(ט)"..אין כאן אף אחת שאומרת לעצמה
שהכל בולשיט, היא הייתה מוכרת הכל כדי להיות רזה לתמיד? ..."
כן- אמרתי את זה בדיוק, ממש בדיוק- כשהייתי עמוק באנורקסיה.
הכל בולשיט, כולם רוצים להיות רזים, יש כאלו עם פחות כוח רצון או סדר עדיפויות לקוי.... ומי שרוצה להיות רזה צריך לשים את הרצון הזה לפני הכל.
וככה הייתי, והייתי רזה בטירוף, והגשמתי את הרצון הזה.
ועכשיו אני יכולה להגיד לך.. מה המחיר של זה היה ומה בדיוק מכרתי-
לישון כל היום, או סתם לבהות בקיר...
לא להתעניין בשום דבר, כי אין שום אנרגיות לזה
להכנס ללחץ וחרדות כי לא אכלתי כבר כמה ימים, ולהרגיש נורא, להתחיל לפחד שאני לא אהיה מסוגלת יותר לאכול.. ללכת לקנות לאכול משהו ולדחוף אותו מהר מהר כדי לא להתמודד עם הקושי והכאוס שמגיע עם האכילה. לסיים לאכול ולהכנס ללחץ בכל זאת- ש"שיט, אני מרגישה קצת יותר טוב, אולי עכשיו אני אחזור לאכול ולא אהיה רזה כמו שאני, ודברים יצאו מהשליטה" ושוב חוזר חלילה.
להכנס לדיכאון, להתרחק מאנשים, להיות צל מהלך של מה שהייתי אמורה פעם להיות. להכיר יותר ויותר אנשים שכבר לא מכירים את מי שהייתי מקודם, וגורמים לי להרגיש שאין, לא יצא ממני כלום, אני מסכנה, חלשה, חולה, מוזרה....
אחרי כמה זמן, המחיר של זה עולה ועולה ועולה, ונהיה כבד מידי.
זו האמת... שלי בכל מקרה.