תגידו...

[עומר בריגר]

תגידו...

אם הייתם יודעים שהחיים שלכם יגמרו בעוד שלושים ימים בדיוק, מה הייתם עושים בשלושים הימים האלה?

 

[נופשת]

אני הייתי נחה.

פשוט עוזבת הכל ונחה. נפגשת עם חברים שאני מאוד אוהבת. מבלה עם הילדים שלי. ומבלה עם עצמי. וכמובן, מבשלת את ארוחת חיי, עם כל הפרודוקטים הכי הכי.

 

[מיכל הררי]

הייתי

ממשיכה ליהנות ובעיקר מנסה להגיע למודעות כמה שיותר מלאה.

 

[yperelman]

קודם כל הייתי מת מפחד

ומנסה לאמת את עצמי עם אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי. אם הייתי מצליח, כנראה שהייתי משתחרר מאחד הכבלים הגדולים ביותר שלי ואז ברור היה לי הרבה יות,ר איך לחיות משוחרר (ואולי מאושר כמצב בסיסי וטבעי) בכל רגע, לא חשוב אם ובמה הייתי עוסק. היות שזה עדיין לא קרה ויש עוד הרבה עבודה לעשות, קשה לי לענות תשובה מהמקום בו אני נמצא היום

 

[עומר בריגר]

מה עם...

סליחות, הצהרות, חידושי קשרים, להוציא את העצבים על מישהו, להתפטר מהעבודה... לשחרר משהו תקוע... לאף אחד פה אין כאלה?! רק לי?!?!

 

[נופשת]

את זה עושים כל החיים, עומר

סוגרים מעגלים, מוציאים עצבים, מחדשים קשרים, מתפתחים וכו'.. אילו ידעתי שזמני קצוב לשלושים ימים, הייתי מקפידה לעשות רק מה שנעים לי.

 

[עומר בריגר]

אזעקת אופטימיות

הוי הוי הוי, אם רק הייתי יכולה, כל החיים שלי להגיד מה שאני מרגישה ולשים את עצמי במקום הראשון כמו שהייתי עושה אם הייתי הולכת למות... זה אופטימי בעיני לחשוב שאנחנו חיים את החיים במלואם ואף אחד מאיתנו לא לוקח את מחר בתור אפשרות להיות יפה יותר, חכם יותר, בטוח יותר, וכו'. מה היה קורה אם מחר לא היתה לנו אפשרות לתקן שום דבר שנעשה היום? מה נעשה? מה לא נעשה?י

 

[צ ל י ל 8]

אני דווקא בדעתך עומר ../images/Emo45.gif

הדבר הראשון שעבר לי בראש זה לחפש את כל האנשים שפעם הייתי איתם בקשר , ורק להגיד להם שלום. לסלוח, לצרוח, לרקוד, לבכות, לאהוב.. לחיות

 

[night mistress]

אבויי..החזרת אותי אחורה..

אני זוכרת את היום שסיפרו לי שיש לי סרטן.. הרופאה גרמה להזה להיראות כאילו יש לי מקסימום שלושה חודשים (הקצינה קצת) וחרב עליי עולמי.. בהתחלה הייתי בהלם-"זה כל מה שיש??" חטפתי זעזוע כשלמעשה הבנתי שהחיים שלי עד כה הורכבו מהליכה לעבודה, דפיקת חשבון לעולם ושיגרה שעשתה לי רע.. מהר מאד החלטתי שזה לא מקובל עליי ואני לא מוכנה להיות סטטיסטיקה,ישר התחלתי בטיפולים הוליסטים,תיקשורים,וכל דבר שיתן לי כיוון.. ואז הגעתי לאאוטלוק שנתן לי בוסט אדיר.. כיום,שנה וחצי אחרי,אני נושמת ובועטת..והחיים שלי ממש יפים

אגב,אם באמת היו לי שלושה חודשים-הייתי מבזבזת אותם בשופינג (שזה מה שעשיתי בהתחלה)..מוציאה כל אגורה על הנאה טהורה.

 

[yperelman]

מ ד ה י ם

ספרי עוד (אם זה לא קשה לך) בבקשה. קצת על האאוטלוק, על התובנות שקבלת... תודה ואיזה יופי לשמוע סיפור כזה יוסי

 

[skooby]

זו שאלה היפוטטית נכון?

הכל בסדר איתך?

 

[עומר בריגר]

וודאי, וודאי,

ניראה לך שיש מצב שאני עוזבת את הפורום הנהדר הזה?

 

[skooby]

חחחחחחחח../images/Emo6.gif

 

[skooby]

אז ככה

אני הייתי מבלה אם היקרים לי ואומרת שוב כמה אני אוהבת אותם. זה הדבר הכי חשוב ואין משהו שיחסר לךי פרט לזה.