החברים שהיו
צריכים כיום לפנות אלי בדואל. משפחה? מה זה? הבנזוג מעין וורקוהוליסט, אז האינטרנט שלי לא הפריע לו והאינטרנט שלו לא הפריע לי. אבל מה בדיוק נשאר? חיבה והערכה בסיסיות, וידידות שאני מקווה שתתחדש אחרי הפרידה -נצטרך להתרחק מהמחשב והעבודה כדי להפגש, אז אולי ייצא לנו לשוחח קצת. זה לא מה שהביא לפרידה. אבל העבודה שלו, שתמיד, כמעט מהתחלה, הוא יתפנה ממנה מיד לאחר הפרוייקט הנוכחי, אבל אז מיד מגיע פרוייקט חדש - זה כן היה אחד הגורמים החשובים. ולמה אני מספרת את זה? כדי להדגיש שהתמכרות, או בכל אופן עיסוק מוגזם מאד בתחום אחד יכול להביא לפרידה. זה מובן מאליו. אבל אני רואה שיש פה אנשים שמתלוננים על בני זוג ואני רוצה להדגיש שקשר בין אנשים צריך לטפח. זה טבעי שהאדם האחר ירצה את תשומת לבנו ואפילו יחוש נטוש כשאנו עסוקים מאד במשהו אחר. נטוש, בודד ודחוי, כאילו הוא לא מספיק חשוב ומושך. זה טבעי שהוא יכעס ויתלונן. לא חשוב אם זה אינטרנט, עבודה או כל התמכרות או התעסקות מופרזת אחרת. אני הייתי מבינה וסבלנית משך זמן רב מאד, אבל בעצם לא היה לי חבר, במובן של להיות יחד, לשוחח, לשתף, לבלות. בסופו של דבר, גם אם בן הזוג מבין, תומך וסבלני ולא מקנא, בכל זאת הוא נפגע, הצרכים שלו נפגעים. ומתרחקים.