תגלית משעשעת

[לא פיה]

תגלית משעשעת

לפני כמה ימים כתבתי כאן שכשהייתי קטנה (טוב, יותר קטנה משאני עכשיו, בכל אופן

), הכרתי את הסיפור "הענק וגנו", ושלאחרונה נתקלתי בגירסא המקורית, הנוצרית, והאוסקר ווילדית של הסיפור- "The Selfish Giant". בעקבות אותה הודעה כאן בפורום קיבלתי המלצה לקרוא את "הנסיך המאושר" של ווילד, וגיליתי שגם אותו הכרתי בתור ילדה. כך הסתבר לי שגדלתי על סיפורי אוסקר ווילד מבלי שידעתי זאת בכלל

 

[אלת הירח]

גם אני גדלתי עליהם ואני מרגישה את

השפעתם עד היום.

 

[לא פיה]

איזה חמוד החתול בכרטיס האישי שלך!

 

[Rivendell]

אגב חתולים ../images/Emo54.gif רציתי באמת לשאול

אם יש כאן עוד בעלי חתולים, ואם גם החתולים שלכם מגלים עניין רב בספרות. החתולה שלי למשל, רק רואה ספר וכבר היא מזנקת, מתחככת, מרחרחת, ולפעמים גם פשוט.. מתיישבת, ועוד הולכת לישון. ואז לכו תוציאו את הספר מתחת לבטן שלה. זוועה. במקרה הטוב, אחרי שהיא מבינה שהיא קצת מפריעה לי עם החיכוכים שלה בפינות הספר, היא קורסת על הבטן שלי ומגרגרת באושר, ומשחקת איתי ב"קוקו", מציצה עלי מעל ומתחת לספר. זה מאוד חמוד, ללא ספק, אבל קצת מפריע לי בקריאה

ויותר מהכל, החתולה שלי אוהבת עיתונים. בעיקר היא אוהבת כשיש "הארץ" פרוש על הרצפה (זה עיתון ענקי) ואז היא נכנסת מתחתיו, מכסה את הראש, ורצה ככה ברחבי הבית עד שהיא נתקלת באיזה קיר. אני שוקלת לקחת אותה לטיפול נפשי

 

[ל א]

גם החתול שלי אוהב "הארץ"

עיתון לחתולים חושבים.

 

[עופר D]

שנים היו לי חתולים

ודוקא עכשיו כלבה מקסימה. ולעניין החתולים, לכולם היה מנהג מעניין, להתישב לי על הספר באמצע הקריאה. משהו שאומר "עזוב אותך מהעניין הזה, אני הרבה יותר חשוב". והם לא למדו אחד מהשני. מה שכן, חיה מקסימה

 

[לא פיה]

ה-../images/Emo108.gif שלי לא חובבת ספרות

אבל כשהיא רוצה לשחק היא קופצת לתוך סל העיתונים (אנחנו קוראים רק "מעריב"). אבל אולי עניין הדחייה שלה מספרות קשור לזה שאני מגרשת אותה מהחדר שלי כשאני מנסה לקרוא (הגירגורים מפריעים לי). היא מעדיפה אנשים על פני ספרים- אני מניחה שאנחנו "הפכים משלימים" בעניין הזה

 

[ILet]

בע"ח חמודים

אני כל כך אוהבת בע"ח [מלבד ג'וקים]. היה נחמד מאד לקרוא על החתולים הספרותיים שלכם. לי יש כלבה חסרת כל חוש משחקי ו/או ספרותי. בכל אופן צריך להשוויץ במשהו. יש לה כשרון מתמטי. כשהיא רואה חתול, היא רודפת אחריו עד למרחק בטוח, ובתנועה המשכית נאה ממשיכה לרוץ באותה מהירות ממנו והלאה, תוך כדי יצירת היפרבולה מושלמת.

 

[לא פיה]

../images/Emo6.gif

 

[boon2]

שלי סתם רעה ומפונקת

יושבת על שולחן העבודה ועוברת הלוך וחזור על המקלדת

 

[Arana]

../images/Emo54.gifהחתולה שלי

גם כן אוהבת לחכך את הפנים בקצה הכריכות, ועדיף בצורה שתפריע לי באופן המיטבי להחזיק את הספר. אחר כך היא מתיישבת כך שלא אוכל להתמקם בנוחות. זה עוד כלום: מסתבר שהיא מאוד אוהבת את המחשב (חתולה הייטקית בהחלט). כשאני ליד המחשב היא מטפסת לי על הברכיים, וכמובן שאי אפשר להקליד כך. כשאני מזיזה אותה, היא מתיישבת על השולחן ליד המסך, ואו שמסתירה אותו או שמנסה לצוד את היד שלי שמזיזה את העכבר.

 

[arandiera]

../images/Emo7.gif החתולה שלי ז"ל, מתה מאיידס

שבע שנים שהיא קראה, קרעה וכרעה לצדי, איתי ועליי בכל מה שקשור ללקרוא ולכתוב. עיתונים, איך שפותחים אותם היא מתיישבת באמצע. אבל באמצע שלא בטעות מישהו יצליח לדפדף. כשאני מתעקשת לקרוא בין השערות (לא להאמין אני מדברת בלשון הווה |ארנדירה מייבת|) היא מיד שולחת זנב ארוך להבהיר לי מי יותר חשוב. ספרים היא הרשתה לקרוא רק בכריכה קשה, הרכה לא נעימה לה בלחיים. אחרי מלחמת חורמה במהלכה היא ניסתה להבהיר שהיא הרבה יותר נעימה ומעניינת מעגנון הצלחתי למצוא איזו זווית שבה היא לא דרסה את האותיות (בדרך כלל שכיבה מעוקלת על הבטן והספר באוויר, בשתי מילים: לא נוח!!) עבורה זו היתה הזדמנות טובה לתחוב אברים שונים אל הבטן האוזן והראש שלי. בסוף היא בדרך כלל ניצחה ונרדמתי מכורבלת איתה ולא עם הספר. עד שלא יבוא תחליף ראוי הרי שיש לי שתי אהבות גדולות שמתחרות ללא הכרזת מנצח היא והספרים. המקלדת זה כבר סיפור אחר. פעם שלחתי לחברה אימייל שלם שהיא כתבה בעצמה!! בין הברכיים שלי למקשים היא הצליחה להגיע לכל מקום. ושוב, הכריזה סקווינט ניצחון ואיכשהוא נאלצתי להקליד כשזנב ארוך מדגדג לי את האף ובטן רכה מחממת לי את הברכיים. אוף איזה שרשור נפלא, עשיתם לי טוב להערב. (וגם קצת עצוב, לזכרה)

 

[arandiera]

ואגב חתולים. קצת../images/Emo32.gif אבל מצחיק...

 

[דוסטו]

אריאדנה-מאיידס?איפה היא נדבקה? :-

 

[Boojie]

איידס של חתולים. FIV.

זה לא איידס של בני אדם, זה משהו אחר לגמרי. רק ההשפעות דומות.

 

[לא פיה]

Jesus. אני נורא מצטערת../images/Emo10.gif

 

[een ogenblik]

עיתונים לא היו חביבים על חיות מחמד

במשק הבית שלנו, לגבי ספרים היו דעות חלוקות. * לתיגרה לא הייתה העדפה לספרים. כחתולה היא העדיפה לרבוץ על ראש מסך המחשב, ולצפות בספרות הרצות עליו כאשר האיש הריץ תוכנות ניסוי. * גם לאופליה לא הייתה חיבה לספרים, רק שכמו רוב הכלבים, היא גם התעלמה ממהמחשב. * זולו, זו שלימדה את תיגרה לא לפחד מכלבים כלל, אהבה לכרסם כריכות בגורותה, אך נגמלה מזה. בהמשך חייה היא רק עמדה ליד מדפי הספרים וליקקה את בדבק מעל ספרים קרועי כריכה. * חובב הספרים הגדול היה רֵעַ, שכירסם את "שלושה בסירה אחת מלבד הכלב" בתקווה להבין מדוע זכה פוקסטרייר בשם מונמרנסי לתהילת עולם, בעוד הוא נאלץ להתקל בישראלים שאינם מסוגלים אפילו להבין מאיזה גזע הוא. שום ספר אחרי "שלושה בסירה אחת" לא טעם לחיכו, ורק באטלס הוא ניסה למצוא את אנגליה והתמז הזורם בה.

 

[התפוז של ולנסיה]

שולה

לא שלי (של החבר), אבל נתפסה כשהיא מעיינת בעניין רב בקלסר (אני חושבת שזה היה פיזיולוגיה של בע"ח א'). כמו כל החתולים, היא חובבת מתחמים מסומנים ולכן מתיישבת על כל דף, ספר או עיתון שעל הרצפה. מצד שני, היא גם התיישבה כמה פעמים על הסורק... (כן, חברי היקר לא התאפק וסרק אותה, אי אפשר להאשים אותו)

 

[אלת הירח]

החתולה בכרטיס שלי שייכת לי

ובתור גורה היא אהבה ללעוס את פינות הספרים. תודה לאל שהיא נגמלה מזה כשהיא סיימה להחליף שיניים. עם המחשב איכשהו היא למדה לקבל ממני צומי גם כשאני עובדת עליו מבלי ממש להפריע. או שהיא יושבת לי על הברכיים, או שהיא יושבת על העכבר (אם אני משתמשת במקלדת). החדשה שלי אוהבת לבוא אלי בכל פעם שאני נשכבת על המיטה, אז על הספרים שלי לא יוצא לה להישכב, אבל היא הופכת קריאת מאמרים לבלתי אפשרית.

 

[דוסטו]

בתור חובב ../images/Emo107.gifים

היה לי כלב שאכל את 'כה אמר זרטוסטרא' של ניטשה בתרגום הראשון של פרישמן (אם איני טועה). כמה זה השפיע על האינטליגנציה שלו אני לא יודע, אבל הוא היה פי אלף חכם ונחמד מכל חתול שאני מכיר