תהייה

[Carolin666]

תהייה

היי אני די חדשה בפורום. אממ אני עם החייל שלי כבר שנה וחצי, והוא בצבא כבר כ7 חודשים. יציאות קשות.. פעם בשבועיים-שלוש, שיחות טלפון מייגעות. הוא בקרבי ועם מלא מוטיבציה אבל קשה לשמוע אותו מתמוטט מעייפות כל ערב.. שאלה לי אליכן בנות- קורה לכן שאתן פשוט חוטפות קריזה עליו כשהוא סופסוף חוזר? כאילו, מין נטירת טינה כזאת שהוא שם. כי זה קורה לי לפעמים ואני מרגישה נורא עם עצמי כי בסה"כ הוא שם כדי להגן עליי ועל המדינה ולא מרצונו החופשי.. איך מתמודדים? אני כבר אובדת עצות. אנחנו מתכננים חתונה מיד אחרי השחרור אבל עם הצבא הזה יש לי הרגשה כאילו אני מאבדת את האהבה שלו למרות שהוא אומר שזה לא נכון ושהוא אוהב אותי והכל.. קורה לכן? תשתפו, באלי להרגיש שני לא לבד..

 

[YesWeCanSee]

מבינה אותך ממש...

בדיוק לפני כמה ימים רשמתי הודעה על זה שתוקף אותי מצב רוח מגעיל כשהוא חוזר ואני מדברת לא יפה או קצת מגעילה אליו והוא נעלב ולא מבין מה יש לי.. כי עד שסוף סוף הם חוזרים אנחנו מתנהגות אליהם מגעיל? לא הגיוני.. אז בנות ענו לי וכנראה שזה נובע ממקום שכל השבוע היה לנו קשה והוא לא היה לצידנו ואת כל החרא שאגרנו בתוכנו אנחנו מוציאות עליהן, וכנראה שזה תופעה שקוראת להרבה בנות.. אבל אי אפשר יותר מדי להסביר אותה... איך מתמודדים? החייל שלי בצבא רק 3 חודשים אז את יכולה להגיד לי יותר טוב כי אני עדיין מחפשת איך להתמודד הכי טוב...

 

[Reverb]

גם אצלי זה ככה...

צרת רבים חצי נחמה?.. סתם, אבל כשהוא יוצא אני בד"כ נעשית פקעת עצבים ומתנהגת בצורה ממש מעצבנת ומגעילה (ואחר כך מתבאסת על איך שהתנהגתי כל השבועיים הבאים חחח) החלטתי פשוט לדבר על זה עם החייל ולהסביר לו שאני נמצאת במצב רגיש ושאני לא מתכוונת להתנהג ככה ושלמרות שזה קשה מאוד גם לו שינסה להיות אקסטרה רגיש ואקסטרה להראות אהבה כשאנחנו ביחד ובנוסף שאני עצמי אנסה לשים לב מתי כל פעם אני מתחילה להתעצבן ופשוט להרגע ולהזכיר לעצמי שהוא אוהב אותי מאוד ושהצבא זה לא בחירה ושכל הסיטואציה הזאת אמנם קשה אבל לא קרתה באשמת אף אחד מאיתנו וחבל לי לבזבז את הזמן איתו בלהתעצבן עליו ולהרגיש ששום דבר שהוא עושה לא מספיק כי זה סתם מתסכל ולא מוביל לשום מקום. להרגע זאת מילת המפתח ולפי אח שלי, ככל שהזמן עובר גם הוא יתרגל ויהיה פחות עייף ויקבל יחס יותר טוב ויהיה יותר כייף ותדעי שאם עברתם את זה אתם יכולים לעבור כל דבר

 

[heilig]

../images/Emo45.gif

לדעתי לדבר עם החייל זאת ההחלטה הכי נכונה שיכולה להיות

 

[heilig]

ברור שאת לא לבד..

לי אישית החלק הכי קשה של הטלפונים.. הייתה תקופה שהיה בלתי אפשרי להשיג אותו בטלפון, והיציאות היו נוראיות והיו מצבים שלא היינו מתראים חודש-חודשיים... ויש לי חברות שהחברים שלהן איתו בצבא, וכשהן שאלות אם דיברתי איתו השבוע, הייתי אומרת שלא והן היו אומרות מה? אבל החבר שלי דיבר איתי אתמול חצי שעה, איך זה הגיוני? אני הייתי חוטפת קריזים של עצבים בסופ''שים כשהוא היה מגיע ומספר שהיה לו זמן פנוי מתישהו... כל הזמן בראש הייתה לי המחשבה של "אני חשובה לו בכלל?".. עדיין קשה לי נורא לפעמים עם היציאות שלו, ואם החוסר תקשורת הזאת... והגעגועים נוראיים... ובסופ''שים יוצא לנו לריב לא מעט על השטויות האלה... האהבה לא הולכת לאיבוד, היא משתנה... לפעמים היא מתחפשת לדאגה מטורפת, לקנאה מטורפת או סתם לקריזיים פסיכוטיים איתו/בלעדיו.. אני בטוחה שהאהבה שלו לא הולכת לאיבוד, ואני מתארת לעצמי שקשה לו לא פחות מלך... תחשבי על השעות האלה שאתה מדבר עם חברים בנוהל שבת כשהם בבית עם החברות שלהם ואתה תקוע בבסיס/מוצב והחברה שלך בוכה בבית... לא הייתי מתחלפת איתו .... חתונה זה צעד משמעותי ורציני, וזה עתיד משותף. אם הוא היה מאבד את האהבה שלו אלייך לא הייתם מדברים על זה... אל תתייאשי, את ממש לא לבד

 

[פרה של שוקולד]

כמובן שזה קורה

כשאת בצבא בקרבי או במקום שהלמידה בו אינטנסיבית ואין זמן לכלום,תדעי לך,הראש במקום אחר,לא חושבים על בני הזוג כמעט בכלל..חושבים אבל אחרת. כשאת בבית וכשיש זמן אז גם יש המון זמן לחשוב.אבל כשאת בבסיס אז אין זמן לחשוב אפילו. זה קורה לי עם בן הזוג,אבל בשעת טש כשמשחררים אני הכי אוהבת שבעולם ומתגעגעת,ובעיקר כשאני חוזרת הביתה ורואה אותו. אם בן הזוג מתנהג אחרת כשהוא בבסיס ונראה לך שהוא פחות אוהב,דעי לך שלא תמיד זה ככה.

 

[GrowingMadness]

בטח, קורה להרבה .

כמו שנאמר מעליי "צרת רבים חצי נחמה".. אין לי מושג למה זה קורה, בתאכלס. אני מנסה לחשוב על סיבה כלשהיא לזה שאני מתבאסת וכועסת כשהוא חוזר אחרי שכל השבוע0שבועיים-שלושה אני מחכה לו בבית- ולא מוצאת! לדעתי זה מצברוח רע, ביאוס, יאוש, חוסר אונים וחוסר סבלנות שמצטברים לרגע הזה ויוצאים בבום. ככה זה שכל השבוע מנסים להיות חזקים ולהתגבר, מתישהוא זה חייב להתפוצץ. לפחות אצלי.