למה ללכת מסביב
כשאפשר ללכת ישר? יותר סביר החלק השני של מה שאמרת. לא אנלוגיה לשלמים, אלא פשוט הצורה ה"מתבקשת" בלי התהליכים ששינו אותה. הפועל תדמיוני הוא מהשורש דמ"י (דמ"ה) וכמו שיש: תְּחַזְּקוּנִי באותו האופן צריך להיות: תְּדַמְּיוּנִי בד"כ בשורשי ל"י ה-י השורשית נעלמת ברוב חלקי הנטייה (בגלל כיווץ דיפתונג) ולכן אנו רגילים ל: תְּגַלּוּ במקום *תְּגַלְּיוּ , בָּנוּ במקום *בָּנְיוּ וכו' אבל יש במקרא צורות השומרות על העיצור י'. למשל: תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ (שמות טו) צוּר חָסָיוּ בוֹ (דברים לב) יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ (תהלים לו) ואולי גם זה: שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ (תהלים קכב) זה מה שהעליתי בשליפה מהירה. לא ערכתי מחקר ואין לי כאן מקורות לבדוק - אבל על פי מה שכאן - הקטעים שבהם מופיעים הפעלים הללו הם שירה. והשירה המקראית, כידוע, משמרת צורות קדומות. (או שהשירה עצמה היא קדומה, או שהמשורר משתמש בצורות הקדומות כי אלה נחשבות נשגבות יותר.) לכן תדמיוני הוא אמנם בשפה המקובלת עלינו תְּדַמּוּנִי (או היותר מקובלת : תְדַמוּ אותי) אבל הצורה הקדומה, וה"הגיונית" יותר היא דווקא תְּדַמְּיוּנִי
