תגידו....

[יאמאנית]

תגידו....

בימים כאלה, שהשמש זורחת ובכל זאת את הלב לא משמחת בלילות כאלה, שכה נעים בחוץ אבל בלב פנימה כה חמוץ בימים כאלה שרוצים לשמוח אך הרגש את הכל עוצר בלילות כאלה, שאין כבר כוח לשמוע עוד על הטרור מה אתם עושים? איך אתם נרגעים? על מה את חושבים? ממה את כן שמחים? ככה בא לי, ברגע של יאוש

 

[שרי 43]

אין לי ארץ אחרת......

לחיים יאמאנית יש את הזרימה שלהם. עם כל הכאב שמסביב וכל הכעס על חוסר היכולת לעצור את הזוועה, אני מוצאת את עצמי מזמזמת את השיר הזה אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקי, אל נשמתי בגוף כואב, בלב רעב, כאן הוא ביתי לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה, לא אוותר לה, אזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה, עד שתפקח את עיניה אין לי ארץ אחרת עד שתחדש ימיה עד שתפקח את עיניה אני מוצאת את עצמי שמחה עם ספר טוב ביד, מקדישה זמן למשחק קופסא עם הילד, אפילו עבודה, בית, כל דבר שיכול להסית את המחשבות אבל....כשהרדיו פתוח כמעט עשרים וארבע שעות ביממה יש חדשות כל שעה שמחזירות אותנו למציאות אם נרצה או לא. ובכלל....אני חושבת שטוב לדבר על מה שקורה, לא חייבים לברוח למחוזות אחרים. זה עוזר להתמודד, לא מניח לנו להשאר שאננים, להתרגל. אם שאלתך לא היתה קשורה למצב הבטחוני הייתי כותבת על המון דברים שעושים אותי שמחה.

 

[חן.]

../images/Emo96.gifוגם../images/Emo33.gif דיבורים

והרבה...עם כל מי שרק אפשר בכל זמן ביממה ובמיוחד עם הילדים, גם

לשמוע...מה שאוהבים במיוחד,

סרטי אקשן....