עננית נוצה
New member
ההבנה היא דרגה גבוהה יותר של הידיעה
ידיעות שייכות לתחום העובדתי. ההבנה היא דרגה גבוהה מן הידיעה ומבוססת עליה (קרי: על נתונים עובדתיים). עובדתית אתה יכול לדעת דבר מה, אך בד בבד אינך מבין אותו. אם נשתמש בדוגמא שהבאת: אדם עשוי לדעת כי עולמנו מורכב מאטומים, ושאלה מורכבים מפרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים. נפליג ונניח שהוא אפילו יודע כי חלקיקים אלה (שבעבר אכן נחשבו לחלקיקים היסודיים) מורכבים מקווארקים. אבל מה? מעבר לידיעת העובדות, הוא נעדר כל הבנה באשר ליחסי הגומלין בין המרכיבים הללו, באשר למבנה המערכת כולה ותפקידו הסגולי של כל אחד ואחד מהם בתוכה. אם כך, אצל אותו האדם הידע העובדתי קיים- הוא יכול "לשלוף" ידע זה ובכך להפגין "ידענות" מרשימה- אך חסרה לו הבנת הידע, שהיא הדרגה הגבוהה יותר. לאדם יש ידע- ידע מוגבל. חשוב שירכוש לעצמו עוד ועוד ידיעות (ע"י כך שיוסיף וילמד), מתוך מודעות לכך שלעולם לא יוכל להקיף, בימי חלדו הקצרים, אלא אחוז מוגבל מתוך הידע הקיים. חשוב, אפילו יותר, שהאדם ישתדל להבין את אותם הדברים שהוא יודע, כי הכח ("השליטה", כדבריך) האמיתי לא אצור בידע של הנתונים העובדתיים כשלעצמם, אלא בעצם הבנתם. חשוב שיבין כי דברים מסויימים ישארו בחזקתו לעולם כידיעות עובדתיות, אשר מפאת מגבלותיו האנושיות לא יצליח להבינן... בעניין האמונה- אכן הוכחות חותכות אמפיריות אין- לא למאמין ולא לשולל. בעניין הזה,לדעתי, מה שחשוב הוא לא ההתעסקות הסמנטית בהבנה/ ידיעה אלא הבנת הצורך בסובלנות לדעותיו של האחר, על-אף הלגיטימיות שבהתפלמסות.
ידיעות שייכות לתחום העובדתי. ההבנה היא דרגה גבוהה מן הידיעה ומבוססת עליה (קרי: על נתונים עובדתיים). עובדתית אתה יכול לדעת דבר מה, אך בד בבד אינך מבין אותו. אם נשתמש בדוגמא שהבאת: אדם עשוי לדעת כי עולמנו מורכב מאטומים, ושאלה מורכבים מפרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים. נפליג ונניח שהוא אפילו יודע כי חלקיקים אלה (שבעבר אכן נחשבו לחלקיקים היסודיים) מורכבים מקווארקים. אבל מה? מעבר לידיעת העובדות, הוא נעדר כל הבנה באשר ליחסי הגומלין בין המרכיבים הללו, באשר למבנה המערכת כולה ותפקידו הסגולי של כל אחד ואחד מהם בתוכה. אם כך, אצל אותו האדם הידע העובדתי קיים- הוא יכול "לשלוף" ידע זה ובכך להפגין "ידענות" מרשימה- אך חסרה לו הבנת הידע, שהיא הדרגה הגבוהה יותר. לאדם יש ידע- ידע מוגבל. חשוב שירכוש לעצמו עוד ועוד ידיעות (ע"י כך שיוסיף וילמד), מתוך מודעות לכך שלעולם לא יוכל להקיף, בימי חלדו הקצרים, אלא אחוז מוגבל מתוך הידע הקיים. חשוב, אפילו יותר, שהאדם ישתדל להבין את אותם הדברים שהוא יודע, כי הכח ("השליטה", כדבריך) האמיתי לא אצור בידע של הנתונים העובדתיים כשלעצמם, אלא בעצם הבנתם. חשוב שיבין כי דברים מסויימים ישארו בחזקתו לעולם כידיעות עובדתיות, אשר מפאת מגבלותיו האנושיות לא יצליח להבינן... בעניין האמונה- אכן הוכחות חותכות אמפיריות אין- לא למאמין ולא לשולל. בעניין הזה,לדעתי, מה שחשוב הוא לא ההתעסקות הסמנטית בהבנה/ ידיעה אלא הבנת הצורך בסובלנות לדעותיו של האחר, על-אף הלגיטימיות שבהתפלמסות.
