אני היחיד שההגיון שלו אומר דבר כזה: קודם תעשה לבד, תלמד מספרים, ומקסימום תוציא ציון שיפסיד לך 380 ש"ח (וזה בהנחה שאתה יודע מה אתה רוצה ללמוד בכלל) אם תיווכח שנחוץ שיפור משמעותי מאד מאד תעשה קורס למועד הבא הבא. אם תוציא ציון שיספיק לך למה שאתה מעוניין ללמוד, טפח לעצמך על השכם שלוש פעמים - פעם אחת על שסיימת עם הבחינה השטנית הזו ועוד פעמיים על כל הכסף שחסכת (או אם תרצו- לא ביזבזת) משום מה נראה לי שההגיון של הרוב אומר הפוך- קודם תעשה קורס (כי תכל'ס כולם עושים ומחדירים לך למוח שזה הכרחי). ואח"כ אם צריך לשפר - תלמד לבד. מה דעתכם?
יש את המטורפים האלה שמוציאים איזה 740 בלי קורס
