התגובה היתה מופנית ל28 קטנה
ולא אליך. כבר כתבתי מזמן שאני מוכנה לילד מגיל 12, אבל המוכנות הזו לא היתה "באמת", אלא סתם כי אני מתה על תינוקות וילדים קטנים. לאחרונה, פתאום כל עניין ההריון מקבל נפח, פתאום מדברים על זה יותר, בעלי מוכן לשמוע על בדיקות גנטיות, מביע עניין בחומר מקצועי שאני קוראת בקשר להריון. הוא עדיין לא מבליט את הבטן אבל פתאום האסימון מתחיל לרדת... פתאום אני מתחילה להרגיש את זה ממעמקי הרחם... ורציתי לשתף מישהו שבטוח יבין אותי, ועצם העלאת המילים על הכתב עשתה את זה יותר קל. וקצת נעלבתי כשנתקלתי בשרשור מבודח משהו.. ועוד על נושא כזה רציני. כולן כאן בתוך ביוצים, איקלו', חום השחר ועד שכתבתי משהו תמים כ"כ, שלא קשור בתרופות... לא חשוב. לא צריך למחוק שומדבר. (מחר יש לי ראיון עבודה ואני צריכה לכתוב קטע בשביל הגרפולוג. אולי אכתוב לו על עשרת הסימנים המצחיקים שטלי מרגישה בדרך לאמהות... בטוח אפסל...)