תגידו...

תגידו...

לפעמים לא בא לכם לשכוח מהכול? לשכוח מהאמת שגליתם? לשכוח את העובדה שהדת שקר? לחזור כמה שנים אחורה להיות אותו אברך רציני ותמים או אותה בת סמינר חסודה.להיתפלל לאלוהים שיש צרות. ולחיות כמו כולם בלי להציג?
 

בן תורא

New member
אם אין דעת, חיים למה?

אני אוכל חיות בגלל שאין בהם דעת ולכן אינם שונים בעיני מצמחים (וגם בגלל שאני אוהב
) ואם כבר נזכרתי בבדיחה: יום אחד חלה האפיפיור במחלה קשה. לאחר בדיקה הודיע לו הרופא כי הדרך היחידה בה יוכל להבריא תהיה לשכב עם אשה. האפיפיור וכל הקרדינלים התכנסו בכדי להחליט מה עושים. לאחר דיונים החליט האפיפיור: "אם זאת מצוות הרופאים - אין ברירה, אך חייבים להתקיים באשה 4 תנאים. מהם ? שאלו הקרדינלים. תנאי ראשון - עליה להיות עיוורת אמר האפיפיור. מדוע? על מנת שלא תוכל, חלילה, לזהות שזהו הוד קדושתו. תנאי שני - עליה להיות חרשת - כדי שאם יפלט קול כלשהו תוך כדי לא תוכל לזהות בכל זאת שזהו הוד קדושתו. תנאי שלישי - עליה להיות גם אילמת, כדי שאם בכל זאת תרגיש במשהו לא תוכל לספר. ומהו התנאי הרביעי? שאלו הקרדינלים. עליה להיות בעלת חזה גדול! ענה האפיפיור. חזה גדול? מדוע? התפלאו הקרדינלים. כי ככה אני אוהב !
 
את האמת...

שדווקא כן..אני עצמי מלא בשאלות וסתירות לגבי הדת ולא חושב שזה הוביל אותי לאיזה מסקנה מעשית.יהיו כאלה שיאמרו מה הטעם לטמון את הראש בחול ולהגיד חבל שהתוודעתי לכל זה.אכן כך לצערי אני ואני מאמין שעוד הרבה אנשים פה כבולים למערכות חיים מאד מורכבות שכל התעסקות בנושא רק מעצימה את הכאב שבעניין וחבל..אשמח לשמוע תגובות על דעתי
 

Nomikkk

New member
אני איתך בקטע הזה

לפעמים(ובזמן האחרון זה צף יותר יותר) המחשבה הזאת שאולי טוב היה אם לא הייתי שואל כ''כ הרבה שאלות, ואם לא הייתי חוקר כל מה שנראה לי ''לא הגיוני'' או סותר.. הכל היה קצת יותר פשוט היום..
 

רקפת81

New member
לפעמים שמאוד

קשה לי ואני מסתכלת סביבי על חייהם השלווים של משפחתי וחברותי עולה לי לרגע מחשבה בראש שאולי אכן היה עדיף שלא להיכנס לתוך התיסבוך הזה. אבל מייד אני נזכרת בצורת החיים שלהם שממש מבחילה אותי, אני נזכרת בכל הדברים שכ"כ שנאתי שם, שאין מצב שהייתי רוצה להתחלף איתם.
 

ההגיון1

New member
לא הייתי מוכן לוותר על האמת

ולא משנה באיזה מחיר אני מניח שהתגובות השונות מיצגים אישייות שונות מה לדעתכם הגורם לכך שאדם ירצה או לא ירצה להוסיף דעת ומכאוב
 
לא, תודה

השאלה זהה לשאלה (עם הניחוח הפילוסופי) האם היית מעדיף להיות משוגע מאושר, או לחיות כמו שאתה היום, (מן הסתם לא תמיד מאושר) אז לא הייתי מעדיך להיות משוגע מאושר, ולא חרדי מאושר. וחוצמיזה, שגם החייים החרדיים של המאמינים רחוקים מלהיות נפלאים. באופן אישי, רמת האושר שלי מן הסתם רק עלתה מאז שגיליתי את האור, למרות הקשיים שהמצב גורם לי, בלעצטע שורה, מצב האושר שלי טוב בהרבה ככל הנראה.
 

סוהיזו

New member
אם יש משהו שאני מתגעגע אליו זה,

הזמנים שהייתי בורח מהישיבה בלילה לקניון מלחה בירושלים, ללאכול לא כשר כשאף אחד לא יודע, לחלל שבת בסתר. ועוד מלא דברים שאני מתגעגע כי זה היה אסור ובכל זאת עשיתי את זה, הלהיות בפחד שמישהו יתפוס אותי זה היה הכייף הגדול! /tapuzforum/images/Emo13.gif
 

סוהיזו

New member
לא כדאי לך לנסות חח

היום אני כבר עושה מה בא לי בראש בלי לפחד מאפחד (חוץ מה` כמובן חח)
 
ממש לא

נכון ש"מרבה דעה מרבה מכאוב" (מאיפה המשפט הזה??) ועדיין לא הייתי מוותרת על הידיעה ועל הכאב שבה איתה, כתבתי בעבר בבלוג שלי שאני מעדיפה לבחור ולטעות מאשר ליפול סתם.
 
יוסיף דעת יוסיף מכאוב-מישלי.

זאת השיטה של החרדים! ותמיד שאבא שלי שואל אותי לאן אני יוצאת אני עונה-מה שלא יודעים לא כואב!
 
המקור כמובן קהלת-

ומה שחייםבזרם כתבה כיוון לדעתה הרבי מקוצק: יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) - ומה בכך? כדאי לו לאדם להוסיף מכאוב, ובלבד שיוסיף דעת.
 
מה שנכון נכון. פעם ישבנו בישיבת צות

שכנראה המנהל זילזל באינטלגנציה שלנו. קיצער המזכירה דיברה איתו ואז הוא אמר שיש פה אנשים אך הפס השני בשיר השירים. .. הדבר הזה זה ממש סיפור אהבה... חולה עלזה.
 
למעלה