תגידו,

[כחולת עיניים]

תגידו,

אני מבינה שכל מי שכותב פה , כותב בעצם מחו"ל? כולכם ישראלים שעזבתם? איך אתם מסתדרים שם בחו"ל, לא קשה- לא מתגעגעים לארץ ישראל? תנו לי דוגמאות לאיפה אתם גרים- ותגידו לי איך זה שם...האנטישמיות מורגשת? אני לא מבינה איך אפשר לעזוב.. עזבתם מבחירה או בעקבות שליחות מהעבודה וכד´? אני מאחלת רק כל טוב לכולם, מאחת סקרנית שכותבת מכאן, מהארץ... כחולת עיניים

 

[DJNYC]

לכחולת העיניים.

ברוכה הבאה לפורום

לא כל הכותבים כאן הם מחו"ל, ויש קבוצה נכבדת של גולשים שכותבים מהארץ דווקא. כל אחד מאיתנו במקום אחר, מסיבות אחרות ובהתאם מרגיש אחרת, עוברים עליו דברים אחרים.... אני גר בניו יורק, אני מרגיש אנטישמיות בכלל (למעט פעם אחת בצ´אט). אני באתי לכאן לתקופה קצרה, התאהבתי בעיר, ובחיים בעיר ואני לא הכי מתגעגע לארץ, וטוב לי פה ואני מבסוט. כל אחד מחליט בשבילו מה טוב ונכון לעצמו ולחיים שלו, יש כאלה שבחרו לגור במקום אחר מחוץ לארץ, יש כאלה שלא יכולים בכלל לחשוב על האופציה לגור במקום אחר... איזה מזל שלא כולנו אותו דבר.. אחרת איזה משעמם היה.. לא?

 

[DJNYC]

שכחתי "לא" ...

ורציתי להגיד שאני לא מרגיש אנטישמיות בכלל (יש לי מקלדת אנטישמית, דאמיט)

 

[DJNYC]

ווואי עלי.

תסלחו לי על הכתיבה הלוקה.. השעה מאוחרת.. ובאותה הזדמנות, אם כבר דיבור קלוקל.. אז תקראו את זה אולי זה יעלה חיוך על שפתותיכם. What was was!

 

[כחולת עיניים]

אהלן דניאל..

אני בטוחה שאם גם אני הייתי עוברת לגור בניו יורק, הייתי מתאהבת. כולם אומרים שזה עיר מקסימה. אבל לאזור אומץ לקום ולהגיד "אני עוזב\ת את הארץ"... נשמע לי משהו לא מעשי על אמת! אני סכ"ה בת 17. ואני מאוד רוצה לגור בחו"ל, להכיר אנשים חדשים, סגנון חיים שונה וכד´. אני למשל חושבת שקליפורניה- זה פשוט חיים שהם נופש אחד ארוך... או אולי ניו- זילנד? זה נשמע לי כ"כ טוב לגור שם.. כאן בארץ עם כל הבעיות שלנו (בין אם זה הערבים, הישראלים עצמם...) זה גורם לך לחשוב "אני תקוע פה בבוץ". אבל זו הארץ שלנו, השורשים, בשום מקום אחר בעולם לא מקבלים אותנו. כיום זו בעיה: לא רק שאתה יהודי, אתה גם ישראלי! בעיה כפולה!

אני מקווה שהמצב בארץ יראה שיפור ושיהיה שלום, אחרת אני לא רואה את עצמי בונה פה את חיי אחרי הצבא. זהו.. היה נעים להכיר אותך... כחולת עיניים

 

[Gefen]

הלו כחולה ../images/Emo102.gif

אני למשל מקנזס ארה"ב, הגענו הנה בעקבות העבודה של בעלי לתקופה של שנתיים מינימום. געגועים לארץ? לא יותר מדיי, בעיקר למשפחה וגם קצת לאוכל.. ובחגים יש תמיד צביטה שאנחנו לא שם עם כל המשפחה..אבל מתרגלים לכל דבר והחיים פה שקטים ורגועים יחסית לארץ, (אם כי במקום בו אני גרה...הם גם קצת משעממים) אנטישמיות לא מורגשת פה בכלל, להיפך, יש פה בד"כ הרבה אהדה ליהודים וגם לישראל. שאלת איך אפשר לעזוב.. אז החיים מלמדים אותנו שאפשר גם אפשר לעזוב...כפי שאמר דניאל כל אחד בוחר מה שטוב ונכון עבורו, כי אחרי הכל העיקר שניהיה מאושרים... שיהיה גם לך רק טוב כחולת עיניים סקרנית.. גפן