תגל.
אינך זקוקה לרחמי שמיים. רק לפרי עטך. אנחנו כאן, נהנים מזיו כתיבתך. כי הרי כבר נאמר, בכל מיני מקומות. אם אני לא אעזור לי, אז מי יבוא? טז, תגל יקירתי, חזקי ואמצי, כי כולנו כאן לצידך, ביום פקודה, לא נעזוב אותך, את לא תהי בודדה. . . . . . . . . . אקס
