תהייה

תהייה

אני סתם שופכת בגלל שאני ב"היפר" בגלל ההופעה של הסטונז היום בערב - האם גם אתם תוהים אם חוסר השקט הפסיכומוטורי שלכם, הריחוף, חוסר היכולת להתרכז וכו' הם אך ורק בגלל ההק"ר פרופר או שהחרדה והדכאון שהתווספו ברבות השנים (כמו במקרה שלי) הפכו את הכל לדייסה אחת סמיכה?

חוץ מזה נורא נעלבתי בגלל שאף אחד לא הגיב להודעה הקודמת שלי ...
 
טוב אני אוהב את הסטונז אבל מרחוק

לא מזמן שמעתי הרצה של מרפאה בעיסוק שהסבירה כי חוסר שקט מוטורי הוא לא בהכרח קשור להפרעת קשר...
לגבי חרדות ודיכאון ברור שהם תורמים לתסמינים ובגלל זה חשוב למצוא מישהו שמבין גם בהפרעת קשב וגם בזה.
 

xavier2

New member
בהייה

גם אני בהיפר ואני עונה לך רק בשביל שלא תיעלבי כי אין לי תשובה רצינית לשאלה שלך. קבלי טיפ קטן
שאולי יעזור לך לא להיעלב במקרים דומים בעתיד: תסתכלי על מספר הפעמים שקראו את ההודעה שלך
ותתייחסי לכל פעם כזאת למישהו או מישהי שמתעניינים במה שיש לך להגיד אבל לא ממש מעוניינים להודות בזה
שמא ייתפרש הדבר כחולשה או הודאה בזה שהם יודעים פחות ממך,
והרי אין ישראלי שלא רוצה שיחשבו שהוא יודע הכל על הכל. אבל זה יכול להיות גם סתם מתוך עצלות
כי הרי מדובר בהק"רים. אז את ההודעה שלך קראו יותר מ 20 וזה נראה לי מכובד למדי. וחוץ מזה אני
מקנא בך שהיית בסטונז. מקווה שנהנית.
 

סתמגדיש

New member
לי נראה שזה לכאן ולכאן

מצד אחד גם מי שאינם הקרי"ם יש להם חרדות.
מצד שני, באופן עקיף ההקריות כן גורמת לי לחרדה, למשל אם אני יודע שדחיתי משהו ואפילו זה גרם לנזק, ואני יודע שאפשר אפילו למזער את הנזק, אבל אין לי דרייב לקום ולעשות מעשה, זה משהו שיכל לגרום לי לחרדה , מה יהיה ואיך יהיה.

תופעה עקיפה אם הריבאונד נופל לי לא טוב, למשל אם לקחתי את הכדור מאוחר ואני מתקשה לישון , אז כל ככל שאני מתקשה לישון עולות המחשבות הפחות טובות.
במשך השנים נוספות דאגות ואחריות סביב פרנסה, ילדים, משפחה, חברים ועוד. וכמו בכל דבר בחיים יש לזה שני צדדים, אמנם יש בזה הנאה, אבל גם הרבה דאגות, יריבויות, מלחמות ומה לא.
 
למעלה