תהיות של בוקר

[shelly1975]

את שמה דגש על "האחד"

אז היא אמרה שהיא חשבה שהוא האחד, אני בכלל לא מאמינה ב"אחד", אני מאמינה שיש אנשים שנכונים לנו לתקופה מסויימת. אין אחד, יש כמה שמתאימים לנו, לא רק אחד. זה נורא עצוב אם היה רק אחד שנועדנו להיות איתו, נשמע לי מלחיץ. אני הסתכלתי על התמונה הכוללת ולא בלט לי "האחד". ברור שאם הרציונל אומר שמשהו לא טוב כאן, אז זה הסימן לכך שכשיש ספק אז אין ספק. אני בעצמי טיפוס רגשן, רגשן מדי. נסחפת עם הרגשות שלי רחוק מדי, מהר מדי ומתמסרת מהר מדי. כשיש איתות לוגי של אזהרה אין להתעלם ממנו או לנסות להדחיקו. זה בטוח.

 

[a girl named tal]

לפי ההכרות שלי כאן איתך

את לא רחוקה ממנה אז מיותר לי הויכוח מולך אמרתי את דעתי וברור שהאחד הוא לא עד המוות כי דברים משתנים אבל לפחות בעת הבחירה צריך להרגיש שהוא עשוי להיות האחד עד המוות בכל אופן את שלי אמרתי

 

[shelly1975]

את באה להגיד

שגם אני ילדותית?

 

[MaYcHuK]

הוייסה הירגעו מה קרה לכן?

כל אחד דעתו מקובלת ואין סיכוי שתמיד נסכים על הכול לא צריך לריב... הדיון הוא סביב ליבית הפעם

 

[a girl named tal]

את יודעת מאי?

תמיד שיש משהו שנראה כאילו זה ויכוח (אפילו אם זה רק נראה ככה) יש לך נטייה להגיע ולהצית... אפילו אם זה עד עכשיו לא נראה כמו ויכוח, את ישר מסמנת "הנה האש, הנה האש, הנה האש" יש לך מטרה בזה? את יודעת, קחי טיפ לחיים אפילו אם היה פה ויכוח או מריבה, ולא היה אגב הדבר האחרון שאומרים למישהו כשרוצים להרגיע אותו זה "תירגע" הדב

 

[MaYcHuK]

טל חמודה

לא באתי לריב איתך לא בא לי לריב איתך לא ברמה שלי לריב בכלל אל תקחי מילים שאמרתי שתידלקי עליהם לחינם בזבזי אנרגיה על דברים יותר חשובים. טיפים לחיים יש לי - אולי תתחילי לקחת את הטיפים שאת מחלקת ? קחי אותם לעצמך ותירגעי קצת, צאי מעמדה המתקפה - לא כל אחד מנסה לתקוף אותך ובטח לא אני ולכן אין לך מה להגן על עצמך במסווה של התקפה. אין לי שום מטרה להדליק ואם את תהיי כנה עם עצמך בינך לבין עצמך כמובן תביני שאני צודקת . ואם לא צדקתי לטענתך? אז כלום לא קרה . בקיצור חג שמיח טל חג אורים וניסים

 

[a girl named tal]

100%

את צודקת חג שמח גם לך

 

[a girl named tal]

את באה להפוך את זה לשיחה ילדותית?

אני באה להגיד, שזו התנהגות, שלפי האידיאל, רצוי שכולנו נשכיל אחרי גיל מסויים לא לנהוג בה יותר. אבל המציאות רחוקה מהאידיאל אצל המון המון אנשים, ובכל הגילאים. אז את יכולה להציג את זה כמו שהצגת "את באה להגיד שאני ילדותית?" או שאת יכולה להכנס לעומק הדברים שלי ולהבין את הכוונה שלי.

 

[ליבית1]

אני יודעת שאני "ילדותית" כמו שאת

קוראת לזה, אין לי בעיה עם זה, להפך... אני חושבת שזה שאני כזו אחרי כל מה שעברתי בחיים, ותאמיני לי אפשר לכתוב ספר על זה (האמת שכתבתי), אם אני עדיין מצליחה להסתכל על האהבה בצורה תמימה וילדותית, אני רואה בזה פלוס ולא מינוס, בכל מקרה, אני לא חושבת שיש גיל שאחריו אמורים להסתכל אחרת, או להתנהג אחרת, אני בעד להתנהג כמו שהלב מוביל, למרות שמפה נובעת הבעיה כביכול, שאני לא מסוגלת לנטרל את הלב.... אבל בשורה התחתונה, כל אחד רשאי לדעתו ואני מכבדת אותך על זה שהתייחסת ומאוד ברצינות לדברים שלי, ואני מודה לך על הדברים, הם גרמו לי לחשוב, וזו הייתה המטרה.

 

[a girl named tal]

ליבית ממי

חבל לי שאת מתייחסת לאיך שבחרו לתרגם אותי כאן. מהתגובה הראשונית שלך אליי הבנתי שהבנת בדיוק למה התכוונתי. יש הבדל עצום בין לקרוא לבן אדם ילדותי לבין להצביע על עניין מסויים שבו ההתנהגות שלו נחשבת על פי הנורמה ילדותית. לא הייתי יכולה להבין אותך אם לא הייתי בדיוק כמוך אז תאמיני לי שאת כל הקשרים שלי לצערי עד היום, או כמעט את כולם, הרצתי לפי הרגש ולא לפי ההגיון, ככה שזה שם אותי באותו מגרש צעצועים ביחד אתכן... גם אני חושבת שלשמור על הילדות זה פלוס גדול לכל החיים. אבל אני כן יושבת שיש גיל שאחריו אמורים להסתכל אחרת. אבל זה רק אם אכפת לנו מעצמנו ואנחנו דואגים לנו ולבאים אחרינו (הילדים שלנו) בואי נגיד שאני מוכנה להיות עפר לרגליו של הבן זונה שמתייחס אליי כמו לאפס... אני צריכה להפעיל גם את ההגיון שלי אם אני הולכת למסד איתו קשר, כי אז זה כבר לא יפגע רק בי. כי אז גם אולי המשפחה שלי תתרחק ממני, אולי גם החברים אם הוא לא בן אדם כמו שאני צריכה, אני צריכה להבין שיום אחד הוא עשוי להיות אב לילדיי ואני בכוונה מקצינה פה כדי להמחיש לך את כוונת ההגיון שחייב להכנס. אני בן אדם של בטן, של רגש , אני יודעת בדיוק מה זה להרגיש במקום לחשוב, וואלאק אני המצאתי את התורה. כל החברות שלי תמיד חשבו מה לעשות בעוד שאני תמיד אמרתי להן שלא מעניין אותי כלום ואני הולכת רק עם הרגש. אבל היום אני חושבת, שלמרות שאסור לוותר על הרגש, זו פשוט חובה להכניס גם את ההגיון לסיפור. ובהחלט מקובל עליי אם לא כולם חושבים כמוני. ואין לי בעיה שיסתרו אותי פה עד מחר, רק לא לתרגם אותי בצורה הפוכה. כי אני יודעת להתבטא מעולה ואם משהו לא ברור אפשר לשאול, אבל מיותר לתרגם אותי ולהכניס לי מילים לפה. ואין על מה כמו שכתבתי, עניתי לך מכל הלב ומתוך הזדהות

 

[ליבית1]

אני יודעת, ואני מודה לך מכל הלב על

כל מה שכתבת...

 

[לא נסיך ולא מושלם]

אני דווקא מסכים איתך

 

[shelly1975]

את לא יודעת כמה שכן

לא מזמן עברתי כזו דילמה ושמחה שהיא מאחורי. לבי שלם עם ההחלטה יותר מתמיד. אכן דיון כבד לבוקר.

 

[ד נ י ת3]

כן.

קוראים לזה "אהבה רעה" או "אהבה מרעילה" בגלל שהיא כזאת, יש כל הזמן את הכמיהה, את הצורך.. וזה ממכר. מציעה לך ללכת עם הראש. יהיה קשה בהתחלה, אבל אח"כ תראי שזה עובר. תראי שיגיע משהו יותר בריא ונורמלי. אם את חושבת שאת צריכה להתרחק ממנו כמו מאש - תעשי את זה. חבל על הזמן שלך. את כרגע בתוך הסערה - וקשה לראות כשאתה בפנים. מליון אנשים יתנו לך עצות טובות - וזה לא יעזור. ההחלטה צריכה להיות שלך - להפסיק את ההתמכרות הזאת. לעשות רק מה שעושה לך טוב. ועצה אחרונה לבוקר: תחשבי שאת חברה טובה שלך, איזה עצה תתני לעצמך? את כבר יודעת את הפתרון.

 

[passioneta]

זה ישמע דבילי

אבל אני נעזרתי בספר שנקרא "הוא לא בענין שלך". כל פעם שהלב שלי גובר על השכל ואני רוצה להתקשר אליו אני קוראת אותו שוב וצוחקת על הבנות שבספר (ובעצם על עצמי). זה עוזר לפעמים (ולפעמים לא).

 

[מירב מהרהרת]

לא ../images/Emo24.gif

 

[טוסטר מעופף]

אמוציונאלי ורציונאלי

הרציונאל נותן נתונים יבשים: רקע משפחתי, יכולות, מעמד, מראה חיצוני, האם הוא אסרטיבי, מתפקד, עומד בלחץ, רגוע האם הוא שווה לך בערך שלו ולא פוגע בביטחון והדימוי העצמי שלך אלא תורם. האמוציונאל נותן נתונים אמוטיביים: האם קיימת בה יצירתיות, אינטליגנציה רגשית, האם יש בה טוב לב או שליליות, המיניות שלה, הפתיחות שלה, הספונטאניות, הדמיון וכו'. שילוב של אמוציונאלי ורציונאלי נותן דמות מנצחת. ז"א זה שמתאים הוא בד"כ אותו אדם שגם הלב וגם הראש גורם לאשר כי היא "אכן מתאימה"

 

[בעלת רשיון על אופנוע]

והקשר לשאלה שלה הוא....?

 

[אקסייטרית]

קשר ישיר

לזה קוראים אמביולנטיות של חיזיון עיניים ורגשות. ברור לכל עין, שאת נמצאת עם אישיות שלא תואמת לך, רק לא ברור ללב שלך! ברור לך שאת מרגישה חסך ומחסור בזוגיות רק לא ברור ללב. הלב הוא חלק מאוד סאדיסטי בייקום, הוא לא הולך בד בבד עם הרציול, ההגיון אומר אחרת, הסביבה מעידה ומחזקת, הרציונל לעיתים מכריע, ואת מוצאת את עצמך במערכת, שלא מהווה לך שום סיפוק, למעט נוכחותו של מישהו לצידך, מעין ברירת מחדל שכזו. נדירים האנשים שמצליחים לחבר את האמונציונל עם הרציונל, ע,פ רוב אנחנו פועלים על סמך רגש, על סמך אינטואיציות, מכאן אוסף הטעויות שלנו, מכאן כל התהיות והניסיונות.

 

[טוסטר מעופף]

../images/Emo45.gif