תהיות על הודו...
ניצלתי את חופשת הקיץ הנוכחית שלי בנסיון לחוש את הקסם של הודו - והאמת? חזרתי ברגשות מעט מעורבים. הודו היא אכן מדינה מרתקת ומגוונת לטיול,אבל לא מצאתי את התרבות/האנשים/הנופים שם מרתקים בהרבה יותר מאשר במדינות רבות אחרות ששהיתי בהן. אז אמנם,בהודו (איזור הצפון) שהיתי תקופה קצרה של חודש וחצי. הרבה טוענים שהתקופה הזו לא מספיקה כדי להכנס באמת לראש של הודו,אבל פה גם טמון הוויכוח: אנשים רבים שנשארים בהודו תקופות ארוכות מעבירים את הזמן בשהייה ארוכה במקום מסוים,רק על מנת לחוות את הישיבה בצורה טוטאלית - יש כאלו שיגדירו זאת כ"לספוג אווירה",בעוד שהציניים בינינו יגדירו את זה כבטלה חסרת משמעות. מטייל ישראלי יכול להסתובב חודשים ארוכים בהודו,בלי לבוא במגע של ממש עם האוכלוסיה ההודית או אפילו עם תיירים ממדינות אחרות – פשוט לנוע מ"מושבה ישראלית" אחת לשניה – עובדה שלדעתי פוגמת מעט במהות של טיול במדינה זרה. למען הסר ספק - בתור תרמילאי ,אני הבנאדם האחרון שיקבע למישהו איך להעביר את הטיול שלו,אבל בכל זאת – הודו היא באמת מדינה "הזויה",שמספקת כמעט בכל יום סיטואציות סוריאליסטיות. לדעתי זה קצת פיספוס להעביר ימים על גבי ימים בשהייה אפופת ענני ג'אראס בגסט האוס (בשביל זה אלוהים ברא את שינקין
) בכל מקרה,אני באופן אישי (לצערי) לא הצלחתי להתחבר לחווית ה"ישיבה" הזו,ומהתרשמותי החפוזה,נדמה לי שאנשים שהתאהבו נואשות בהודו,הם כאלו שהתחילו שם את הטיול,ושם גם גיבשו לעצמם את "סגנון הטיול ההודי". בתור מי שבא להודו כחלק מטיול שני (וקצר,יחסית),הצלחתי להתרשם רק מעט מהחוויה ההודית,ולא יכולתי שלא לשקוע שוב בהרהורים כאשר יונתן,שותפי לטיסה סיכם את שהייתו,הקצרה גם כן, במשפט הציני – "הודו זולה.זה כל הקסם שלה". אני משוכנע שרובכם לא מסכימים איתי – ואני מאוד אשמח לשמוע את דעתכם בנושא. מה קסם לכם בהודו,לעומת מדינות אחרות?
ניצלתי את חופשת הקיץ הנוכחית שלי בנסיון לחוש את הקסם של הודו - והאמת? חזרתי ברגשות מעט מעורבים. הודו היא אכן מדינה מרתקת ומגוונת לטיול,אבל לא מצאתי את התרבות/האנשים/הנופים שם מרתקים בהרבה יותר מאשר במדינות רבות אחרות ששהיתי בהן. אז אמנם,בהודו (איזור הצפון) שהיתי תקופה קצרה של חודש וחצי. הרבה טוענים שהתקופה הזו לא מספיקה כדי להכנס באמת לראש של הודו,אבל פה גם טמון הוויכוח: אנשים רבים שנשארים בהודו תקופות ארוכות מעבירים את הזמן בשהייה ארוכה במקום מסוים,רק על מנת לחוות את הישיבה בצורה טוטאלית - יש כאלו שיגדירו זאת כ"לספוג אווירה",בעוד שהציניים בינינו יגדירו את זה כבטלה חסרת משמעות. מטייל ישראלי יכול להסתובב חודשים ארוכים בהודו,בלי לבוא במגע של ממש עם האוכלוסיה ההודית או אפילו עם תיירים ממדינות אחרות – פשוט לנוע מ"מושבה ישראלית" אחת לשניה – עובדה שלדעתי פוגמת מעט במהות של טיול במדינה זרה. למען הסר ספק - בתור תרמילאי ,אני הבנאדם האחרון שיקבע למישהו איך להעביר את הטיול שלו,אבל בכל זאת – הודו היא באמת מדינה "הזויה",שמספקת כמעט בכל יום סיטואציות סוריאליסטיות. לדעתי זה קצת פיספוס להעביר ימים על גבי ימים בשהייה אפופת ענני ג'אראס בגסט האוס (בשביל זה אלוהים ברא את שינקין
) בכל מקרה,אני באופן אישי (לצערי) לא הצלחתי להתחבר לחווית ה"ישיבה" הזו,ומהתרשמותי החפוזה,נדמה לי שאנשים שהתאהבו נואשות בהודו,הם כאלו שהתחילו שם את הטיול,ושם גם גיבשו לעצמם את "סגנון הטיול ההודי". בתור מי שבא להודו כחלק מטיול שני (וקצר,יחסית),הצלחתי להתרשם רק מעט מהחוויה ההודית,ולא יכולתי שלא לשקוע שוב בהרהורים כאשר יונתן,שותפי לטיסה סיכם את שהייתו,הקצרה גם כן, במשפט הציני – "הודו זולה.זה כל הקסם שלה". אני משוכנע שרובכם לא מסכימים איתי – ואני מאוד אשמח לשמוע את דעתכם בנושא. מה קסם לכם בהודו,לעומת מדינות אחרות?
