תהיות לגבי האחות של...

[mother cat]

תהיות לגבי האחות של...

לאשתו הראשונה ז"ל של בעלי יש אחות. נשואה עם שני ילדים. מאז שאני מכירה את בעלי היה ברור שאנחנו מתיחסים אליה כאל גיסה לכל דבר - דודה של הילדים הגדולים וגם של הקטנים שלנו. כולל זה שבעלי לא מוכן בשום פנים ואופן שהם לא יוזמנו לדברים אליהם מזמינים את אחותי או הגיסים (אח ואחות של בעלי - למרות שהאח לא בא אף פעם לשום דבר). מצופה ממני פשוט להתיחס אליה כאל גיסה לכל דבר, ודודה של הילדים שלי.

והנה רצף של ארועים שגורם לי לתהות, ואשמח לתובנות:
יום ההולדת של הבן שלי בדצמבר - הם כמובן הוזמנו. לא באו כי בדיוק היא היתה בחו"ל או משהו כזה, ובעלה והילדים לא טרחו להגיע בלעדיה (מה שכבר קרה בעבר כשהיא היתה חולה או משהו - הם באו לבד, מה שסבבה ומכבד בעיני).
יום ההולדת של הבת שלי בפברואר - הם אישרו הגעה למסיבה (בראנץ משפחתי בבית). בבוקר של המסיבה, כשאני כבר בעצומם של הבישולים, שלחו לבעלי SMS שהם יאחרו קצת. כשההורים שלה הגיעו הם אמרו "אה כן, הם נסעו לגלבוע". לבסוף באחור של שעתיים הגיעה רק האחות, בלי הבעל או הילדים, בלי להתנצל אפילו, לחצי שעה והלכה. זה חרבש לי קצת את התכנונים כי בשלתי אוכל לעוד 4 אנשים שלא הגיעו, וכי בשלב שכבר כולם סיימו לאכול לא ידעתי אם לפנות, לחכות עם העוגה, וכו'. ובגדול השאיר לי טעם רע בפה. כאילו אישרתם הגעה, ואז החלטתם שבא לכם לסע לגלבוע? כשאני מוזמנת לארוע משפחתי אני לא מחליטה לסע לטייל במקום, גם אם נורא בא לי....
ואז לפני יומיים בעלי מקבל ממנה SMS שהיא עושה פיקניק לכבוד יום ההולדת שלה בשבת הבאה - ומזמינה את הילדים הגדולים שלו. כלאמר *רק* את הילדים הגדולים שלו. כלאמר אותנו לא, את הילדים הקטנים שלנו לא. *רק* את האחיינים הביולוגיים שלה...

אני מודה שנעלבתי. לא ברור לי למה אני צריכה להתיחס אליה כאל דודה לכל דבר גם של ילדי, והיא יכולה לעשות הבדלה כזו...
תובנות?

 

[כוכבית101]

צאי פראיירית

ברצינות, התעלמי מהתנהגותה ונהגי את כמו שאת יודעת וכמו שמקובל אצל אנשים נורמליים.
אי אפשר לתקן את העולם ויש עקומים שלא שווה להשקיע בישורם.
לגבי הזמנתה, לכי עם כל החמולה שלך כולל ילדיך הביולוגים ופשוט תעמידי לה עובדה, זה מה שיש , זו משפחתי והיא כוללת את כולנו, לא יאה לך, אל תזמיני אף אחד .
ולגבי להעלב, אין מקום להעלב מטיפשותם וחוסר רגישותם של אחרים.

 

[mother cat]

אל דאגה - אין לי את היוכלת להיות מגעילה

גם אם אני מאד מאד רוצה. מן הסתם אני אמשיך לבוא כשאני מוזמנת, ואמשיך להזמין. וכנראה גם אמשיך להעלב כי זה באופי שלי...
&nbsp
ולא, אין לי כוונה להגיע למקום שלא הוזמנתי אליו. חינוך בריטי לא יתן לי לשות את זה.
&nbsp
כ טיפשו וחוסר רגישות מצידה. לא בטוחה שאני מבינה איך אפשר להתנהג ככה...

 

[כוכבית101]

תובנה

אני יכולה לדבר רק עלי, אני יכולה לחלוק מה אני הייתי עושה.
שאני מזמינה ולא באים אני מטלפנת ושואלת מה קרה למה לא הגיעו?
שמזמינים חצי משפחה אני מטלפנת ושואלת האם הכוונה באמת לרק חצי משפחה.
אני לא שומרת כלום בבטן , לא מחפשת תובנות ועזרה.
אני פשוט מציפה את זה שואלת מתעמתת , לא מתברברת ולא מתנהגת באופן בריטי, איטלקי , מרוקאי או תימני..
מה שמציק לי , אני מדברת עליו עם הנוגעים בדבר לפי תשובתם מסיקה מסקנות, לא מנפחת לי ת'ראש באם ולמה ואולי ושאר ירקות.

 

[כוכבית101]

ותוספת

ואם שואלת והתשובות לא מתאימות לי אני טורחת להתווכח עליהן עד או שאשכנע או שאבין שצריך לחתוך.
ושצריך לחתוך אני חותכת.

 

[mother cat]

סבבה - זו גישה שמתאימה לך ואני מעט מקנאה

אבל:
א. זה פשוט לא אני. זה לא באופי שלי. זה לא בחינוך לי. זה לא אני.
ב. לבעלי מאד מאד חשוב לא להעליב את המשפחה של אשתו הראשונה. הרגישות סביב זה שהיא מתה, ואני כאילו האמא החורגת שמכשפה שנכנסה לנעלי האשה המתה.... כבר הוא מכרים שנעלבתי והוא ניסה להסביר לי למה אני לא צריכה להעלב... לזכותו יאמר שפעם הוא לפות מסכים שכל ההתנהלות מעליבה ומקוממת.
&nbsp

 

[גלים גלים]

מעליב. ויצאו פארשים לגמרי עם הגלבוע.

נורא מעצבן.
לגבי הילדים, אולי תבקשי מבעלך לברר איתה אם היא טעתה בסמס ואם לא, מה הסיבה שרק הנוער הוזמן ולא אתם ולא הקטנים? כדי לתת צ'אנס שאולי הסיבה היא לא אישית נגדכם. ובעיקר כדי לתת לה צ'אנס לראות שזו הזמנה מגוחכת! או (לא סביר אבל מי יודע...) היא מתכננת משהו שלא מתאים להורים שצריכים לשאת ילדים קטנים כמו קיר טיפוס, טיול למיטיבי לכת, לא יודעת...לא שזה נשמע הגיוני

השאלה החשובה היא איך היא מתייחסת אלייך ואל הילדים המשותפים מעבר לאירועים הללו? האם היא מתייחסת כאל דודה ואלייך-כאל גיסה? אם לרוב היא מחזירה יחס נעים, הייתי מתקדמת הלאה.
אם ההתנהגות הזאת היא קבועה ואופיינית, יתכן שעכשו שאחייניה הביולוגיים הם בגיל עצמאי יותר, מספיק מבחינת שתיכן שהקשר שלה יהיה איתם.
תכלס, לא הייתי מנתקת יחסים כי אצלי אין דבר כזה. הייתי פשוט מצמצמת מאמץ ומדללת את הקשר. קשר זה דבר דינמי, אולי זה עוד ישתנה.
&nbsp

 

[mother cat]

היא ל טעתה ב SMS

ה SMS מאד ברור - כי היא מתכונת לבוא לאסוף את בני הנוער (מזל באמת שהיא לא מצפה ממני גם להיות שרות הסעות לטובת העניין). אין כאן מקום לספק. וזה גם לא משהו אקסטרימי שלאתאים לקטנים - כי בינינו, זה הכי לא מתאים לבני הנוער הסציפיים האלה...
&nbsp
ההתנהגות היא אופיינית. היא אישה שדי מתנהגת כאילו כל העולם מסתובב סביבה.
לנתק קשר זו לא ממש אופציה - כי בעלי לא יסכים, וכי אני באמת ובתמים מאמינה שהקשר חשוב לילדיו של בעלי. זה מעט ששאר להם מאמם. אבל אני מודה שזה קצת מוריד לי את החשק להשקיע ולהתאמץ....

 

[זהב טה ו ר]

קצת??? קצת מוריד לך את החשק????

טוב, ברגע זה הדגמת את ההבדל בין התפוצה שלי לתפוצה שלך!!
&nbsp
אני מודה שעד לרגע שכתבת את זה, הייתי בטוחה שיש הסבר הגיוני, באמת איזו פעילות שלא מתאימה לקטנטנים וכו'.
אבל אם זה באמת מיועד כדי שלא לכלול אותך ואת ילדייך, שיעשה במטותא בעלך מעשה ויסביר לה למדוע ההתנהלות הזו לא מקובלת עליו. ועד אז - שלא תעיזי להזמין אותם!!

 

[mother cat]

אבל אם הוא ידבר איתה על זה יש סיכוי שהיא תזמין גם אותי...

ואז אני צטרך ללכת....

&nbsp
במקביל קבלנו הזמנה לבת מצווה של הבת שלה - אצלהם בבית. אמרתי לבעלי שיכול להיות שאני אסע לגלבע...
אני כנראה לא אתנהג ככה. כי אני לא כמוה. אבל אני בודאי לא אתאמץ הגיע בזמן, להשאר עד הסוף אם לא מתאים לי, וכו'.
&nbsp
היומהולדת הבאה היא בדצמבר. יש לי זמן לראות כמה בא לי לשבור את הכלים עד אז...

 

[זהב טה ו ר]

אני פותחת פה הימור, חברות!

אני מתערבת שאמא חתולה מגיעה בזמן לבת המצוה, מביאה עוגה ופשטידה, ונשארת בסוף לנקות.
מי מוכן להמר מולי?

&nbsp
(ואני לא סתם מדברת - אני יודעת שבסופו של דסר, זה גם מה שאני הייתי עושה

)

 

[mother cat]

הגזמת לגבי הלנקות...והאמת גם העוגה ופשטידה...

אבל את כנראה תזכי על כל היתר. אני אלך. בזמן. אני אחייך יפה. הודעתי לבעלי שאני *לא* כותבת שיר או ברכה לילדה כפי שהתבקשנו לעשות ואם זה חשוב לו שיושיב את הילדים שלו לכתוב....

 

[מ י ר י 2 2]

תובנות

נעלבת בצדק
לא חסרים אנשים מרוכזים בעצמם בכל סוגי המשפחות, פשוטות ומורכבות כאחד
כנראה שגם את מבינה שאין לך מה לנסות לשנות אותה
תחליטי מה טוב לך ולכם כמשפחה וזה מה שתעשי
&nbsp
לא חידשתי לך כלום, את כבר יודעת את כל מה שכתבתי, אבל בהחלט יש לך לגיטימציה להעלב ולהתעצבן

 

[mother cat]

תודה מירי

אולי בעצם מה שהייתי צריכהזה בעיקר הלגיטימציה.....
בעלי הגיב בהתחלה ב"כן, היא התנהגה לא לעניין", זה מע עדין לעומת מה שאני חשבתי...

 

[מימי מייאו 1]

אם בעלך לא צריך להיות עם הגדולים למה לא

להפוך את הלימון ללימונדה ולנצל את הזמן שהגדולים אינם ולבלות עם הקטנים במקום שלא מתאפשר כשהגדולים מצאים?

 

[mother cat]

בהחלט זה מה שנעשה

קשה לנו בשבתות למצא משהו לעשות שמעניין את כולם והרבה פעמים זה נגר בעצבים (ובנער בן 17 שמסרב לקום בבקר למרות מאמצים למצא משהו שמתאים גם לגילו לעשות...). אז אנחנו החלט ננצל את זה שאפשר לעשות פעילות מותאמת קטנטנים לי רגשי אשם. אני רואה ג'ימבורי בעתיד שלי

 

[poly1982]

ההתנהגות שלה ממש לא לעניין

נפגעת בצדק לדעתי, ואני די מבינה איך את מרגישה (האחות של הבנזוג - יענו גיסתי - לא ממש סופרת אותי ואת הבן שלי, אם כי יאמר ״להגנתה״ שגם לבנזוג עצמו ולבת שלו היא בקושי מתייחסת, כלומר זה לא אישי נגדי).
אני הרגשתי בשלב מסוים שאני לא יכולה יותר לעשות מאמץ ולהיות נחמדה לאנשים שמשתינים עליי בקשת, ופשוט הפסקתי להגיע. הבנזוג מגבה אותי כי הוא יודע שאני צודקת, רק שהוא בחיים לא יפתח את הפה על אחותו, אז יש לנו מין הסכם לא כתוב שהוא נוסע לשם בלעדיי עם הבת שלו כשהוא רוצה, ואני מגיעה ל״אירועים״ אם יש (חגים / ימי הולדת) אבל לא כשגרה. להזמין הפסקתי כי היא אף פעם לא באה, וגם כשהיא מגיעה זה תמיד לא נעים (אפרופו איחורים - לבת מצווה של הבת שלו היא איחרה ביותר משעה וחצי - וזה היה אירוע למשפחה המצומצמת במסעדה. פשוט ישבנו וחיכינו לה כמו אידיוטים...)
בקיצור, אם היא כ״כ לא נחמדה אליך ואל הילדים שלך, אני הייתי חותכת. היא דודה של הילדים של בעלך, וטוב שהם שומרים איתה על יחסים קרובים. אבל אם היא לא מתייחסת אליך כאל גיסה - אין שום סיבה שתפני כל פעם את הלחי השניה. את לא חייבת לדבר על כך או לשאול אותה (גם לי תמיד לא נוח להעלות את הנושאים האלה לדיון, ואני לא בריטית...) - פשוט תציבי עובדות בשטח. לא מתאים לך - אל תגיעי, את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד. ואם בעלך יעלה את הנושא את יכולה להסביר לו שאת מכבדת את המקום שלה בחיים של ילדיו, אבל בעצם התנהגותה היא הבהירה לך שלך עצמך ולילדיך אין מקום בחיים שלה - ולכן את לא יכולה להמשיך להעמיד פנים מולה.

 

[ornme]

תובנות אישיות שלי - איך להישאר רגועה...

ישנם אנשים שאני חייבת לקבל. למה? כי ככה. הכתבה. מצב נתון. הם לא ממש נחמדים, הם חלק מהמשפחה המורחבת, וזהו.
אז בכל האמור לגבי אותם אנשים -
אני עושה את המצופה ללא תהיות כי התהיות מביאות אותי למחשבות, שגוררות רגשות, ויוצא לפעמים שאני נעלבת, ואז האיש שלי מקבל הסבר על כך, ויוצא שהאנשים האלו נכנסים לי ליומיום ומפריעים לי לשקט שלי .
ואני לא אוהבת לעשות גלים, ולא אוהבת מריבות וריכולים ומזימות וכל מיני כאלו.
מזמינים אותי - משתדלת להגיע.
מזמינים חלקית - שולחת את החלק המוזמן, ובחיים לא מגיעה אם לא מוזמנת, ממש לא!!! נותנת לעצמי כל מיני פירושים הגיוניים בעיני להזמנה החלקית, לא שואלת למה, לא מבררת, משתדלת לבצע.
כנ"ל אם לא מזמינים בכלל.
מינימום קונפליקטים, הרי בסופו של יום, הם לא מעורבים ביומיום שלי, ואני לא רוצה שישפיעו על היומיום. שם המשחק זה לא להתעצבן ולא להיפגע.

אם מזמינה, אומרים לי שבאים ולבסוף לא באים, אני ממש עובדת קשה עם עצמי על סילוק תחושת החמיצות הזו, של מישהו שמזלזלים בו...
וגם:
מנסה מלכתחילה לא לצפות - אחרי פעם פעמיים של הברזה כבר יודעים שעלול להיות לא נעים ומתכוננים בהתאם.
כשמגיעים מאוחר, מצטרפים לאותה מנה שמוגשת... אם מגיעים אחרי שכולם אכלו, מצטרפים לעוגה. אם "נורא רעבים" אוכלים בצד כשכולם אוכלים קינוח. משתדלת לא לשנות סדרים עבור מי שמאחר.

מה כלול ב"עובדת קשה" -
מזכירה לעצמי שכבר קרה בעבר, שהם פשוט כאלו, שצריך לקבל אותם כפי שהם, כי מבנה המשפחה רגיש בגלל אסון שקרה ואין טעם להרחיק אותם, שבעצם ההעלבות היא עניין של בחירה, ועוד כאלו לפי המקרה הספציפי.
רכשתי מומחיות בשכנוע עצמי. זו כפית הסוכר האישית שלי לגלולות מרות.

 

[mother cat]

נשמע מעולה. את באמת מצליחה לעשות את זה? ולא רק כלפי חוץ?

 

[ornme]

כן. בהתחלה זה קשה, מצריך התרגלות, והשיטה שלי

מתבססת המון על מנטרות.
למשל, במקרה של חלק המשפחה שאת מדברת עליו, הייתי מנסחת כך:

• "הם כל כך סובלים שהיא איננה, האחות".
• "קשה לה ולמשפחתה לבוא אלינו ולראות את האושר כשהם עדיין חווים את האובדן, לכן הם מתכננים לעצמם עיסוק אחר באותו יום, על מנת להקטין את הזמן שנותר להם איתנו "
• "הם מרגישים צורך לקרב את הילדים שלה, יש להם ייסורי מצפון שהם לא משקיעים מספיק רק בהם, לכן הם מזמינים רק אותם."

אלו רק כמה דוגמאות, וסביר להניח שיש בהן משהו אמיתי, הן לא מצוצות מהאצבע.
והן הופכות אותם, את האחות ומשפחתה, לצד החלש בקונפליקט, ויורד האסימון שבעצם את כאילו תומכת בהם בכך שאת לא עושה עניין.
בעצם את מאפשרת להם לקבל אותך כפי שהם יכולים, עם כל משא האבל שלהם.
וברגע שיורד האסימון הזה, תאטמי את עצמך מלפקפק בכך, ואז תהיי באמת חסינת פגיעות.

ועוד:
במקרה שלכם כדאי גם לחשוב על אימה של המנוחה, שכפי שהבנתי מעוניינת לקרה אליה גם את ילדייך. כל קונפליקט בינכם לבין הבת שלה יכאיב לה. כדאי למנוע.