אבן-נייר-מספריים
אישית, אני לא ממש מתלהב מהקונספט - זה הופך סצנת קרב ממשחק תפקידים למשחק אבן נייר ומספריים, או למצב בו צריך למצוא את הקומבו המתאים. אישית, אני חושב שקרב אמור להראות כמו קרב - מהיר, מסוכן, ובלי הרבה זמן לחשוב על השילוב המוחץ. תכנון ומחשבה נעשים בטרם קרב, אך ברגע האמת, הפלדה מדברת. אם בקרב פנים אל פנים מהסוג המקובל בחרב וכשפים הדגש הוא על אינסטנקט ותוהו (משהו מכה בך מאיפשהו,אתה זז בלי לחשוב ומכה בחזרה), אז בקרב מודרני יותר, במיוחד זה המתרחש בטווחים ארוכים תוך שימוש בנשק כבד (תותחים, מרגמות וכו') המאפיין העיקרי הוא הניכור - אתה לא תמיד יודע על מי אתה יורה, או אם בכלל פגעת, ומישהו שאתה בכלל לא מכיר מנסה להרוג אותך, תוך שהוא לא בדיוק מודע לקיומך.