תהיה למחשבה...
משהו שבודדה כתבה פה לפני כמה ימים העלה בי את המחשבה לגבי האלבומים האחרונים של שלמה. כולנו מכירים את הדעה שאומרת שהאחרונים הם ״לא כמו שהיה פעם״, וחלקכם מחזיקים בדעה הזאת. ואז חשבתי וגיליתי שזה היה נכון לגביי באופן חלקי בהתחלה.. זאת אומרת שבזמן אחרי צאת האלבום קצת התאכזבתי אבל ככל שעבר הזמן אהבתי יותר.. מה שגרם לי לחשוב, אולי ככל שעובר הזמן נדרש לנו זמן רב יותר כדי לאהוב? אולי המוסיקה של שלמה, כמו יין, משתבחת רק כשהזמן עובר? כלומר, אולי אנחנו זקוקים לזמן עד שנתחיל באמת להעריך שיר חדש? והאם שיר צריך להיות נוסטלגי כדי שנכמה אליו?
משהו שבודדה כתבה פה לפני כמה ימים העלה בי את המחשבה לגבי האלבומים האחרונים של שלמה. כולנו מכירים את הדעה שאומרת שהאחרונים הם ״לא כמו שהיה פעם״, וחלקכם מחזיקים בדעה הזאת. ואז חשבתי וגיליתי שזה היה נכון לגביי באופן חלקי בהתחלה.. זאת אומרת שבזמן אחרי צאת האלבום קצת התאכזבתי אבל ככל שעבר הזמן אהבתי יותר.. מה שגרם לי לחשוב, אולי ככל שעובר הזמן נדרש לנו זמן רב יותר כדי לאהוב? אולי המוסיקה של שלמה, כמו יין, משתבחת רק כשהזמן עובר? כלומר, אולי אנחנו זקוקים לזמן עד שנתחיל באמת להעריך שיר חדש? והאם שיר צריך להיות נוסטלגי כדי שנכמה אליו?