תגידו ...

[אטיוד5]

תגידו ...

טודה זה כאילו מגניב כזה? סילחו לי שאני מחרב שמחות, אותי זה לא מצחיק. קשה לי להחליט אם זה מגעיל אותי, מבאס אותי, מחליא אותי, או סתם מצער אותי. אה, ושקו לי בטחט.

 

[מילי33]

לא, זה ממש לא מגניב כזה

 

[מארסו]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif אח, מצויין

אפשר לסמוך על אטיוד שיסכם את הנושא בצורה קולעת

 

[lexigali]

רצית לומר אתיוד.

 

[טרולו אדום הזקן]

וואלאק לא הגזמת קצת

 

[טרולו אדום הזקן]

חשבתי על זה.

הגזמת.

 

[מוּסקט]

מפריע, מפריע

אבל בתור אחת סיקלדית - לא חושבת שיש לי זכות לצייץ.

 

[טרולו אדום הזקן]

שפה מתפנקת

מכירה נעימת דיבור ילדי אצל מבוגרים (אל מבוגרים)? מכירה זכר מלהג על עצמו בנקבה ונקבה בזכר ? הטודה של הלל משהו כזה. האודות של אוח ומה שאת מכנה דיסלקטיות שלך, משהו אחר. אלה ואלה דברי אנוש הם, והלכה, על אף הפיתוי, אין. כשבא מתקנים, כשלא בא, או כשמתביישים אז לא. זה יכול בהחלט להפריע. לי קשה לשמוע התיילדויות ממין היפוך המין, וגם מישהו שטוחן נון סטופ בנעימת התיילדות. אז קשה לי, קצת מפריע, ולעתים אתקן או אעיר. אבל מגעיל ומחליא בענין זה, גדול עלי.

 

[וונוס ממילו]

שפת אינטרנט זה הסלנג של הנט

 

[אטיוד5]

זה לא עיניין של דיסלקטית

זה בכוונה. כמו ווקשה, ווקשה. או כמו קולכבוד. או כמו הפלה-ופְלה. אז חלק מאלה מתילדים, מתפנקים, כמו שאומר הזקן ואפילו משעשעים במידה, במיוחד אם יש בהם ניצוץ של כפל משמעות. וחלקם סטם, סטם, סטם - ממש כמו הסטם או הטודה הזה.

 

[וונוס ממילו]

שווה לעשות מחקר רציני לגבי השפה

שהתפתחה באינטרנט החל מקולות שמבטאים דברים שונים כמו חחחחחחחחח פפפחחחחח פששששששששש יוווווווו פלופפפפ פופפפפפ ועוד כאלה לבין קיצורים שבאמת מתיילדים גמני אפחד וכאלה לבין כל מיני שגיאות אותיות מכוונות כמו טודה ורגה רגה רגה וכן הלאה יש גם מילים שכתוצאה מהשגיאה הן מקבלות משמעות חדשה נוספת

 

[משבר אמון]

את "גמני" ודומיו

אני דווקא מאוד אוהבת...

 

[lexigali]

אני דווקא לא.

 

[משבר אמון]

../images/Emo3.gif נו, זה לא הדבר

היחיד שאנחנו חלוקות לגביו... אם כי זה - בניגוד לשרשור שממנו לקוח הקישור - לא נושא מאוד משמעותי. כל הטודה, שטודה - לא מדבר אלי. קיצורי מילים או חיבורי מילים - נחמד מאוד בהקשר אינטרנטי. לא יותר. ובעיקר, סוף סוף אתמול קלטתי ש.. יש!!!! אני כבר בטוחה בדעותיי. סוף סוף לא מחפשת אישור עבורן. It's about time, אבל סוף סוף, בגילי המופלג, לא מחפשת שכולם יחשבו כמוני... יש לי דעות, מוגדרות וברורות, ואני בטוחה בעצמי כשאני מציגה אותן. זה קצת OFF Topic-י, ובכל זאת...

 

[lexigali]

גמני, גמני חושבת ככה.

קולכבוד שהזכרת לי. חחחחחחח

 

[צימעס]

לגבי גמני ואפחד -

זה דיבור בכתיבה. כשאני מדברת, אני בולעת הברות, מצמידה מילים, מדברת מהר כדי להספיק. כדי להעביר את הדיבור הזה לכתיבה, אני מצמידהמילים, מדלגת על אותיות וכו'.

 

[lexigali]

למה להעביר דיבור לכתיבה?

אני דווקא אוהבת את ההפרדה שבין הסגנונות. לא אוהבת דיבור בכתיבה. לפחות לא יותר מדי (ושוב, הגבול הוא עניין של טעם אישי, מן הסתם).

 

[צימעס]

לפעמים אני אומרת, ולפעמים כותבת

באינטרנט, בפורומים, אני עושה את שניהם דרך המקלדת. ככה זה. שוב אדגים מהפורום שלי - כשאני מדברת עם החברות, למשל שמחה/דואגת/מתרגשת עם מישהי - אני מדברת. כשאני עונה תשובה מלומדת

לאמא בבעיה, אני כותבת. זה מתבטא לא רק ב(המנעות מ)הצמדת מילים, אלא גם בבחירת המילים, בהמנעות מוחלטת (כמעט) משימוש בהומור, וכדו'.

 

[צימעס]

אבל אני תמיד נשאר אני ../images/Emo79.gif

 

[אטיוד5]

כּסט