הוציא לך את האויר מהפנטזיה !!!
צוחק ולוקח את זה למקום רציני: האמת.... מבאס. כן. נכון. זה אנושי. נכון. זה לא אמור לבאס. כאילו מה? מי לא נוחר? מי לא מפליץ (חוץ ממני כמובן). ובכל זאת. זה מבאס. חושב זה מוריד בבת אחת את הכיף שבלהכיר מישו חדש. את הריגוש ואת האוטופויה, מוריד הכל לרמה בסיסת. אנושית. ארצית. טבעית. אמיתית. הרי הקסם שבקשר חדש, הוא אי הידיעה. מה שמכירים אוהבים. כולם יודעים שיש לו עוד תכונות שעדיין לא נחשפו. כולם מבינים שלא כל התכונות האחרות חיוביות ומרנינות. אבל כולם מתענגים על השבועות הראשונים, בהם עדיין רב הנסתר על הגלוי ולכן.... יש קסם כזה באי הידיעה. אפשר עדיין לפנטז שהוא מושלם. ואז בבוקר הוא תוקע נוד שופרי כזה ומוציא לך את כל האויר מהפנטזיה. טאדאם. פוףףףףףףףףףףףףףףףףף. חי חי חי. אין אפס. מבאס. אז מה אפשר ללמוד? את יכולה לוותר עליו, אבל תזרי שגם לבא בתור יהיו קטעים מרגיזים. אם לא ינחר, יפליץ. ואם לא יפליץ, יגרבץ. ואם לא יגרבץ, ישתין על הקרש. וכולה וכולה. החלטה שלך. רק תביני מה את מחליטה.