תהיות ומחשבות רעות

תהיות ומחשבות רעות

שלום רב, אני חדש בפורום הזה ומקווה שיש כמה אנשים נחמדים שניתן להיעזר בהם. זה הולך להיות קצת ארוך אבל מקווה שתהיו סבלניים ותנסו לסייע כי אני נמצא במעין חוסר אונים ואיבוד עשתונות. אז ככה,אני בן 25. לפני 3 חודשים סיימתי קשר של שנה וחצי עם בחורה מדהימה. הקשר נותק בגלל שהיא הרגישה תקועה במקצת ורצתה לדעת לאן הקשר מוביל (חתונה) ולי לא היו תשובות בשבילה. במשך השבועיים הראשונים של הפרידה הרגשתי טוב וחופשי אך מאז אני נמצאתי בירידת מתח ובהרגשה זוועתית. אני פשוט לא מאחל לאף אדם בעולם להרגיש את שהרגשתי, עצבנות יתר, געגועים עזים,כל בוקר הייתי קם עם כאבים פיזיים בלב וזה היה מלווה אותי במשך כל היום. לא יכולתי יותר וחזרתי להיות איתה בקשר כי קולה היה איכשהו מרגיע אותי. עניין זה נמשך קרוב לחודש, במהלך חודש זה, התחלנו שוב להתקרב, אך משום מה החלו מחשבות רעות לצוץ במוחי לגביה ולגבינו. מחשבות שהיא תתנכל לי, ותהיה רעה אלי או מחשבות שזה לא יסתדר בינינו. אני לא יודע אם יש ביסוס למחשבות הללו, ואיני יודע מאין הם צצו ואשמח לדעת ממה זה נובע. אציין שבמהלך הקשר היה לי טוב, היא עשתה לי טוב, ואהבתי אותה (עדיין אוהב).בקיצור,הגעתי למצב של הרס עצמי, לא הייתי אוכל, לא הייתי ישן, לא הייתי מתפקד בכלל. הגעתי למצב נפשי קשה ביותר ופשוט לא הייתי מסוגל לסבול זאת יותר. בתקופה הזו, כל חבריי ניסו להרגיע אותי אך רק כשהייתי מדבר איתה, הייתי נרגע. התקופה הזו קירבה ביננו והחלטתי לחזור איליה.עכשיו, כשחזרנו, קיים קושי רב לשכוח מהמחשבות הרעות האלו, אני מנסה להבין מהיכן הן באו ומנסה להעלים אותן אך בלא הצלחה. אני רוצה לומר, שבזמן שהיינו בקשר בזמן הפרידה, היה לה מאוד קשה אך באיזשהו שלב היא החלה להתגבר ולהתחזק ולשלוט על עצמה. אני יודע שהפרידה הזו רק חיזקה אותה ושינתה אותה ואולי אני מרגיש קצת מאויים ממנה. (אני לא יודע אם זה רלבנטי אבל בתקופה הזו הולך לה קלף וקיבלו אותה לעבודה במשרד שהיא מתמחה בו(שנינו מתמחים במשרד עורכי דין), המזל מאיר לה פנים והיא הייתה מחוזרת ופשוט נראה כי כל הדברים חיזקו אותה ושינו אותה. אני כותב את כל זה כי אולי המחשבות הרעות נובעות מכך, אולי אני מרגיש קצת מאויים מצידה כי הפרידה הזו קידמה אותה ולי זה עשה רק רע.בכל מערכות היחסים הקודמות תמיד הייתי הצד הדומיננטי יותר הצד השקול יותר וזה שלא נותן לרגשות לטפס עליו והמצב איתה הוא הפוך ואולי זה גורם לי להרגיש יותר פגוע או שאני עלול יהיה להיפגע יותר ממנה . עוד דבר הוא הוריי. הם לא כל כך אוהבים אותה ומעדיפים שאמצא מישהי אחרת. ואני טיפוס שקשור מאוד להוריי וקשה לי לצאת נגדם. תמיד רציתי שינסו להכיר אותה ויראו את אופייה אך הם מעולם לא ניסו להתעמק בכך וזה קורע אותי, כי גם היא סובלת וגם אני שתקוע בין שתי האהבות הגדולות של חיי. לפני שבוע דיברתי עם הוריי והסברתי להם את רגשותיי. השיחה התנהלה לטובה והם אמרו שוב את דעתם אך עם זאת אמרו כי הם לא רוצים שאסבול ואם היא עושה לך טוב אז תהיה איתה.כמובן שתגובתם לא הייתה נלהבת אבל די התעודדתי מהעניין. במשך השבוע האחרון לא מפסיקות המחשבות הרעות לצוץ וזה מוזר לי כי הכול אמור להיות בסדר, לא? חזרתי לאהובתי, ההורים קצת מרפים, אבל עדיין אני לא מרגיש טוב. מה לעזאזל קורה איתי??? אני מנסה להבין ולא מצליח, אולי אני חזרתי מהר מידי לקשר מבלי שחשבתי לעומק הדבר, אולי אני פוחד בגלל האכזבה מההורים שלי למרות השיחה שהייתה ביננו, אולי אני בכלל פוחד ממחויבות ואני לא מודע לכך, אני פוחד ממשהו ולא יודע ממה זה נובע, מישהו יכול לעזור לי בבקשה אני מבולבל נורא ומרגיש רע, אני רוצה שדברים יסתדרו כבר כי אני לא מסוגל כבר לסאגות האלה. ואני חייב להבין מאין צצות המחשבות הרעות האלו. אודה לתגובתכם.
 

גרא.

New member
התוהה האחד,התחושה שאתה מתאר

לגבי חרטה מסויימת על הפרידה מחברתך,שנעשתה יוזמתך, כייון שעדייל לא חשת מוכונת אולי גם את הצורך כבר להתחתן,מוגדרת כתחושה של דיסאוננס קוגנטיבי.זהו מצב רגשי הנוצר כששתי עמדות, או הכרות המתקיימות בו זמנית אינן מתיישבות זו עם זו.בדרך כלל, דיסוננס מתרחש שעה שאתה עומד בין שתי בחירות, שאין הבדל מובהק לטובת מצב זה או מצב זה. למשל, בחירה בין קניית מכשיר פלאפון או אורנג' (בהנחה שאין הבדל משמעותי במחיר). בחירה באפשרות אחת, פירושה ויתור על השנייה. בדרך כלל אחרי שאדם בחר,יש תחושה מסויימת של חרטה, למה לא הוא לא בחר באפשרות השנייה. ואז, בתהליך הקוגנטיבי, אדם מתאמץ מאד להצדיק את הבחירה שלו, בעיקר על ידי הפחתת הערך והטיב של המוצר בו לא בחר. ובאשר אליך..בחרת בין המשך החברות לבין הפסקתה...לאחר מכן אתה בפירוש מתאר תחושות של חרטה..וכאן באות " המחשבות הרעות" שאתה מתאר, כדי להצדיק בעיני עצמך את ניתוק הקשר. זו תחושה טבעית, כפי שציינתי המופיעה תמיד בבחירה בין 2 אלטרנטיבות. מובן שלא תהיה אם עמדת בפני נסיעה לחו"ל,לחולון..אלא כשהתשומות הכלכליות, ו/או הרגשיות הן פחות או יותר ברמה דומה.לכן אתה בהחלט יכול להרגע, אתה לא בדרך לשגעון כלשהוא, אלא עובר תהליך קוגנטיבי מאד שכיח. שיסתיים או בקבלת החלטה אחרת, או במציאת חברה אחרת.
 
לגרא!!!

תודה על תגובתך המאירה, אך האם הבנתי נכון בזה שאתה אומר שאני צריך לעזוב אותה? האם המחשבות האלו ישארו כל עוד אמצא עצמי עם חברתי? כי עדיין אני מאוד אוהב אותה. האם רק אם אעזוב אותה יפסקו המחשבות הרעות? אודה לתגובתך.
 

גרא.

New member
התוהה האחד,אני האחרון שיכול לאמר

לך מה לעשות, זו תמיד ההחלטה שלך.להבנתי, אתה באיזה שהוא מקום, חייב להגיע להחלטה, מה אתה רוצה באמת.לחדש את החברות הזו? או לעבור לסדר היום. המחשבות "הרעות" כלשונך, מייצגות במידה רבה את ההתלבטות הזו.אם תגיע להחלטה שאתה רוצה להמשיך בחברות..הן לבטח יעלמו..אבל אם תחליט שאינך רוצה בחברןת הזו יותר,כל עוד תרגיש שאתה עדיין אוהב אותה, ומתקשה להפרד ממנה רגשית, המחשבות הללו ילוו אותך. כי אחרת איך תסביר לעצמך שאתה כל אוהב אותה, אבל לא רוצה בחברותה..בדרך כלל זו פוקנציה של זמן,כאימרה הנושנה של חז"ל ,רחוק מן היד, רחוק מהלב"..עוצמת הרגשות נחלשת, ככל שמועד הפרידה מתרחק. דברים חדשים באים במקום הרגשות הללו,ומאד יתכן, שאפשרות של הכרות של נערה אחרת, פוטנציאלית לחברות, תשכיח ממך לחלוטין את החברה הקודמת,כי רגשות חדשים יתחילו להעסיק אותך.
 

תות1975

New member
אני כ"כ מזדהה איתך!!!!!

כפי שציינתי קודם גם החבר ואני נפרדנו בגלל נושא החתונה. קבענו כבר תאריך יש כבר הכל אבל פתאום הוא החליט שהוא לא בטוח שיש לו לבטים לגבי הזוגיות שלנו. הוא הציע שנדחה אני הצעתי שנפרד. כמובן שאח"כ הצטערתי מעמקי ליבי אך יש לי הרגשה שזה מאוחר. גם אצל הבחור שלי "שיחק לו קלף" והוא מתחיל בקרוב עבודה חדשה לה הוא ייחל כל חייו וגם אני מפחדת שזה יגרום לו רק להתחזק ולהרגיש טוב עם עצמו והוא כבר לא ירצה אותי. גם אני סובלת מאותם סיפטומיים שציינת: אני לא ישנה בלילות, לא אוכלת, עצבנית, חרדה, בוכה כל הזמן ולרגע לא מפסיקה לחשוב עליו. מחזיקה את עצמי מלהתקשר אליו כי אני יודעת שאני אשבר והוא ירגיש רק יותר ויותר שאני תלותית בו. אני מקווה שגם הוא בשלב הקרוב ירגיש בחסרוני ויצור איתי קשר... אבל אני לא אופטימית לגבי זה בגלל העבודה החדשה שלו שאני בטוחה שהיא תמלא אותו ותתן לו סיפוק. גם אני חייבת עזרה ומרגישה שאני לא יכולה יותר, אני סף התמוטטות עצבים ואין לי מושג איך אני ממשיכה מכאן -בייחוד שאני כרגע לא עובדת וכל השמן הראש עובד 24 שעות ולא נותן לי מנוח מאחלת לשנינו שיהיה טוב
 
מצב לא קל

מה אנו יכולים לעשות. כנראה אנחנו הצד הרגיש יותר במערכת היחסים. אני יודע שבמצבך, הסיטואציה מאוד קשה לך וגם אני הייתי במצב הזה, מצב כל כך גרוע שאני לא מאחל אותו לאף אחד. את יודעת, אומרים שבכדי לעלות בחזרה, צריך להגיע עד לתחתית כי משם אין כבר איפה לרדת, צריך להגיע ל"מיץ של הזבל" בכדי שנוכל לחיות את החיים מחדש. מה אני יכול להציע לך? תתחזקי, תנסי לעשות דברים שיסיחו אותך ממחשבותייך, אני הייתי אף בייעוץ פסיכולוגי וזה גרם לי להרגיש קצת יותר טוב. תצאי קצת, תראי סרט טוב, תזכרי ברגעים שהיו עושים לך טוב, ותבכי, תבכי עד שלא ישארו דמעות, זה עוזר להוציא את כל הרע מבפנים. שיהיה לנו רק טוב, אמן.
 

ניני5

New member
נראה לי שלהרבה גברים יש קושי

להתנתק מחיי הרווקות. כשגבר מודיע שהוא לא רוצה לדחות את החתונה, הוא בעצם אומר שהוא פוחד לפספס את הבחורות האחרות בשטח. או שהוא רואה בחתונה סוג של בית סוהר, ושהוא הולך לאבד את חירותו. הוא ממש נבהל. זה לא אומר שהוא לא אוהב את החברה. בחורה חכמה תבין את זה, ולא תבהל. אפשר לשוחח על זה. או אפשר ללכת לכמה שיחות ייעוץ ביחד. העיקר לא להעלב מהחבר. משתי התגובות, אני חשה שהפרידה לא הייתה במקום, ואולי הייתה נמנעת אם האשה לא הייתה נבהלת וחושבת שזאת הוכחה שאולי החבר כבר לא אוהב אותה. עבור הרבה בחורות, דחיית חתונה זה סוף העולם. לכן הן מנתקות את הקשר מייד, כי זה לא רק העלבון שלה, זה גם העלבון של המשפחה והחברים שלה. חתונה זה בהחלט דבר מפחיד. וכל אחד מגיב לזה אחרת. הבן שלי כל כך פחד להתחתן שהוא השתכר בחתונה של עצמו, ובדרך הבייתה הקיא את נשמתו. כלתי לא עשתה מזה עסק. והיום יש להם 3 ילדים, ואהבה גדולה. לדעתי אם היה מבקש דחייה של החתונה, כלתי הייתה מבינה.
 
למעלה