מכיוון שההיסטוריה האנושית
התפתחה תחת הדת\ות, חדורה כולה בדת, קשה לעתים להפריד בין המורשת התרבותית וההיסטוריה לבין הדת. בעת העתיקה אנשי הדת היו אנשי השלטון, אנשי המדע, אנשי המוסר, הכל. זה גם התנ"ך, גם הכתב, גם השפה. אנשים מתפעלים היום מאתרים אדריכליים מרהיבים משנים עברו, שאינם אלא מקדשים שונים: כנסיות, קתדרלות, מסגדים, מקדשים בודהיים וכו'. זו מורשת התרבות האנושית, וכל אתאיסט נורמלי מקבל אותה ועוד איך, מבלי "לערער את יסודות החברה". יותר מזה. דוגמה הפוכה! בברה"מ הסובייטית הדת, כל דת, היתה בתחתית סולם העדיפויות של השלטונות החילוניים. עם זאת אתרים דתיים בעלי ערך ארכיטקטוני רב, כמו הקתדרלות של לנינגרד, כנסיות העץ באגם בלעם, הכנסיות החצובות בסלע ההר בארמניה, מסגדי סמרקנד ובוכרה - שומרו וטופחו ע"י אנשי מקצוע מיומנים. דווקא היום, כאשר יש עדנה לדתות ברוסיה ובמדינות אחרות מהמרחב של ברה"מ לשעבר, ומבנים דתיים רבים מוחזרים לכוהני הדתות, בעיית השימור של האתרים דווקא מחריפה... צורם לשמוע ש"לא תגנוב לא תרצח" וכו' אופייניים דווקא ל"חברה המערבית". מה, בחברה המזרחית מותר חופשי לגנוב ולרצוח? טוב, אני משער שזו היתה החלקה קטנה בלבד... מי שאינו מאמין בקיום אלוהים (ואני אישית מודה בכך, שאפילו אינני יודע מה זה בכלל "אלוהים") אינו אמור בכלל "לערער על יסודות החברה והנורמות החברתיות", כשם שאינו אמור לערער על יסודות המורשת התרבותית, הארכיטקטורה, ולא על יסודות השפה והכתב! מה זה קשור? בזמנים בהם כוהני דת אפלים ורודפי בצע שלטו בתבל בכלל, ו"בחברה המערבית" בפרט, והיו רחוקים כמזרח ומערב מנאמנות לעשרת הדברות, ואכן שלטו בחברה והכתיבו בה את "הנורמות החברתיות" והאחרות, למשל העלו על המוקד מדענים כג'ורדנו ברונו, אכן אנשים רצו "לערער על יסודות" אותה חברה מושחתת. וזה אפילו לא תמיד היה קשור בחילוניות ואתאיזם. למשל הזרמים הפרוטסטנטיים של הנצרות באירופה קמו לא אחת כחלק ממחאה חברתית. בארצות רבות בעולם, בהן הופרדה, "ברוך השם", הדת מהמדינה, אתאיסטים ושאר חילונים אינם אמורים "לערער על יסודות החברה" מהסיבה הפשוטה, שהם עצמם "יסודות החברה", חברה נורמלית המושתתת על חופש המצפון, איש באמונתו יחיה, חיה ותן לאחרים לחיות. ולהיפך! אנו קוראים ושומעים לא אחת על אנשי דת, רבנים וכמרים, הגונבים ומשקרים ורוצחים ונואפים וכו'. אז, מבלי להיכנס לסטטיסטיקות שאין לנו, מבלי להשוות את התנאים הדוחפים אנשים לכבד או לא לכבד את עשרת הדברות, מבלי להשוות חילונים ודתיים, אפשר לדעתי לצאת מנקודת הנחה סבירה, שאנחנו שווים. שהם ואנחנו מכבדים או מפירים את עשרת הדברות, את כללי המוסר, במידה פחות או יותר שווה, בלי קשר לנוצות בהן אנו מתכסים ולאורח החיים אותו אנו מנהלים. לכן אינני רואה כל הצדקה לפטרונליות דתית כלשהי בעניין עשרת הדברות. באותה מידת הצלחה אפשר לשאול דתיים מסויימים, איך עולה דתיותם בקנה אחד עם הפרתם הבוטה את "לא תרצח" למשל. אדם נורמלי יכול להרהר על "מבנה היקום", תחזית מזג האויר ומבנה הגרעין, תהליכים אסטרו-פיסיים וגנטיקה, עצמות דינוזאורים ומגילות ים המלח, וכו', ולהגיע למסקנות אישיות אלו או אחרות. אבל מה זה קשור ל"לא תנאף"? ומה זה קשור ל"ערעור על יסודות החברה"? איזו מן אקסיומה משונה זו, לפיה האמונה הדתית קרובה ליסודות החברה המודרנית יותר מהאתאיזם? לא יומרני במקצת?
