תהייה - חשיפה ברשת

תהייה - חשיפה ברשת

מי שמכירה אותי יודעת שאין לי בעיה בחשיפה ברשת השאלה היא האם זה לא מסוכן? לאחרונה המעטתי ואני כמעט ולא שמה תמונות בודאי שלא תמונות חושפניות אבל חטפתי על הראש שאני מזמינה צרות ופדופילים מה אתם אומרים?
 

נועם@בת

New member
עד היום לא הצלחתי להבין מה הסיפור של

איך פדופיל שרואה תמונה של הילדים שלי ברשת יכול לגרום לי או להם נזק. ביום שיסבירו לי את זה אולי אשקול אם לא לפרסם. אחרי הלידה של ניצן פרסמתי תמונות אבל עדיין שמרתי על קצת אנונימיות. אחרי הלידה של נועם, כבר לא יכולתי לחתום בניק שלי, ולא רציתי לשנות אותו, אז "גיליתי" את שמי שהיה ידוע לכל הגולשים הותיקים. הנזק היחיד שיכול להגרם לי זה שהממותה (גרושתו של גיסי) תזהה אותי ברשת ותציק לי. או לחילופין שמישהו שאני מכירה ולא נוהגת להחשף בפניו, יקרא מידע אישי עלי. מעבר לזה קזה לי לראות איזה נזק יכול להגרם לי. בתיה
 

זואי11

New member
לא יודעת להגיד באופן חד משמעי

פעם שמתי תמונות חופשי. אח"כ חשבתי שזה לא כל כך פייר לחשוף ילד מבלי לקבל את רשותו לכך (וגם אם היא תיתן רשות היא לא באמת מבינה מה המשמעות של זה). אז פחות או יותר עושה כך - כל עוד הן תינוקות (שמשתנות אח"כ לבלי הכר) שמה לפמעמים תמונות. אח"כ - רק לעיתים נדירות. אני פועלת יותר ע"פ תחושת בטן מאשר ע"פ איזו לוגיקה מובנית.
 
אין לי בעיה עם פדופילים

מקסימום הם יתענגו על תמונות הילדים ("ילדים") שלי אני שואלת את עצמי אם זה הוגן שהתמונות שלהם והסיפורים שלי עליהם ישארו לנצח במרחבי הרשת וכך האשה שתהיה להם או הילדים (חוזת עתידות אני) יקרוא על מעלליהם ועל הבעיות שעשו בבית הספר.... אגב ה"תינוק" שלי היה אתמול בן 16- אכן אני אמא קשישה
 

זואי11

New member
וואו, כמה מרגש !!!!sweet sixteen../images/Emo65.gif../images/Emo212.gif

ל"תינוק" שלך והגשמת כל החלומות.
מסכימה עם מה שכתבת, שכל מה שנכתב ומצולם ברשת נשאר לנצח. על מעלליהם בבית הספר יוכלו הנכדים לקרוא גם אם לא תפרסמי תמונות, אבל אז יהיה קצת יותר קשה למצוא את הכתוב
 

recordion

New member
אולי לא צריך להתרגש

מכך שאנחנו משאירים עקבות ברשת קראתי איזה תחזית שעד 2010 האינטרנט המוכר לנו יקרוס, עקב אי התאמת הפיתוח לביקוש הצפוי. יכול להיות שנכדינו לא יוכלו בכלל להגיע למידע שהשארנו להם בשנים אלה (אנחה) ומאידך - אני כן מצנזרת וממעטת לתת מידע. השובבים שלי גדלים, ואולי בעתיד יעקמו אף על מה שכתבתי אודותיהם. מה שכן, אני ממלאת את המחשב בהגיגים וכתבים (ומעבירה ממחשב למחשב), ובהנחה שזה לא יהרס, אולי יוותר משהו הסטורי לנכדים... ולגבי פדופילים - גם אני לא רואה איך יגיעו אלה לילדים שלנו. כשהם יתחילו לכתוב באינטרנט זה כבר יהיה סיפור אחר.
 
למעלה