תהיות קיומיות

אוהדאדם

New member
זה פחד גדול מאוד

אני יכול להזדהות. לפני כמה שנים דיברה איתי בחורה שיצאה עם גבר ביסקסואל; היא אמרה שהיא מודאגת מכך, אחרי שיצא מהארון כביסקסואל, שהיא לא תוכל לספק לו כל מה שהוא צריך. היא פחדה לאבד אותו, ובמקום מסוים, אני חושב שיש לך פחד דומה. מה אם תרצי נשים יותר ויותר? בעלך אינו אישה, הוא גבר. מה אם תתאכזבי ממנו יותר ויותר, תרגישי יותר ויותר לא מסופקת, עד שתרצי לעזוב אותו? הדרך למצוא סיפוק במערכת יחסים, ובוודאי בנישואים, אינה במניעת רצונות ושאיפות; היא באמונה שבן הזוג שאיתך יוכל לגדול ולהתפתח יחד איתך, כך שתקבלי מה שאת צריכה. יותר רצונות ושאיפות אין משמעותן יותר אכזבות, כי אם יותר סיפוקים; זו האמונה שאת צריכה לבוא איתה אל מול בעלך. אני לא בטוח שהייתי מעודד אותך לשכב עם נשים אחרות בזמן שאת עם בעלך; מונוגמיה היא לא עניין להקל בו ראש או לקבל לגביו החלטה מתוך לחץ; זה עלול להוביל לתחושות אשמה ואובדן אמון. במקום זאת, אני מעודד אותך לחקור את הזהות הביסקסואלית שאולי יש לך, את האפשרות הקיימת שאת נמשכת גם לנשים, יחד עם בעלך ולבד; בקבוצה או ביחידים; במרכז הגאה ובאינטרנט. זהות מינית היא הרבה יותר מהאקט המיני לבדו. בעיניי, לכל האנשים יש טווח מסוים של אנשים שהם יכולים להימשך אליהם (שירי פתחה עץ בדיוק על הנושא הזה). עבור בעלך, לדוגמה, סביר שהטווח הזה כולל רק נשים, או לפחות, מה שהוא רואה כנשים. אולי הוא נמשך דווקא לנשים גבוהות, עם שיער אדום, שלבושות בחצאיות... בתוך הטווח הזה, את נמצאת. הוא נמשך אליך, כי את בטווח הזה, אבל כשהבטיח להיות מונוגמי ולפתח מערכת יחסים רומנטית ומינית רק איתך, הטווח הזה לא הצטמצם כך שהוא מכיל רק אותך. הוא עדיין מכיל עוד נשים; הוא עדיין מסובב את הראש אחריהן ברחוב. אבל מכיוון שהבטיח, הוא מקיים. כמו שמישהי כתבה בהודעה אחרת, הוא לא מבטיח לא להימשך לנשים אחרות, אלא לא לממש את המשיכה עם נשים אחרות. יש אנשים שהטווח שלהם כולל עוד מגדרים, עוד צורות התנהגות; יש אנשים שמגדירים את עצמם כסטרייטים אבל נמשכים בעיקר לנשים בלי חזה, שלובשות חליפות ומדברות בקול באס... אנשים מגדירים את עצמם בכל מיני צורות, ויש להם כל מיני טווחים - את עכשיו חווה הרחבה של הזהות שלך; הטווח שלך בעצם כולל גם נשים, ואת יודעת שזה אמור לשנות גם את ההגדרה העצמית שלך - שאולי את לא סטרייטית כמו שתמיד חשבת. זו הסיבה שכתבת ביסקסואליות בגוגל, זו הסיבה שהגעת לכאן, שאת מדברת עם אנשים שדומים לך, בזה. אבל זה שהזהות שלך משתנה, לא אומר שהבחירה שלך בבעלך הייתה הבחירה הלא נכונה. הזהות שלנו משתנה כל הזמן במערכות יחסים של שנים ארוכות; מתלמיד לבעל מקצוע, מבת זוג לאימא... עוברים דירה, עוברים משברים, משנים תחביבים, פוגשים אנשים חדשים... אני לא מקל ראש במצוקה שאת נמצאת בה, אני מזכיר לך שזו לא המצוקה היחידה שעמדת בה יחד עם בעלך, ועמדת בה בגלל שהיית יחד עם בעלך - זו הסיבה שהתחתנת איתו. אם תגדלי ותתפתחי יחד איתו, אם תחקרי את הזהות שלך יחד איתו, אני לא חושב שתאבדי אותו; אני חושב שזה רק יקרב ביניכם, כי הוא יהיה חלק מהזהות החדשה הזו. בהצלחה, ורק טוב.
 

Unrelated

New member
על פחד ותמיכה

אני מבינה את הפחד לאבד את בעלך, נשמע שהוא חשוב לך. מצד שני, אני חושבת שאם את לא רוצה לאבד אותו, אז אין סיבה שתפחדי - על אחת כמה וכמה לאור העובדה שהוא יודע ותומך (לפחות ברמה הפוטנציאלית). רוצה לומר - אם את אוהבת אותו והוא חשוב לך, זה לא צפוי להשתנות. בדרך כלל, כשאנחנו אוהבות א/נשים והם משמעותיים בחיים שלנו, אז הם נשארים משמעותיים ואהובים, גם אם מתווספים א/נשים אחרים. אני גם מצטרפת לאוהדאדם בדבריו לגבי צמיחה בקשר: מערכות יחסים אמורות לעזור לנו לצמוח, להשתנות ולהחכים, לא לחסום אותנו. אם למערכת היחסים שלך עם בעלך יש פוטנציאל כזה, אני חושבת שכדאי לנצל אותו. מצד שני, העובדה שאת פוחדת כל כך, ומתרכזת בפחד הזה, גורמת לי לחשוב שאולי לא באמת מדובר בפחד, אלא ברצון נסתר - כלומר, אולי את לא באמת מפחדת לעזוב את בעלך, אלא מפחדת שזה בעצם מה שאת רוצה. ובמקרה הזה, הייתי עוד יותר מעודדת אותך לחקור את עצמך, את הרצונות שלך ואת מה שאת עוברת. לא לפחד, ולזכור שיש לך את החופש להפוך את החיים שלך למה שאת רוצה שהם יהיו, איך שמתאים לך ומה שהכי טוב בשבילך. לגבי הפורום - שמחה לשמוע שזה עוזר לך להיות פה :) את מוזמנת גם להגיע למפגשים של הקהילה, אולי להכיר עוד א/נשים ולהרגיש שאת בחברה טובה. רק טוב :)
 

sarter10

New member
תהיות קיומיות

אני עוד מעט בת 40 ועדיין לא יודעת מה אני. אני נשואה +3 ילדים ואוהבת את בעלי. מגיל צעיר חוויתי כמה התאהבויות בנשים, במורה שלי, בחברות ללימודים וכו' אבל לא העלתי על דעתי שיש בזה משהו מיני או שאולי אני לסבית. בגיל 24 התחילה איתי בחורה ומכיוון שלא היה לי משהו אחר באותו רגע רציתי להתנסות בזה. התאהבתי בה מאוד. ואחכ במישהי אחרת. המשכתי לצאת עם גברים אבל לא ממש הצלחתי להתאהב באף אחד. אח'כ פגשתי מישהי שהיה לי סקס מדהים איתה אבל לא ממש אהבתי אותה ולא התאהבתי בה. אז המשכתי לחפש. ואז פגשתי את בעלי. הרגשתי שהוא כמו חבר טוב ואח ושאני רוצה להיות איתו כל הזמן. הסקס היה טוב אבל לא פיצוץ כמו עם אקסית. לפני החתונה חטפתי התקף חרדה כי חשבתי שאולי אני עושה טעות ושאני בעצם לסבית. אחרי שנרגעתי התחתנתי וחיינו שנים רבות באושר. אני נהנית מהסקס איתו אבל ממשיכה כל הזמן לפנטז על סקס עם נשים (גם עם גברים אבל הרבה פחות). מידי פעם יש לי דכאונות כאלו ואני מרגישה מצד אחד אשמה שאני כל כך רוצה אישה ורוצה לבגוד ומצד שני אני מפחדת מהאופציה שאף פעם לא אשכב יותר עם אישה. זה מדכא ומפחיד. אבל אני לא רוצה לבגוד. אני חוששת שהמשפחה תתפרק. האם אני לסבית. דו? אני ממש מבולבלת
 

lily kane

New member
את מה שאת

אם את נמשכת גם לגברים וגם לנשים אולי את באמת ביסקסואלית ואולי את פאנסקסאולית ונמשכת לכולם בלי שישנה מה המגדר שלהן\ם את גם לא חייבת לבגוד בבעלך אולי אם תספרי לא יפריע לו בכלל אולי הוא ירצה שתשפי אותו בפנטזיות אם הוא לא בן אדם סגור אלא את מרגישה כלפיו שהוא אח אולי שווה לספר לו.
 

Unrelated

New member
לא מסכימה עם ההבדל שציינת בין בי לפאן

גם ביסקסואליות/ים יכולות להמשך לא/נשים ללא קשר למגדר, וגם פאנסקסואלים/ות יכולים להמשך לגברים ולנשים. ההבדל היחיד שאני הצלחתי למצוא בין בי לפאן זה שביסקסואליות היא משיכה ליותר ממין או מגדר אחד, ופאנסקסואליות היא משיכה ליותר משניים. אבל זה לא אומר שבי זה *רק* לשניים...
 

lily kane

New member
אוקי

אני מקבלת את ההערה שלך פשוט חשבתי שהרבה פעמים לא מזכירים את האופציה של הפאנסקסאליות והרגשתי שחשוב להזכיר את זה אבל אני באמת כנראה לא מבינה בזה מספיק
 

Unrelated

New member
לסארטר

קודם כל, תודה שכתבת לנו. אני יודעת שזה יכול להיות קשה להיחשף, וביחוד בפני פורום מלא בא/נשים זרות/ים :) מהפוסט שלך נשמע שאת עוברת חוויה מאוד מסובכת, במשך שנים רבות. זה נשמע קשה והדבר הראשון שאני רוצה לייעץ לך זה לפנות לשיחה עם איש/ת מקצוע (או לכל הפחות, עם מישהי/ו שמבינ/ה בנושא). אני כותבת את זה בגלל שאני קוראת שהענין הזה ממש משפיע על איכות החיים שלך - כתבת את המילים "חרדה", "דכאון" ו"אשמה", ואני לא רוצה להקל בזה ראש. תמיכה בפורום באינטרנט יכולה להיות התחלה טובה, אבל היא לא תחליף לתמיכה פנים מול פנים, ונשמע לי שזה משהו שיכול לעזור לך. לגבי הבלבול - נשמע לי שאולי את מבולבלת בגלל ציפיה מובלעת "להסגר על עצמך" או אולי "להתייצב" על משיכה למגדר אחד בלבד. בנושא הזה, אני רוצה להגיד שאת ממש לא לבד - הרבה ביסקסואליות/ים (וגם א/נשים מנטיות אחרות) נתקלות בהתחבטויות כאלה. בגלל שהחברה מלמדת אותנו שאי אפשר להמשך ליותר ממין או מגדר אחד, או ש"צריך לבחור", אנחנו פשוט מניחות ומצפות שבסופו של דבר, זה יקרה גם לנו (לפעמים גם אפילו בלי לחשוב על זה). יש מחקרים שמראים שאפילו א/נשים שמגדירים עצמם ביסקסואלים, ממשיכים להתלבט גם אחרי שהגדרנו את עצמנו כך - עד כדי כך עמוק התיכנות הזה חודר לנו לראש. כל זה, כמובן, לא אומר שאת בהכרח ביסקסואלית, או שאת חייבת או צריכה להזדהות כך (או בכל צורה אחרת). הבחירה בזהות מסוימת היא בחירה שלך, ואת יכולה לבחור בכל מילה עלי אדמות, שאת מרגישה שמתארת אותך ושאת מתחברת אליה, תהא היא ביסקסואלית, לסבית, או כל דבר אחר. אני רוצה גם להפריד לרגע בין "התיאוריה" לבין "הפרקטיקה" - כלומר, בין הלבטים וההתלבטויות שלך, ובין חיי הנישואין והמשפחה שלך בפועל (שלפי מה שאת כותבת, נראה לי שחשובים לך). אם נקח לרגע רק את הרובד המחשבתי-רגשי, אני חושבת שיש לך את כל החופש בעולם להזדהות כפי שאת רוצה להזדהות, להכיר במשיכה שאת חווה כלפי א/נשים, לחשוב על זה ולתת לעצמך מרחב נשימה, בלי שזה בהכרח ישפיע על חיי הנישואין שלך (לרעה, או בכלל). למשל, את כותבת שאת מפנטזת - פנטזיות בעיני זה כלי מצוין לחקירה עצמית: הכיף שבפנטזיות זה שהן לא אמיתיות, כלומר שיש לנו חופש מוחלט בהן לעשות *הכל*, אבל לא *חייבות* לעשות שום דבר. את יכולה לתת לעצמך מקום לחשוב ולדמיין מה שאת רוצה, בלי להיות חייבת לעשות משהו בהכרח. אני גם מצטרפת להצעה של לילי לחלוק את המחשבות שלך עם בעלך ולבקש את תמיכתו. נסו לדבר ולראות אם תוכלו לתת מקום למשיכה שלך לנשים (ואיזה מקום זה יכול להיות) - לפי מה שמתאים לשניכם/ן. "בגידה" זה ממש לא חובה. למשל, אפשר לפנטז ביחד או לחלוק איתו פנטזיות שיש לך, אפשר לדבר על זה ברמה הרגשית, לכתוב, לקרוא, לחקור ביחד מבחינת מידע ומשאבים. ברמה הפרקטית, אפשר לדבר על גבולות שבהם שניכם תרגישו בנוח לאפשר לך התנסות - למשל, באינטרנט (סייבר סקס, התכתבות או במצלמה), בפורנו (מצולם, כתוב, וכולי), אולי רק בהקשר מסוים (למשל, רק במסיבה, או רק כשהוא נוכח, או רק כשהוא מכיר את הנפשות המעורבות, רק בבית, רק מחוץ לבית, וכן הלאה), אולי רק אקטים מסוימים, אולי רק סקס ולא מערכות יחסים - יש עולם שלם שאפשר לנווט בו, בעזרת תקשורת, הבנה הדדית, כבוד והקשבה. וכמובן, אם אתם מחליטים לאפשר לך מרחבים להתנסות פיזית - להפקיד על סקס בטוח :) (קונדומים על דילדואים ועל ויברטורים, כפפות לטקס לחדירה עם הידים, ניילון נצמד למין אוראלי). מאחלת לך בהצלחה רבה :) Unrelated
 

אורי 0

New member
אם פורנו - אפשר גם ללכת לזונה ביחד (טריגר)

מתנצל אם אני נשמע בוטה, אבל פורנו (מצולם) זה בדרך כלל זנות באמצעות שליח - את משלמת למישהו, שמעסיק צוות שעושה את זה תמורת תשלום, לא להנאתו. את לא יכולה לדעת מה קורה מאחורי המצלמה, אם המשתתפימות לוקחות/ים סמים ותרופות כדי להקל עליהן את העבודה (וכמובן לוקחים ויאגרה), איזו בחירה היתה ל"שחקניות/ים" בקשר למה יעשו או לא יעשו ואלו לחצים ואמצעי כפיה הופעלו או לא הופעלו, באיזה גיל הם נכנסו לזה, ומה עובר עליהןם. לפעמים את כן יכולה פשוט לראות אלו ניתוחים הם עברו כדי לעמוד בדרישות התעשייה. את גם לא יכולה לדעת אם "פורנו חובבים" הופץ בהסכמה. בפורנו כתוב אין את הבעיות האלה, יש "רק" לפעמים תפיסה פטריארכלית, או יותר נכון פלוארכית - הזין הוא השולט. בפנטזיות של נישוי כפוי, למשל, בדרך כלל הנישוי מלווה בהשפלה, למנושה יש זין קטן וחסר תועלת ולכן הופכים אותו לאישה ולמזוין (בדרך כלל על ידי גבר), כי להיות גבר=לזיין= להשפיל נשים ובעיקר להשפיל גברים חסרי תועלת שהפכו לנשים, כי זו כמבון בושה גדולה. והמנושה כמובן רוצה את זה כי כל הנשים רוצות שיזיינו אותן וישפילו אותן. למקרה שתהית: כן, זה משפיע עליך ונכנס לך לפנטזיות. לפחות עלי זה השפיע בתור צרכן אדוק של פנטזיות כאלה. מה שכן אפשר, בהחלט, זה לברוא לעצמך את הפנטזיות שלך. בקשר לאיך הבנזוג יגיב - אני לא יכול להתנבא.
 

PurpleFilth

New member
דיברנו פעם על פורנו, אני רק מזכירה:

גם פורנו וגם זנות, כמו כל תעשיה אחרת, יכולים להיות מנצלים ויכולים לא להיות. בזנות אני לא מתמצאת כל כך, אבל במה שנקרא 'פורנו פוזיטיבי' (positive porn), בדרך כלל נמצא עובדות ועובדים לא מנוצלים/ות, שהבחלט יש להן/ם בחירה לגבי מה יעשו או לא יעשו. זה בהחלט נכון אבל, שבגלל שתעשיית המין נחשבת לא לגיטימית, היא פחות נאכפת בנושאי זכויות עובדים/ות. אם למישהו יש רעיון יותר טוב מאשר לגיטמיזציה של תעשיית המין, אני אשמח לשמוע. ונראה לי שזה שוב המקום להמליץ על 'סקס אינו האוייב' (לא מומלץ לקטינות/ים ולשעות העבודה) : http://sexisnottheenemy.tumblr.com/ לגבי הנראטיבים הפאלוצנטריים בפורנו: שוב, לפעמים כן, לפעמים לא. קיים המון פורנו ברשת שהוא קווירי ופמיניסטי. ד"א, גם קומדיות רומנטיות מציגות זוגיות בצורה מופרכת וסטריאוטיפית, להטבק"אופובית כמובן, והרבה פעמים גם שוביניסטית. למה פורנו עדיין נחשב פחות לגיטימי מקומדיות רומנטיות? בעיקר בגלל פוריטניות. עוד בנושא: http://www.charlieglickman.com/2010...aign=Feed:+CharlieGlickman+(Charlie+Glickman)
 

Unrelated

New member
צודק, הייתי צריכה להזכיר

שכשאני מציעה פורנו, אני מציעה פורנו פמיניסטי בלבד, דוגמת זה שנמצא ב-sex is not the enemy, או נוצר על ידי במאיות פורנו פמיניסטיות קוויריות, ביסקסואליות ולסביות כמו טריסטן טרומינו, קרול קווין, מדיסון יאנג, אנני ספרינקל, או מבתי יוצר פמיניסטים-קווירים כמו Smart Ass Productions, S.I.R Productions ועוד. מספיק לחפש dyke porn בגוגל כדי למצוא המון תוצאות מהממות. שלא לדבר על זה שיש המווווווון אנתולוגיות פורנו פמיניסטיות-קוויריות - כולל, אגב, שתי אנתולוגיות של פורנו ביסקסואלי בעריכת קרול קווין (ובכלל, ממליצה על כל דבר שיצא תחת עטה של קווין - מהמם). אגב, אני גם לא שוללת ללכת לזונה - יצא לי לדבר עם זונות שעובדות גם עם זוגות וגם עם נשים, וזה יופי של פרנסה בשבילן. רק לוודא שהן עצמאיות ולא, חלילה, קורבנות סחר (לא יודעת מה הולך לגבי סרסורים, אף פעם לא פגשתי מישהי שעבדה עם סרסור, אבל אולי גם מזה צריך להשמר, רק כדי להיות בטוחות).
 
למעלה