תהיה למחשבה...

תהיה למחשבה...

משהו שבודדה כתבה פה לפני כמה ימים העלה בי את המחשבה לגבי האלבומים האחרונים של שלמה. כולנו מכירים את הדעה שאומרת שהאחרונים הם ״לא כמו שהיה פעם״, וחלקכם מחזיקים בדעה הזאת. ואז חשבתי וגיליתי שזה היה נכון לגביי באופן חלקי בהתחלה.. זאת אומרת שבזמן אחרי צאת האלבום קצת התאכזבתי אבל ככל שעבר הזמן אהבתי יותר.. מה שגרם לי לחשוב, אולי ככל שעובר הזמן נדרש לנו זמן רב יותר כדי לאהוב? אולי המוסיקה של שלמה, כמו יין, משתבחת רק כשהזמן עובר? כלומר, אולי אנחנו זקוקים לזמן עד שנתחיל באמת להעריך שיר חדש? והאם שיר צריך להיות נוסטלגי כדי שנכמה אליו?
 
ואולי התאורייה הזו זו רק דרך של מעריצים

שלא מוכנים לראות שהזמר שהם אוהבים כבר לא מה שהיה? למה זה צריך להיות מסובך לאהוב משהו? שמעתי על התופעה שפעם הראשונה ששום שיר זה לא כמו בפעם השנייה אבל לא שצריך שנים כדי להצליח לפענח יופי של שיר. לגבי שפויים הדיסק הזה מונוטוני וזה מאכזב בטירוף,לא קצת. ואחרי כל זה אסיים במילים טובות לשלמה- הקסם שלו נשאר תמיד בכל השירים ולכן תמיד אקנה דיסק חדש שלו, גם אם לא אשמע אותו כמעט בכלל אבל בשביל הפעמים שכן. כמו כו הוא נשאר רלוונטי ביותר גם בגילו וזה מדהים. היכולת שלו לגרום לדור צעיר לאהוב אותו בעזרת כל דיסק חדש שהוא מוציא ( אני סבור שרוב האנשים שהתאהבו בשפויים הם כאלה, למשל אחותי) שמורה למעטים ביותר. גם הוספת הבית החדש בשיר "כבר עבר די זמן" בשביל כוכב נולד, שהרבה אנשים כולל אני ראינו זאת בעין לא יפה, מאפשרת לדור הצעיר להתחבר אליו ולשלמה יש חושים חדים מאוד כדי לקלוט כאלה דברים. בשורה התחתונה אני מאושר ששלמה ממשיך לעבוד וליצור.
 
לדעתי אם צריך להתרגל לשיר סימן שהוא לא טוב

או שאוהבים או שלא שיהיה שבוע טוב מלא במוזיקה טובה
 
אני חושבת שזה פשוט כמו שזה...

האלבומים האחרונים שלו פשוט פחות מוצלחים מהישנים. ויש בכך המון הגיון... שלמה יוצר המון שנים, הגיוני שבשלב מסויים היצירה תהפוך לפחות טובה. אחרי הכל, כמה אפשר לכתוב ולחדש? זו משימה לא פשוטה. בנוסף, הוא רוצה להתאים את עצמו להיום, וזה פועל לרעתו, כי עובדתית המוסיקה של פעם הרבה יותר טובה. צריך לזכור גם שאולי התשוקה קצת פוחתת עם הזמן. בתחילת דרכו הוא היה זמר ויוצר נלהב... התחלות לרוב קשות אך עוצמתיות ביותר, ואולי לכן הוא כתב שירים יפים כל כך. נדמה שהוא הלך עם האמת שלו ונדמה שזה בער בו. כמו זוג שנשוי כבר הרבה שנים. זה לא כמו בהתחלה. אין את אותן התחושות ואותה ההתלהבות הראשונית שצובעת הכל בורוד. אך הבסיס, אם הוא טוב, נשאר. כך גם שלמה, הבסיס הטוב נשאר, ועל כן אנו אוהבים עדיין. מתרפקים קצת על שירים מהעבר... ולומדים להנות ממה שיש היום. ובשורה התחתונה, כך או כך, שלא יגמר לעולם. אני עדיין מאד מאד מצפה לאלבום החדש כי גם אם הוא לא יהיה מוצלח בדיוק כמו אלבומים שקדמו לו, הוא עדיין יכול להיות טוב ומהנה... וסביר להניח שכך אכן יהיה, אחרי הכל, מדובר בשלמה
 


רק שלגבי שפויים יש לי בעיה להגדיר את הדיסק הזה כ"טוב" מכיוון שהוא לא גירה אותי לשמוע אותו מעבר לפעמים ספורות (חוץ מהשיר האמיתי). אני מאוד מקווה שהדיסק הבא יהיה קצת יותר טוב ממנו. אין לי ציפייה שהרבה יותר טוב אבל אני מקווה שלפחות קצת.
 
אצלי זה עכשיו מוכיח את עצמו,

כי התחלתי לאהוב מחדש את תתארו לכם, החיים ותוכיחי לי... אני חושבת שעוד 10-20 שנה נוכל להעיד יותר...
 
אולי בתקופה עכשיו את מתחברת לאוירה של השיר

ויש לך חשק לשמוע אותו? כי יש בזה משהו מוזר לבוא ולטעון שרק עוד הרבה שנים נוכל להעיד כי אם נלך לפי זה אז אפשר לומר שגם שירים שאנחנו אוהבים אז אולי עוד 20 שנה נגלה שהם לא טובים ובעצם אין שום משמעות לשום דבר שאנחנו אוהבים כיום. לא? אך שמתי לב שאת כותבת לאהוב מחדש, אז אולי את מההתחלה אהבת את השירים שציינת?
 
כתבתי אוהבת מחדש כי מעולם לא-לא אהבתי

אבל גם לא נפלתי מהם. אני בכלל לא חושבת שזה מוזר, יש הרבה דברים שהזמן משבח אותם, ואני באמת חושבת שהשנים גורמות לאיזשהו געגוע נוסטלגי למשהו שהיה... ושוב, אני חושבת שבאמת נדע מתישהו בעתיד..
 
בהחלט יכול להיות געגוע נוסטלגי

וחשק אחרי הרבה שנים לשמוע אבל זה לא אומר שהשירים עצמם טובים. זה שני דברים נפרדים.
 
בכל מקרה זה עניין של טעם

אז אנחנו יכולים להמשיך ולחפור על שיר טוב או לא טוב... אין לזה סוף
 
למעלה