תדירות מפגשי טיפול

[cast no shadow]

תדירות מפגשי טיפול

שלום גרא!

הלכתי פעם אחת לטיפול, ואני לקראת הפעם השנייה.
לקח לי הרבה זמן להחליט אם אני רוצה להיכנס לזה או לא, ובסוף החלטתי לנסות.
במהלך הטיפול אמרתי למטפל שאני רוצה להיפגש כל שבוע שני, ולא כל שבוע, בעיקר משיקולים כלכליים.
הוא אמר לי שזה לא אפקטיבי ולא צריך לעשות את זה ככה.

הליכה לטיפול כל שבוע מבחינתי אומרת להישאר לגור עם ההורים (אני בת 25) וכמובן ויתור על דברים נוספים
כתוצאה מהמחיר של הטיפול, למרות שהלכתי לארגון שנותן הנחות לסטודנטים כך שיחסית מדובר במחיר זול.

בכלליות קשה לי עם זה שהחלטתי ללכת לטיפול, כמה שתגידו שלא זה ברור שההליכה מלווה בסטיגמה חברתית
שיכולה להשפיע עלי בעתיד, ובאיזה שהוא מקום יש לי גם "סטיגמה עצמית" על כך שאני מכניסה את עצמי למעגל
של טיפולים שאני לא יודעת אם יעזור ואם ייגמר אי פעם.

ברור לי שיש כאן שני נושאים מעורבים, אבל אני חושבת שבטיפול של אחת לשבועיים הייתי מוכנה לנסות,
כאשר השיקול הכלכלי גורם לי לחשוב, במידה וטיפול בתדירות נמוכה לא אפשרי או לא יעיל, לוותר על ללכת לטיפול בכלל.


אמרתי את עמדת המטפל שלי ואשמח לקבל גם את עצתך.

תודה!

 

[נטעוסית]

ל cast no shadow

אומנם פנית לגרא והוא בוודאי יענה, אך יש לי מחשבה בעניין וחשבתי לשתף אותך בה, בנוסף לתשובתו של גרא.
גם בעיני פגישות אחת לשבועיים הן לא אפקטיביות, בעיקר כי עובר הרבה זמן מפגישה לפגישה והרצף נפגע. זה פוגע בביטחון בטיפול, בהחזקה של התכנים ובעיקר בהתקשרות עם המטפל.
אם תבדקי פנימה, נסי לשאול עצמך, האם השיקול הכספי הוא המרכזי, או - מחפה על קשיים אחרים - כמו למשל זה שהזכרת- האמביוולנטיות לגבי כניסה לטיפול. הבחירה בפעם בשבועיים דומה לניסיון להכניס רגל אחת פנימה ולהשאיר את השניה בחוץ. (ליתר ביטחון, אולי מהחשש להיכנס עמוק מידי...)
מציעה לך להכנס לטיפול לתקופה מסויימת ומוגבלת, עליה תסכמו מראש: המטפל ואת, כשבתקופה זו תחליטי לשים בצד את השאלה האם להיות בטיפול ובסוף התקופה המוגדרת, תפתחו מחדש את הדיון לגבי הטיפול, המשכו וההשגים בתקופה הזו ואז תחליטי אם את רוצה להמשיך.
כמו חוזה עם נקודת יציאה.
והכי חשוב - לדבר עם המטפל על הפחד להיכנס לטיפול, החשש מסטיגמה (בעיקר בפני עצמך) ועל המשמעות של להיות בטיפול. זה מה שמעסיק אותך בתחילת הטיפול וחשוב שיהיה מדובר.

 

[גרא.]

cast no shadow,מסכים עם נטעוסית,רווח הזמן בין

הפגישות,לא רק קוטע את רצף הטיפול,אלא מאפשר לתכנים נוספים משמעותיים,להדחק בזמן הזה למרווח הזמן.בכל מקרה
חשוב לשוחח עם המטפל,להסביר את הקושי הכספי שלך,אם זו הבעייה,ולחפש פתרון יחד.יתכן שהוא יהיה מוכן למרווח של
שבועיים בין לבין,בכדי לראות אם זה אפשרי,אבל תהיי מוכנה לשינוי.בהצלחה בטיפול.

 

[cast no shadow]

עוד שאלה בהמשך לזה..

אתה חושב שאולי כדאי לעשות הפסקה (שוב, זה לא ממש הפסקה, הלכתי רק לפגישה אחת)
ולהתחיל שוב, במידת הצורך, כאשר אני אהיה יותר סגורה על המצב הכספי שלי?

כשהעלתי את נושא הפגישה אחת לשבועיים הרגשתי שהמטפל מבטל את מה שאמרתי
בלי באמת להתייחס. אם טיפול בתדירות נמוכה הוא לא אפקטיבי אולי עדיף להפסיק בכלל עכשיו?
אני ממש לא מעוניינת להיכנס להוצאה הכספית הזאת עכשיו.

 

[גרא.]

cast no shadow,החלטה על טיפול שאינו חד פעמי,

אלא צפוי להמשך תקופה מסויימת,מחייבת הכנת רוזרבה כספית מתאימה,אחרת הטיפול יהיה צפוי
להפסק באמצעו.לכן אם היכולת שלך לפי שעה מוגבלת ,והצורך בטיפול כרגע אינו קריטי,כדאי
שתשהי את המשך הטיפול עד שיהיה לך מספיק כסף,או שתמצאי מטפל/טיפול אחר במחיר שאת
יכולה לעמוד בו.

 

[ברם אולם]

קאסט-יש כמה צדדים לכיווני מחשבה בעניינך :

כסף לטיפול הוא כמובן האמצעי המחוייב,אך לפניו ,יש צורך במוטיבציה גבוהה כדי לממש את הרעיון של כניסה והמשך של הטיפול,על מנת להשיג מטרות אישיות ונפשיות .

מהתרשמותי,טרם התגבשה בליבך ההחלטה עם "כל הלב" לעשות את הטיפול כמו שצריך.טיפול הוא תהליך שמתפתח ונכנס לעומקים ככל שהמטופל בשל יותר להתמודד.

לדעתי,עלייך קודם כל להחליט שאת באמת רוצה ומרגישה שאת זקוקה לכך כדי להתקדם ולשפר את מה שאת כיום.אם החלטת בוודאות,עלייך גם לשריין את התקציב לתהליך

הטיפולי ,שלעיתים,גם מתארך מעבר לתכנון המוקדם,וחבל להפסיקו מחוסר תקציב.

לכן,לדעתי עלייך קודם להיות מגובשת בהחלטתך שאת מאוד רוצה להתחיל בטיפול.אם אכן היגעת למסקנה זו,חישבי איך את מגייסת את התקציב לכך,ואולי גם מוותרת על

הוצאות שוטפות מסוימות לטובת הטיפול.כמו שציינתי בשרשור קודם בנושא אחר אך קרוב,חישבי על דרך להשגת התקציב - אולי הלוואה בנקאית שתוכלי לפרוש אותה לכמה שנים וההחזרים יהיו אפשריים עבורך,ואז גם יהיה לך שקט נפשי (שחשוב) במהלך הטיפול.המטפל וגם המגיבים כאן צודקים,להתחיל טיפול עם מרווחי זמן גדולים - פוגע באיכות וביכולת ההתקדמות הרצינית של הטיפול.יש מקרים,לאחר שהמטופל כבר עבר כברת דרך בטיפול,ויש לו כבר מטענים משמעותיים (נפשיים/אישיים) ,קורה שניתן אז להגדיל את הזמן בין מפגש למפגש,וזאת,לצורך עיבוד והתמודדות המטופל עם החומרים שעליו הוא עובד בטיפול.בהצלחה.

 

[עפרה מהודר]

עוד רעיון

אם הבעיה היא באמת ובתמים המימון -- מה דעתכם על טיפול שבו נפגשים פעם בשבועיים, אבל בשבוע שבאמצא שולחים למטפל אימייל ובו מחשבות וכו'? העברת חלק מהמידע במכתב כזה אולי תחסוך קצת העברת אינפורמציה במפגש הבא -- ותשאיר יותר זמן לדיון על הרגשות עצמם.

 

[cast no shadow]

תודה רבה על התשובות!

אתקשר למטפל לבטל את המשך הטיפולים לחודשיים הקרובים, וכך אוכל לראות איך אסתדר בצורה כלכלית.
אתם צודקים, אני לא בטוחה עד כמה אני באמת רוצה להיכנס לטיפול, ולכן גם קשה לי להחליט על ההשקעה הכספית.

מאחר והמטפל גם ככה אמור לקחת חופש לחודש במהלך אוגוסט נראה לי שיהיה מתאים לדחות את הטיפול בנתיים.


מקווה שהכל יסדר
שוב תודה!