תגידו

[רננהלי]

תגידו

אלה מכם שהולכים לטיפול זה לא מעצבן נורא שהפסיכולוג (פסיכולוגית במקרה שלי) שותק? שהוא לא מביע רגשות? שהוא רק משקף את מה שאני מרגישה? זה כאילו ללכת בתוך ריק כשאין תגובה. איך אתם מתמודדים עם זה?

 

[D i s o r d e r]

שתיקות...

שתיקות בטיפול, מבחינה עקרונית לא מפריעות לי אישית. פעם זה היה מביך אותי, היום אני לא חושבת על זה כמעט. אבל, ת'יודעת, יש פעמים שאני מרגישה שהיא שותקת, והשתיקה הזו היא הכי במקום בעולם. היא שתיקה שבה אני חוזרת על שני המשפטים האחרונים שנאמרו, ומעבדת אותם. וכשקורה שלא נוח לי עם השקט (כי לפעמים זה באמת מעיק), אני מבקשת ממנה שתגיד משהו, בדר"כ, היא משתפת פעולה, ואז המחשבות לא בורחות לי יותר מדי. נראה לי שהרעיון עם שתיקות, הוא לא לפחד מהם יותר מדי, ואם ממש מציק לך, את יכולה לבקש ממנה שלא תעשה את זה... היא אמורה להבין...

לילה טוב.

 

[רננהלי]

זה לא השתיקות

עם זה דוקא אין לי בעיה כל כך והיא כן מדברת דוקא, אבל רק עליי זה זה שהיא לא מביעה עמדה אף פעם. לא מביעה רגש כלפיי אף פעם. תמיד משקפת לי רק אותי ואת מי שאני. ואז אני לא מרגישה שיש שם אדם מולי אלא מראה. וזה קשה. זה קשה ליצור קשר ככה. כי עם מי בעצם אני יוצרת קשר? עם מראה? עם ההשתקפות שלי?

 

[D i s o r d e r]

נראה לי שכן...

אוקיי, עכשיו הבנתי למה התכוונת... מה עם לשאול אותה על זה? לראות איך היא תגיב?

 

[רננהלי]

דיברתי

יותר מפעם אחת והתגובה שלה היתה אותו דבר מראה שמשקפת לי את זה שקשה לי עם זה שהיא מראה אז נמאס לי כי התעצבנתי ואין לי חשק להגיד לה שוב, כי אני יודעת איך תיראה התגובה שלה. אני יודעת שזה לא חכם ושאני צריכה להגיד לה שוב, אלא שיש עוד דברים לדבר עליהם, ואם אני בין כה וכה לא מקבלת תשובה/תגובה על זה, אז אני מעדיפה לפנות לנושאים אחרים.

 

[American Starfish]

תלוי מתי באה השתיקה...

אם המטופל זורק איזה משפט כואב לאוויר והמטפל שותק, זה ממש מעצבן!

גם הבעות הפנים היענו- אמפתיות לא מפצות על זה. אם השתיקה היא סתם, כי המטפל מחכה שהמטופל יעלה משהו, זה בסדר.

 

[מטאל גאקט]

למטפלת שלי כמעט אין רגעי שתיקה

היו לה בעבר בתחילת דרכה. בזמנו היא גם הייתה כותבת כל מילה שלי ועכשיו בכלל לא. היא יותר מקשיבה. מה שכן מוזר לי זה שהיא לפעמים מדברת על עצמה. נותנת דוגמאות מהחיים שלה. זה לא קצת מוזר?

 

[רננהלי]

כן

המטפלת שלי בחיים לא תעשה את זה אבל זה יכול להיות קשור גם בגישות שונות לטיפול נראה לי שהמטפלת שלי מאוד קיצונית בקטע הזה של לא לומר דבר על עצמה או מעצמה. לפחות איתי זה ככה. חשבתי פעם שיכול להיות שהיא קלטה אותי שאני נוטה מאוד להיעלם כשיש עוד מישהו, וככה היא לא נותנת לי לברוח.אז היא לא מביאה כלום מעצמה, ורק אני חייבת להיות שם ובאופן שלם.

 

[מולי בלון]

המוני שתיקות..

זה הכי מעצבן.. לי ממש קשה עם כל הסיפור הזה. אני לא מבינה מה יעזור לי לדבר.. אבל לא מ'שנה זה סיפור אחר כבר