תהייה #7

תהייה #7

פתאום טוב, וזה מוזר.
זה לא מתאים.. ממתי הכל פשוט טוב?
הכל נחמד.. לא משנה כמה קשה ומתיש ומאתגר- המילה שתסכם כל דבר בחיי תהיה נחמד..

זה קטע הזוי. ונחמד.

המון דברים מוזרים קרו לאחרונה, דברים שבחיים לא חשבתי שאעשה. סיטואציות הזויות ומורכבות שלא חשבתי שאמצא עצמי בתוכן. והן קרו. וזה בסדר..
ועדיין- הכל נחמד, גם אם זה לא מתאים, גם אם אני תופסת את הראש בשתי ידיים, מנערת חזק חזק וצועקת על עצמי "מה חשבתי לעזאזל??" עדיין- זה בסדר..

יש מן אווירה שכזו שמאפשרת הכל, שנותנת מקום לכל הטעויות ולכל השאלות ולכל התהיות..
נותנת מקום להיפתח ולספר ולשתף, ואני רק מחכה שמישהו יבוא וישאל כדי שאוכל לספר את כל שעל ליבי.
כי זה מותר, וזה בסדר..

ופתאום כל העולם הוירטואלי הזה מתחיל להתערבב עם חיי האמיתיים- צעד שלא חשבתי שאעשה בכזאת קלות..
ועם כמה שזה מלחיץ ומבלבל ואני מרגישה שאני חייה חיים כפולים שכאלו- זה בסדר, כי זה נחמד.. באמת..

איזה קטע הזוי. ונחמד.
 
זה נשמע נהדר!


נשמע שאת כרגע קצת כמו ילד קטן,
שחווה את העולם, לומד אותו, עושה צעדים ראשונים- ומגלה שזה לא כזה מפחיד.

אז אני חושבת שזה נורא כיף לאט לאט להעז להביט על מה שסביב,
לגלות את כל הקולות, העולמות, הצבעים, הריחות, האנשים..

רק לזכור לוודא מדי פעם שכמו בסנפליג- יש לך את העוגנים שלך, את החוטים שלך שקושרים אותך למקומות הבטוחים שלך
לבסיס שלך.
שמזכירים לך את המהות שלך, את מי שאת ומה שאת.

להזהר לא להשאב, לא להתעורר לפתע ולגלות שאת עמוק איפשהו במערבולת כלשהי שמבהילה אותך. ואיבדת את עצמך קצת בתוכה..
אז הכי במעולם להנות ולהרפות- אבל גם לזכור לעצור מדי פעם ובמודעות, להביט סביב.
 
למעלה