תהייה

מישהי1631

New member
תהייה

עכשיו "לגיוון" על משפחת בעלי - אני הפסקתי לצפות מהם, אבל הערב הילדים שלי נפגעו. ערב חג. אחותו של בעלי, שגרה ברחוב סמוך, עשתה ארוחת חג והזמינה את האב ואותנו לא. הבת שלי, מבלי לדעת, הלכה לבקר את הסבא ואחרי זמן מה הוא אמר לה שהוא הולך לארוחת ערב אצל האחות (הדודה שלה), ובלית ברירה הציע לה בחצי פה להצטרף. היא סירבה. גם הבן שלי, שמשועמם בבית, שמע על כך ונפגע .
אני לא מצפה לכלום מהאחות. כבר יודעת מיהי ומהי. ועלי לציין שלפני זמן לא רב הזמנו אותה לארוחת ערב אצלנו והיא באה.
אני תוהה לגבי האבא של בעלי - הוא לא יכל לומר לה משהו? לא לאלץ אותה להזמין אותנו כנגד רצונה, אבל להציע שכולם יפגשו אצלו. להבין שבערב חג משפחה חוגגת יחד, ביחוד כשמדובר ברחובות סמוכים. הילדים שלי היו יודעים בכול מקרה משום שהם מרבים לבקר אותו. בעלי לא מתכוון לומר דבר.
 
החגים האלה - משפחתולוגיה במערומיה

מורכב וכואב מאוד.
המנהג היפה של מפגשי המשפחה המורחבת בחגים, עשוי להיות הזדמנות נהדרת לחיזוק הקשרים המשפחתיים, אך עלול לעיתים קרובות, להפוך למאוד מכוער. בהרבה משפחות מבליגים ומתאפקים והמתח קורע את השקט, באחרות רבים וצועקים, ובאחרות בכלל לא מזמינים, בעיקר כדי למנוע את המתיחות ואי הנעימות.

האם לך יש שיחות עם בעלך על מערכת היחסים עם משפחתו?
האם ניסיתם יחד להבין מה קורה? מה עשויות להיות הסיבות? מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?

האם יש לך דיבור עם אביו של בעלך? האם אפשרי לנסח רק משפט קטן המבטא את מה שהרגשתם, בלי לבקר, להאשים או להציע הצעות? עלול להיות מביך אבל יתכן שאז תשמעו ממנו דברים שחשוב שתשמעו.

נראה שייעוץ חיצוני עשוי מאוד להועיל לכם, אחרי שנים של מתח ומרירות. חבל. כואב לך, כואב לבעלך, וגם הילדים נפגעים.

בשלב ראשון ממליצה לדבר עם הילדים, ולעזור להם לקבל שזה המצב. בלי להאשים או לקחת אשמה על עצמכם.
ובמקביל - לנסות לשנות את המצב בעזרת גורם חיצוני.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!
 

אלישבע24

New member
היי מישהי,

כשאנחנו נפגעים זה לא נורא כמו שכאשר ילדינו נפגעים,
זה הרבה יותר כואב.
שני אחיו של בעלי גרים צמוד אלינו,
אני הזמנתי אותם הרבה כי הבנות אוהבות את זה,
אבל הם לא מזמינים.
אבל אנחנו והבנות נפגשים הרבה וזה ממש טוב.
 
מישהי - עכשיו את נפגעת כי לא מזמינים אתכם?

אבל עד לפני זמן לא רב התלוננת על כך שכן מזמינים ומצפים ממך להיות נוכחת למרות רצונך. את כתבת שחמיך מצפה שתבואי אך את מעדיפה אפילו להישאר לבדך בבית בערב חג כדי לא לסבול את המפגש היא נעים עם הגיסות. אז נו , נראה שסוף סוף הניחו לכם, לא? זה לא מה שרצית?
 

מישהי1631

New member
לשאלתך שחר,

אני עדיין מנסה, כמו לדפוק את הראש בקיר, ליצור קשר עם הגיסה, אחותו של בעלי. לפני זמן לא רב הזמנו אותה אלינו לארוחת שישי, והיה נחמד. חשבתי שעלינו על פסים חדשים, אז חשבתי...
ומה שהכאיב לי במיוחד בחג הזה היא העובדה שהילדים נפגעו.
 
אבל אחרי שהסברת כל כך טוב למשפחת בעלך

שאינך מעוניינת להגיע לארוחות המשפחתיות, אולי הם ויתרו על הזמנת כל המשפחה שלך - כי אולי מבחינתי אי אפשר להזמין רק את בכלל וילדיכם - ושאת לא תביאי. אולי לא נעים להזמין אתכם בכלל זה?
לגבי הגישה, לא ידעתי שהזמנתם אותה והיא הגיעה. כל הכבוד לך שהזמנת , ואולי העובדה שהיא באה מלמדת שיחסה אליך אינו שלילי עד כדי כך?
 
כותבת את ההודעה מחדש כי נפלו בה המון שגיאות:

אחרי שהסברת כל כך טוב למשפחת בכלל שאינם מעוניינת להגיע לסעודות המשפחתיות, אולי הם הפסיקו להזמין את כל המשפחה שלך, כי לא רצו שיהיה מצב שבעלך וילדייך יגיעו ואת לא. אולי כל הסיטואציה לא היתה נעימה להם ולכן לא רצו להזמין?
לגבי הגיסה: כל הכבוד לך שהזמנת אותה, זה בטח לא היה לך קל. ואולי העובדה שהגיעה מלמדת שהיחס שלה אליך אינו כה שלילי כפי שנדמה לך?
 

מישהי1632

New member
תודה שחר שאת נכנסת לעובי הקורה

זה לא המצב, והמצב לא חדש.
אף אחד לא חושב עלי במשוואה. לא סופרים אותנו. יתכן שזה התחיל עם בעלי בטרם נכנסתי למשפחה, ואני לא יכולה לשאת מצב שהוא השלים איתו.
הלוואי שפעם אחת, היינו בעדיפות ראשונה אצל מישהו.
 
אבל מישהי יקירתי , אני בכנות לא מבינה!

כשהזמינו אתכם למשפחת בעלך כל שבת ועמדו על כך שתגיעו - זה לא היה טוב לך והתלוננת. וכעת מניחים לכם ולא מזמינים אתכם - וגם על זה את מתלוננת! אני באמת לא מבינה מה את רוצה... לא כותבת זאת כביקורת חלילה, ולא רוצה לפגוע. אבל אני קוראת את דברייך ומוצאת את עצמי מבולבלת...
 

מישהי1632

New member
חשבתי שיש שיפור, אבל...

טעיתי.
אחרי שאמא של בעלי נפטרה, אחותו של בעלי ואני חזרנו לדבר זו עם זו והיא גם התארחה אצלנו לארוחת ערב. גם הגיסה השנייה מתנהגת באופן סביר יותר. לא השליתי את עצמי שנהפוך לחברות טובות, אבל חשבתי שיהיה קשר באווירה סבירה. כאשר האווירה נעימה למדי, בוודאי שארצה להגיע למפגשים. כמה אפשר להסתכל על הקירות בבית בחגים/סופ"שים?
והכן/לא מזמינים לא קשור אלי. אני לא במחשבות שלהם כלל.
 

מישהי1632

New member
אני לא ממש יודעת

כשהצטרפתי למשפחה של בעלי (שנשארו וישארו זרים בשבילי) הייתי בת שלושים פלוס. אני לא יודעת בדיוק מה הייתה מערכת היחסים קודם. יודעת שלבעלי לא היה שום קשר עם אחותו. לא מריבה אבל שני זרים שבמקרה גדלו באותו בית. הקשר החזק הוא עם האבא. האמא הייתה מרוחקת, אבל זה לא הוגן שאכתוב על אנשים אחרים ללא רשותם.
אני יודעת שאני לא מעניינת אותם. אביו של בעלי אמר לי את זה בגלוי, אבל חשבתי שהרגשות של ילדי, הנכדים שלו, כן חשובים. ואולי זו תפיסה לא גמישה. הוא אדם לא דתי, החגים חסרי משמעות בשבילו, והוא לא רואה שיש לחגים, ולהתכנסות משפחתית, חשיבות אצל נכדיו.
 


בהחלט יתכן שזו תפיסה לא גמישה, קושי שלו לראות את העולם דרך עיני האחר.
איזה יופי שאת יכולה לראות את זה ולהציג את זה כאלטרנטיבה למחשבה "לא אכפת לו ממני ומילדיי"
 
בזמנו הוא התעקש שתבואי בשבתות

אני חושבת שזה מעיד על כך שכן אכפת לו והוא רוצה אותך כחלק מהמשפחה...
 
אם את רוצה לרכך את האוירה בינכן

יש תרגיל תת מודע חזק שאת יכולה לעשות שינקה את האוירה ביניכן אם תרצי אמצא לך את ההרצאה התרגיל פשוט ועוצמתי וההרצאה קצרה אם תרצי תגיבי בכן ואני אחפש לך ביוטיוב
 
אחלא מישהי

אעלה מאוחר יותר או מחר כי כרגיל קיבלתי מכת שמש
.
אז.... המוח שלי צריך לחזור לעצמו.
מבקשת שתשמעי את ההרצאה כמה פעמים כי לא תמיד זוכרים או מבינים הכל
בפעם הראשונה.
בברכה ויום נהדר.

 
למעלה